הפילה עליו תיק: נתניהו יעשה הכול כדי למנוע מרגב תפקיד בממשלה

עם סגירתה של רשימת הליכוד לכנסת ה-20, ניתן לומר כי היא לא הביאה עמה בשורות גדולות ומרעישות. הפנים הן אותן פנים, והעובדה הזאת היא נקודת החוזק של הרשימה, אך גם נקודת התורפה שלה. מצד אחד, העובדה שהפנים הן אותן הפנים מהכנסת ה-19 משדרת יציבות ואף התמתנות מסוימת, עם דחיקתם מהרשימה של חברי הכנסת פייגלין וחוטובלי לטובת אבי דיכטר. גם חברי כנסת מתונים כמו שטייניץ, גמליאל ויעלון, שהיה חשש למעמדם, נכנסו לרשימה במקומות סבירים.

מצד שני, אין ברשימה הזו בשורה גדולה וגם לא חידוש – ודאי לא בתחום החברתי שמהווה את הבטן הרכה של מפלגת השלטון. הליכוד, כך נראה, קפא על שמריו. בעוד המפלגות האחרות מגייסות שמות חדשים ומרעננים לרשימות שלהן, הרשימה של הליכוד נותרת כמעט זהה בשנתיים האחרונות. הבית היהודי, מצדו, הציג רשימת כוכבים הגיעו מהליכוד (דני דיין), מישראל ביתנו (רונן שובל) ואף מהתקשורת (ינון מגל, שהיה עד לתחילת השבוע העורך הראשי של וואלה!). כמו כן, ברשימה המשותפת של העבודה והתנועה הודיעו השבוע על הצטרפותו של פרופסור מנואל טרכטנברג ועל שמות מסקרנים כמו אלדד יניב ויוסי יונה, שנכשל בהתמודדות הקודמת למפלגה. גם כחלון צירף שמות סבירים ואפילו לפיד צירף אליו את חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול. למעט אבי דיכטר שגבר על חוטובלי והתברג למקום ה-20 ברשימה, אותם השמות שהיו בפעם הקודמת ברשימת הליכוד הם גם שיהיו בפעם הבאה, גם אם בסדר מעט שונה.

הניצחון שרשמה חברת הכנסת מירי רגב עם התברגותה למקום הרביעי והמרשים, אינו אלא רק חצי ניצחון. ראש הממשלה בנימין נתניהו, יעשה הכול כדי למנוע מרגב להיות שרה בממשלתו וודאי היה מעדיף להעניק את התפקיד לגילה גמליאל. גם אם לא היה בטוח בכך, האמירה של רגב בריאיון לערוץ 2 כי תעשה לראש הממשלה "הפיכה" אם לא ימנה אותה לשרה, הטתה את הכף. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, מאידך, הבטיח שאם הליכוד ירכיב את הממשלה הבאה הוא יקבל תיק מפתח או שימשיך בכהונתו כיו"ר הכנסת – מה שעשוי להוות מקפצה משמעותית עבורו על מנת להתמודד בעתיד על תפקיד נשיא המדינה.

המנצח הגדול שהתברג למקום הראשון ברשימה אחרי ראש הממשלה, גלעד ארדן, יכול בהחלט לנשום לרווחה ולהיות מרוצה. הניצחון על שר התחבורה ישראל כץ, שהגיע למקום השלישי ברשימה, ישמש בידיו של ארדן מנוף לחץ משמעותי על נתניהו כשהאחרון יחלק את התיקים בקדנציה הבאה. כץ, שהפך בחודשים האחרונים למוציא והמביא עבור נתניהו, כבר סימן את עצמו כממלא מקום שר האוצר עד לבחירות – מינוי לא מופרך שהוא אכן עשוי לקבל. עם זאת, חלוקת תיקים אחרי הבחירות היא כבר סיפור אחר.

ניתן לשים לב ברשימה החדש גם להיחלשות ההשפעה של הפוקדים הגדולים. חברי כנסת היו "עולים לרגל" אל משה פייגלין וחיים כץ על מנת לבקש את תמיכתם, מתוך הנחה שהדבר ישדרג את מעמדם באופן אוטומטי. הראשון חטף מקלחת קרה מהמצביעים, והשני התברג בקושי בחמישייה השלישית, רגע לפני המקומות הלא ריאליים.

בקמפיין בחירות, המומנטום הוא בעל משקל רב ויש לו חשיבות גדולה. תזמון של מהלכים רבים נקבע על פי השעות של מהדורות החדשות, או לפי השעה שבה מהלך מסוים יקבל את התהודה הרחבה ביותר. ביש עתיד, ניצלו את חשיבות המומנטום דווקא לצד השני ופרסמו את דבר פרישתה של חברת הכנסת עדי קול מהחיים הפוליטיים בתום נאומו של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, נגד יחידת להב 433 של המשטרה ובעוד עיני המערכת הפוליטית כולה, נשואות אל על עבר הפריימריז בליכוד.

זו הייתה הפרישה הראשונה של חבר ממפלגתו של לפיד. קול, משפטנית חריפה ובעלת תודעה חברתית מפותחת אשר עמדה בראש הוועדה לפניות הציבור, תיזכר למרבה הצער בעיקר בהקשר של ההשפלה הפומבית שספגה מלפיד כשנמנעה בהצבעה על חוק המשילות. לפיד אז הגיב בחוסר פרופורציה ואילץ את קול להתנצל, השעה אותה מפעילות פרלמנטרית ואף כתב פוסט מעליב בפייסבוק שנחתם במילים "עדי מוסרת ד"ש". מדובר היה בקו השבר, שממנו ואילך היה ברור כי זמנה במפלגה קצוב. הבוקר, התראיין לפיד ברדיו ועקץ את המפלגות שעורכות בחירות מקדימות משום שלדבריו, "צריך להתחנף לפעילים" במפלגות מהסוג הזה. לא ברור כיצד עדיפה השיטה לפיה צריך להתחנף רק לאיש אחד – לראש המפלגה שמרכיב את הרשימה.

ברשימה המשותפת של הרצוג ולבני, ניסו דווקא לייצר מומנטום שיהווה משקל נגד אל מול הפריימריז בליכוד, ובחרו להציג את הצטרפותו של פרופסור מנואל טרכטנברג בעיצומן של הבחירות המקדימות במפלגה. "בזמן שהם מציגים בראש את מירי רגב, אנחנו נציג את טרכטנברג", הייתה המחשבה בתוך המטה. ואכן, הצגתו של טרכטנברג גנבה את אור הזרקורים לכמה שעות – אבל לא ליותר מזה. הצטרפותו של שחקן הרכש המשמעותי ביותר עד כה של המפלגה ולא עוררה בסופו של דבר עניין גדול.

קיימת בעיה מובנית בקמפיין של הרצוג ולבני. השניים מנסים בכל כוחם לגרור את נתניהו לקמפיין חברתי, תחום שבו נתניהו חלש וידם על העליונה. עם זאת, גם ציפי לבני היא לא בדיוק לוחמת חברתית דגולה. "צדק חברתי זו לא סיסמה", אמרה לבני כשהציגה את טרכטנברג, וקשה היה להתעלם מכך שצדק חברתי דווקא נשמע כמו סיסמה ותו לא כשהוא מגיע מפיה של מי שהעלימה לחלוטין את הנושא החברתי מכל התמודדות שלה בעבר. בנוסף, לא ברור למה מפלגה שמתהדרת בכמה ח"כים חברתיים ממעלה ראשונה כמו עמיר פרץ, שלי יחימוביץ', איתן כבל וסתיו שפיר, צריכה לגייס דווקא מבחוץ "כוכב" משוריין שיקבל הבטחה לתיק האוצר.

שר התיירות עוזי לנדאו פרש השבוע מהפוליטיקה לאחר שהבין כי סיכויו להתברג ברשימת ישראל ביתנו נמוכים ביותר. נבירה בארכיון (ותודה לאוריה כנף), העלתה את הקטע המרתק הבא, כאשר ליברמן החליט בבחירות 1999 לפרוש מהליכוד ולהקים את ישראל ביתנו. לנדאו, שהיה אז חבר הליכוד, נשלח לאולפן "פוליטיקה" בערוץ הראשון להתעמת עם ליברמן. בשיא הוויכוח אמר לו שר החוץ: "אל תתפרץ, תלמד מה זה הדר בית"רי". לנדאו לא נשאר חייב והשיב: "לא אלמד על הדר בית"רי ממי שמתבטא כלפי בית המשפט באופן הגס והגורף שלך".

אם הזכרנו את לבני ואת פרץ, שווה להתעכב גם על כך שארבעה מחברי התנועה עזבו לאחר שהבינו כי לא יקבלו מלבני מקום מובטח בכנסת הבאה. השבוע, בזמן כינוס פגרה, תפס פרץ את רונן הופמן מיש עתיד וביקש ממנו שיצלם אותו למזכרת יחד עם הפורשים: אלעזר שטרן, דוד צור ומאיר שטרית. מדובר היה ברגע עגום, שהמחיש עד כמה הכול זמני בפוליטיקה – רגע אחד אתה רכש חדש ומבטיח, כפי שהיו צור ושטרן, או מועמד ריאלי לנשיאות, כפי שהיה שטרית, וברגע שלאחר מכן מסתבר שאין בך צורך, ואפשר להיפרד לשלום.

בהצלחה, ינון.

לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il