וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שירותי הבריאות שלנו לא מוכנים לשעת חירום

14.5.2014 / 16:00

דו"ח מבקר המדינה מעלה שורה של ליקויים חמורים במערכת הבריאות, קופות החולים, בתי החולים הכלליים והפרטיים ומד"א, שעלולים לסכן את כולנו במקרה של אירועים רבי-נפגעים

תרגיל מוכנות העורף "נקודת מפנה 4" בחדרה 27.5.2010. רויטרס
תרגיל עורף/רויטרס

מתקפה של מאות טילים לא קונבנציונאליים שנוחתים על ישראל – זהו אחד מתסריטי האימה שעמדו לנגד עיניו של מבקר המדינה, יוסף שפירא, כשבדק את היערכות שרותי הבריאות לחירום. בדו"ח שמתפרסם היום (שלישי) מפרט המבקר שורה של ליקויים חמורים במערכת הבריאות, קופות החולים, בתי החולים הכלליים והפרטיים ומד"א, אשר יתנו אותותיהם במידה שתרחיש אימים שכזה יתגשם.

דו"ח מבקר המדינה – סיקור מיוחד
דו"ח מבקר המדינה: ליקויים בפיקוח על כלי הנשק בישראל
דו"ח מבקר המדינה: כך מזניחה רשות השידור את הארכיון הלאומי שלנו
דו"ח מבקר המדינה: חומרים רעילים בביצים


"למעלה משבע שנים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה ויותר מ-22 שנה מאז הקמת פיקוד העורף בצה"ל - אין עדיין חוק מקיף המסדיר את הטיפול בעורף בעתות חירום על כל היבטיו ומבהיר מהם הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד מהגופים הפועלים בתחום ומהם קשרי הגומלין ביניהם", קובע המבקר.

בביקורת עלה כי כבר בשנת 1995 החל משרד הבריאות לקדם טיוטה להצעת חוק בנושא מערך הבריאות בשעת חירום. ואולם עד למועד סיום הביקורת הנוכחית, באוקטובר 2013, ואף שחלפו כ-18 שנה מאז הטיוטה הראשונה, טרם גובש סופית חוק המסדיר את סמכויות "הרשות העליונה לאשפוז" - רשות שהנה חלק ממערך "משק לשעת חירום" ותפקידה להכין מערך בתי החולים והרפואה בקהילה לטיפול בנפגעים באירועים רבי-נפגעים. על פי המבקר, אי הסדרת החוק "עלול לפגוע בהיערכות מוסדות הבריאות לעתות חירום ובתפקודם בחירום. יש לראות זאת בחומרה", הוא מוסיף.

מי אחראי למוכנות הקופות לשעת חירום?

המבקר מייחד חלק נכבד בפרק לקופות החולים. חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו מתייחס במפורש למתן שירות רפואי בקהילה בעתות חירום. כבר בדוח המיוחד בשנת 2007 קבע משרד מבקר המדינה כי יש להסדיר בחוק את היערכותן של קופות החולים לעתות חירום ואת היקף השירותים והטיפולים הרפואיים שיינתנו בעתים כאלה לאוכלוסייה. ואולם, על פי המבקר, "עד למועד סיום הביקורת הנוכחית לא הסדיר משרד הבריאות את הנושא בחוק או בכל דרך אחרת".

על מי אמור להיות מוטל הנטל הכספי למוכנות הקופות לשעת חירום? על פי משרד הבריאות, "ההיערכות למצבי חירום היא חלק מהשוטף ואחריות כל גוף לספוג את ההיערכות. עם זאת נמשיך במאמצנו לנסות להשיג תקציב לעיבוי ההיערכות בפניות חוזרות לאוצר". מנגד, הכללית - הקופה הגדולה ביותר, המבטחת 55% מהאוכלוסייה - טוענת כי מאחר שהמדינה אינה מקצה מקורות מימון ומשאבים לתכנון ולהיערכות למצבי חירום, היא לא יכולה להיערך כנדרש.

בדו"ח מצוין כי "עד למועד סיום הביקורת באוקטובר 2013, לא נקבע בחוק או בנהלים היקף השירותים שעל קופות החולים לספק בהתאם למצבי לחימה שונים ובהתאם למשך הלחימה, במטרה להבטיח רמת שירות ראויה לאוכלוסייה". המבקר מוסיף כי "משרד הבריאות אף לא בדק אם הקופות מסוגלות לעמוד בנדרש מהן בעתות חירום".

מי ידאג לחולים שזקוקים לטיפול בביתם?

כ-31,000 חולים מטופלים בשגרה ביחידות לטיפול בבתיהם. בשעת חירום, הם עלולים להיפגע, שכן על פי המבקר, "לא הוערך מספר הצוותים לטיפולי בית שיידרש למתן מענה הולם בשעת חירום". בביקורת נמצא כי במשרד הבריאות ובקופות לא נערך כלל אומדן של מספר מטופלי הבית הצפויים להזדקק לסיוע בחירום.

על פי המבקר, בשעת חירום, גם השרות הטלפוני יישאר דומם. קופות החולים מפעילות שירותי טלרפואה לאלפי חולים בבתיהם (למשל לחולי אי-ספיקת לב). "משרד הבריאות והקופות עדיין לא קבעו כללים ונהלים בדבר שירותי הטלרפואה שיינתנו בעתות חירום ולא נערכו למתן השירותים, ויש חשש שחולים אלה יגדשו את בתי החולים והקופות", נכתב בדו"ח.

גם נפגעי חרדה – תופעה מוכרת היטב במחוזותינו למרבה הצער – יוותרו בעת חירום ללא מענה הולם. כדי לסבר את האוזן, במלחמת לבנון השנייה דווח על 4,547 נפגעי דחק וחרדה. עד אמצע שנת 2013 הכין משרד הבריאות 64 אתרי דחק, כדי שהנפגעים לא יציפו את בתי החולים ויקשו עליהם לטפל בפצועים. ואולם, בבדיקת מבקר המדינה נמצא כי לא נקבע מפתח מושכל לפיזור אתרי הדחק כך שתובטח נגישות מיטבית בכל האזורים המאוימים בארץ, וקיימים אזורים מאוימים בהם אין די אתרי דחק.

ומה יהיה עם תרופות? כחלק מהפקת הלקחים ממלחמת לבנון השנייה, נבדק בשנת 2007 נושא אספקת התרופות על ידי קופות החולים לחולים כרוניים בעתות חירום. בבדיקה עלה כי לא ניתן להבטיח שנשמר בכל קופה מלאי מספיק ולו לחודש ימים. עד למועד סיום הביקורת - לא הוסדר הנושא עם הקופות ולא הועברה פנייה ליבואנים ולספקים, בבקשה שיגדילו את מלאי התרופות לשעת חירום הקיים ברשותם.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

גם בתי החולים לא מוכנים לשעת חירום

גם בתי החולים על הכוונת של מבקר המדינה. המבקר מצא כי משרד הבריאות, פיקוד העורף והמועצה לביטחון לאומי לא הסדירו, עד למועד סיום הביקורת, את מערך האבטחה בבתי החולים בעתות חירום, באופן שיאפשר להם להמשיך לתפקד ללא הפרעה, במיוחד במקרה של בהלה ושל הגעת נפגעי חרדה רבים עקב פגיעת חומרי לחימה כימיים (או עקב חשש לפגיעה כזו). בנוסף, אין כיום בבתי החולים הכלליים תקנים לכוח אדם לשעת חירום וגם לא הוסדר מימון להכנתה של מערכת האשפוז לקראת עתות חירום, ובתי החולים נאלצים לממן את ההיערכות מתקציביהם.

בתחום המיגון נמצאו פערים משמעותיים בין צורכי המיגון על פי התקנות לבין המצב בפועל, ובבתי חולים רבים ישנם חדרי ניתוח, יחידות לטיפול נמרץ, חדרי מיון, חדרי לידה ויחידות דיאליזה שאינם ממוגנים. "הדבר מסכן הן את החולים הן את הסגל הרפואי, ועלול לפגוע בתפקוד הסגל בעתות חירום", כותב המבקר. בשעת חירום עלולות מערכות המחשוב בבית החולים לקרוס, מה שעלול לסכן את חייהם של בני אדם רבים. המבקר מצא כי משרד הבריאות לא בחן את הצורך להטמיע תכנית התאוששות מאסון עבור מערכות אלה.

גם אפליה נוספה לרשימת הליקויים: במזרח ירושלים פועלים חמישה בתי חולים ציבוריים כלליים. האגף לשעת חירום ופיקוד העורף אמורים להכין את כל בתי החולים הכלליים בארץ למצבי החירום השונים, ואולם בביקורת עלה כי הרשות העליונה לאשפוז לא החליטה אם לשלב בהיערכות לעתות חירום את בתי החולים במזרח ירושלים, למרות פוטנציאל האשפוז הטמון בהם והאפשרות להקטין את העומס הצפוי על בתי החולים במערב העיר.

בעתות חרום, אמורים בתי החולים הפרטיים הגדולים להשתלב בקליטה לאשפוז של חולים ושל נפגעים. ואולם, על פי המבקר, עבודת המטה של פיקוד העורף ושל משרד הבריאות לבחינת אופן שילובם לא הושלמה והרשות העליונה לאשפוז טרם אישרה את תכנית ההיערכות לעתות חירום של בתי חולים אלה.

המבקר קובע כי "על משרדי הבריאות והאוצר ובתי החולים, לצמצם את הפערים המשמעותיים הקיימים בין צורכי המיגון בבתי החולים לבין המצב בפועל. יש מקום לנתח את התנהגות האוכלוסייה בעתות חירום, ובין היתר את הביקוש לביקורי בית ולבדיקות במכונים ובמעבדות, כדי שניתן יהיה לגבש אומדנים איכותיים ולהיערך לחירום בצורה מיטבית".

בנק הדם הקיים לא ממוגן מפני תקיפה

לגבי מד"א קובע המבקר כי אין כיום תרחיש מעודכן ומאושר אשר ניתן יהיה לעדכן לפיו את משימות מד"א, לבחון את צורכי ההיערכות שלו לשעת חירום ולפעול להשלמת חסרים שיתגלו. ארגון מד"א התריע כי המצב בפועל אינו מאפשר מוכנות ראויה, ואולם עד למועד סיום הביקורת - משרד הבריאות לא בחן את דרישות מד"א.

מד"א בכוננות לקראת חג הפסח, אפריל 2014. רועי אנגל, מד"א
משרד הבריאות טרם בחן את הדרישות של מד"א/מד"א, רועי אנגל

המבקר מצא עוד כי מבנה בנק הדם הקיים אינו ממוגן ברובו מפני תקיפה. סקר עמידות המבנה גם קבע כי ברעידת אדמה המבנה צפוי לקרוס. כמו כן אין במקלט הממוגן הקיים שטח מתאים לאחסון מלאי מנות דם ומרכיביו.

תגובת משרד הבריאות

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי נושא אספקת שירותי רפואה בקהילה בעתות חירום וזמינות הסגל הרפואי יטופל בשנת העבודה 2014, במסגרת וועדה מייעצת לכח אדם בשעת חירום.

בנושא אספקת שירותי רפואה בקהילה בעתות חירום, נמסר כי "מדי שנה נבחנת מחדש פריסת המרפאות האחודות ומתואמת על ידי רופא מחוז לשכת בריאות בפריסה גיאוגרפית של גבולות מחוז לשכת הבריאות ועל פי נוהל הפעלת מרפאה אחודה בשעת חירום"

בנושא האחריות לחולים המטופלים בבתיהם נמסר כי "רשימה של מטופלי בית קיימת בכל הקופות ומתעדכנת מעת לעת. על פי סיכום עם הקופות רשימות מרותקי הבית וחולי הדיאליזה יועברו אל משרד הבריאות עם הכרזת מצב חירום".

בנושא החשש כי אין מלאי תרופות מספיק לשעת חירום נמסר כי "החלה עבודת מטה לבדיקת רמות המלאי עבור הקהילה".
.
בנוגע לביקורת על מערך אבטחת בתי חולים בעתות חירום נמסר כי "לא ניתן לממש פתרון על בסיס משאבי מערכת הבריאות. עד להצגת פתרון לאומי כולל שיאפשר גיוס או ריתוק עובדים יעודיים לאבטחה. הנושא נמצא בשלבים מתקדמים של עבודת מטה. הפתרון המתגבש מבוסס על מגויסי חרום שיוקצו באמצעות משרד הכלכלה למשרד הבריאות (ולשאר משרדי הממשלה) ובאמצעותו יוקצו לבתי החולים".

לשאלת מיגון בתי בתי חולים, מסר משרד הבריאות כי "פנה בדרישה תקציבית למשרד האוצר על מנת לממן את המענה המיגוני בבתי החולים מעבר למימון החד פעמי שהתקבל בשנת 2010 . ועדיין לא התקבל תקציב. כל מבנה בריאות שתוכנן מאז שנת 2008 קיבל מענה מיגוני בהתאם לתקנות המיגון שפורסמו". עוד נמסר כי "משרד הבריאות רואה חשיבות גבוהה לטיפול התקין במערכות המחשוב התומכות בפעילות השוטפת של ארגוני הרפואה ובתי החולים בפרט".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully