הוגו צ'אווס (1954 2013) נשיא ונצואלה שנפטר בשבוע שעבר היה דמות שנויה במחלוקת בצד הפוליטי וכמובן שגם בהיבט הכלכלי. כידוע, צ'אווס נלחם בכל צורה אפשרית בארה"ב ולצורך כך חבר לאחמדינג'אד וקסטרו ותמך כספית בכל שלטון שלא היה חביב על האמריקאים. מעבר להיבט הפוליטי, מהלכיו הכלכליים של צ'אווס עוררו עניין רב מלווה בסימני שאלה.
ונצואלה אחת ממפיקות הנפט המרכזיות בעולם השקיעה את מרבית תמלוגיה בתקופת שלטון צ'אווס (1999-2013) בחינוך, בריאות, רווחה ודיור. לפני עליית צ'אווס לשלטון כ- 73% מאוכלוסיית המדינה הוגדרה כחלשה כלכלית. ואליטה שלטה בקופת המדינה כרצונה. מיליארדי דולרים הופנו ע"י צ'אווס להקמת מרפאות שכונתיות, הכשרת רופאים, הקמת מערכת חינוך מתפקדת, הענקת פנסיות, ותנאי מחייה נאותים לשכבות החלשות. עניי ונצואלה הרבים אהבו והצביעו שוב ושוב עבור צ'אווס שנהג בהם בנדיבות. ככל הידוע צ'אווס, שלא כחלק גדול מהשליטים בדרום אמריקה, לא לקח לכיסו שוחד ומעבר לנאום שבועי טרחני בן 5 שעות בטלוויזיה הממלכתית חי בצניעות סבירה.
המדיניות הכלכלית בנוסח צ'אווס גרמה לבריחתם של חברות בינלאומיות רבות מוונצואלה אבל זרם כספי הנפט השתיק חלק מהתלונות. היו תקופות שצ'אווס החליט, מעת לעת, להלאים תעשייה שהייתה בבעלות זרה ואז כמובן לא היה למי להתלונן כי צ'אווס בפועל היה גם סוג של רודן. בפברואר 2009 הביא צ'אווס למשאל עם חוק לאי הגבלת תקופת כהונתו וניצח ברוב של 54% מה שאפשר לו להיבחר לכל חייו.
לא פיתח החקלאות או התעשייה
צ'אווס לא השכיל בשנות שלטונו הארוכות לפתח תעשיות מתוחכמות או אף תעשיות טקסטיל כדי לבסס את הכנסות המדינה ולגוונם מעבר לתעשיית הנפט. יחד עם זאת התוצר הלאומי הגולמי לנפש צמח בין השנים 1999-2012 מסך של כ-4105 דולר לרמה של כ-11000 דולר. האבטלה ירדה מ-15% לרמה של 7%, תמותת התינוקות צנחה ושיעור העוני הקיצוני ירד פלאים מ-24% לרמה של 8.5% בשנים 1999-2012. שיעור האינפלציה השנתי בוונצואלה עלה בשיעור קל בתקופה זו מ-23.57% בשנת 99' לרמה של 31.6% ב-2012. התיעוש החקלאי והתשתיות השתפרו אם כי לא במידה מספקת. צ'אווס לא השקיע משאבים רבים בפיתוח חקלאות מתקדמת ואמצעי השקיה. הוא גם לא טרח לטפל בתשתיות מרכזיות ולדאוג לשיפור אמצעי התחבורה במדינה שנזקקה לכך נואשות.
לעניי ונצואלה הייתה אורה ושמחה בתקופת שלטון צ'אווס. אם הנשיא לא היה מבזבז 47 מיליארד דולר על תמיכות חוץ במדינות כקובה או ניקרגואה ובוליביה ומשקיע יותר בארצו אין ספק שהעוני היה נכחד מוונצואלה לחלוטין.
ונצואלה והוגו צ'אווס אינם מלמדים על ניצחון הכלכלה הסוציאליסטית אלא על חלוקת משאבי מדינה בצורה שונה מרוב מדינות העולם. אם צריך ללמוד שיעור משלטונו של צ'אווס הריי שההתמקדות חייבת להיות בנושא - איך וכיצד לחלק משאבים (נפט) בצורה שוויונית יותר. נושא שכידוע מעניין אותנו בישראל ומדינות רבות בעולם ומעורר ויכוחים רבים. צ'אווס לא ממש פתר את הנושא. יתרה מכך הוא השאיר את הנושא של חלוקת המשאבים הלאומיים פתוח לוויכוחים.
ד"ר מכאלה אלרם, מרצה לכלכלה בינלאומית, המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה.