מדענים: יש חיים אחרי המוות

מאת מוטי גל

חוקרים בריטיים שראיינו חולים שהיו במצב של מוות קליני טוענים כי מצאו עדויות לפיהן המודעות העצמית ממשיכה להתקיים גם לאחר שהמוח חדל מלתפקד. עם זאת מומחים לנוירולוגיה חולקים על ממצאיהם.

החוקרים ראיינו 63 חולים אשר שרדו התקף לב, שבוע לאחר האירוע. מתוך הנחקרים, ל-56 לא נותר כל זיכרון מהתקופה בה שהו בחוסר הכרה. עם זאת, שבעה חולים נותרו עם זיכרון מחוויית המוות הקליני. הם סיפרו על תחושת שלווה ואושר, בה קצב החיים מואץ, החושים מחודדים בלא כל מודעות לגוף. אור לבן בוהק ריצד לנגד עיניהם והכניס לטענתם משמעות מיסטית לתחושותיהם.

הסברה בקהילייה הרפואית היא כי מחסור בחמצן הוא האחראי למחזות אותן ראו. אולם רמת החמצן בדמם של המטופלים הייתה תקינה לאורך כל תקופת חוסר ההכרה.

ראש צוות החוקרים, ד"ר סם פרניה, מבית החולים סאות'המפטון שבבריטניה, טוען כי לעולם המדע עדיין לא ברור כיצד תאי המוח יוצרים מחשבות, וייתכן כי הנפש והמודעות הינן ישויות עצמאיות מחוץ למוח. "כשאנו בוחנים את תאי המוח אנו רואים כיצד תאי המוח הינם ככל תאי הגוף", סיפר פרניה, "הם מייצרים חלבונים וכימיקלים, אולם הם אינם מסוגלים לייצר תופעות סובייקטיביות כמו מחשבות". לדעת פרניה, המוח מייצר את הנפש ממש כשם שמכשיר הטלוויזיה עושה שימוש בגלים באוויר המתורגמים לתמונה וקול.

עם זאת, מומחים לפסיכיאטריה ונוירולוגיה טוענים כי אין הוכחה לפיה התופעות שדווחו על ידי המטופלים אכן התרחשו שעה שהמוח היה "כבוי". "אנו יודעים כי לא ניתן להסתמך באמינות על הזכרונות", אמר ד"ר כריס פרימן, פסיכיאטר בבית החולים אדינבורו בבריטניה, "קיימת האפשרות שהמחזות שתוארו על ידי החולים קרו במהלך ההתאוששות או ממש לפני התקף הלב, ולא ברגע חוסר ההכרה. קשה להאמין כי המחזות התרחשו כשהמוח לא תיפקד", מסכם פרימן.