מאת לירון מרוז
מצבו המדיני והפוליטי הרעוע של ראש הממשלה מביא את המערכת הפוליטית לעורר את הסניפים הרדומים ולאוורר את הסיסמאות והקלישאות לקראת בחירות אפשריות בחודשים הקרובים.
את אחת ההצלחות הגדולות שלו בבחירות הקודמות רשם ברק ברחוב הרוסי. ברק זוכר היטב, כי מדשדוש בסקרים חודשים ספורים לפני מאי 99' הוא הצליח לעשות את הבלתי יאמן ולהפוך את הקערה על פיה. ההערכות הן כי בבחירות האחרונות תמכו בו שישים אחוז מהמצביעים במגזר הרוסי.
אולם כיום נראה מצבו של ברק בקרב הרוסים עגום למדי. יו"ר מפלגת הבחירה הדמוקרטית, ח"כ רומן ברונפמן, אומר כי לפני כחודשיים חזר ברק למקום בו היה לפני תעמולת הבחירות של 99' תמיכה של 18 אחוזים בלבד. לאחר ההכרזה על הרפורמה האזרחית, חזר אליו הציבור הרוסי בגדול והוא טיפס לארבעים אחוזי תמיכה. אולם עכשיו, בגלל המצב המדיני, הפכה הרפורמה ללא רלוונטית. התמיכה בברק נעה כעת בין 20 ל-25 אחוזים - גרעין התמיכה הקשה שלו.
עורך המהדורה היומית של העיתון בשפה הרוסית "וסטי", מסביר כי בציבור הרוסי יש אכזבה עמוקה מאוד מברק ומדיניותו. לדבריו, האכזבה נובעת מסיבות דומות לאלו של הציבור הישראלי: ההיבט המדיני ואחר כך החברתי. "בעניין הרפורמה האזרחית, מדברים הרבה על חוסר היציבות של ברק יום אחד הוא בעד מהפך, ולמחרת יש שמועות שהוא במשא ומתן עם ש"ס".
"הציבור הרוסי הוא לא עדר כבשים"
לדברי פרלמוטר, הציבור הרוסי אינו "עדר של כבשים שהולך עיוור אחרי הרועה", אבל הוא בהחלט נוטה לימין. "אנחנו מגדירים את עצמנו כעיתון בלתי תלוי וא-פוליטי", הוא מספר, "אבל כשאני מחפש כותבי מאמרים ימניים לדף הדעות שלנו אני מוצא בקלות. למצוא כותבים שמאלניים זה יותר קשה. גם בעמוד של המכתבים למערכת, לפעמים אני לא מצליח לאזן עם דיעות שמאליות. אני מרגיש עם זה ממש לא נוח, אבל אין מה לעשות".
בכירים נוספים ברחוב הרוסי מציינים גם את התנהלותו הפוליטית של ראש הממשלה, ככזו שעומדת בעוכריו בימים אלה. ח"כ יולי אדלשטיין (ישראל בעליה), שמפלגתו פרשה מהממשלה על רקע דרישתה להקמת ממשלת אחדות, אומר שגם עכשיו, כשברק קורא להקמת ממשלה כזו בפומבי, הוא אינו מתכוון לכך ברצינות. "אי אפשר מצד אחד לומר אחדות ומצד שני לשלוח את השרים לומר שעוד שבועיים יתחדש המשא ומתן. הרושם הוא שברק עדיין לא החליט ומנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אין מאמץ רציני, יש רק סיסמאות יפות בדגניה".
על כך אומר ראש "נתיב" לשעבר, יאשה קדמי, שעזר לברק בבחירות האחרונות, כי "ישראל בעליה" מתנגדת לממשלת האחדות ממניעים אחרים לגמרי. "ליבו של שרנסקי עם נתניהו, אבל בגלל שהוא תמך בפומבי בממשלת אחדות, ועל רקע זה פרש מהממשלה, הוא נמצא בעמדה מורכבת הוא לא יכול לצאת נגד מה שהוא היה בעדו. לכן הוא שולח את אדלשטיין במקומו, שמדבר כמו הליכוד".
מילים כבר לא יעזרו
כך או כך, מקפידים להזכיר רוב המרואיינים את הסדקים באמינותו של ברק, שנובעים מהזיגזגים הפוליטיים שעשה. ח"כ ויקטור בריאלובסקי (שינוי) מסביר, כי הליכה לבחירות על בסיס מצע אזרחי לא תבטיח לברק את הקול הרוסי. "נניח שיש רגיעה", הוא אומר, "וברק מדבר על רפורמה אזרחית בתעמולת הבחירות. למה שהציבור יאמין לו עוד פעם?".
ברונפמן מסכים עם בריאלובסקי באופן חלקי: "האמון בברק נשחק מאוד בנקודות זמן מסויימות. אבל יש משפט שאומר ש'את המנצחים לא שופטים'. אם ברק יצליח להגיע להסכם עם הפלסטינים או ינהיג רפורמות אזרחיות, הוא יצליח להחזיר את האמון הבסיסי. בכל מקרה יהיה לו מאוד קשה, ורק עם עשייה יש סיכוי. אם לא יצליח בתחום המדיני וילך חזק על הרפורמות, הוא אולי יוכל לנצח". גם קדמי מצליח להבחין בשבב של תקווה וטוען כי "לברק עוד לא הכל אבוד. אם הוא רוצה את הקול הרוסי הוא צריך לרכוש אותו דרך הרפורמה ולא דרך הקו המדיני".
אדלשטיין מתקשה להאמין לאפשרות הזאת, אך ממהר לסייג: "גם אם היית שואל אותי ארבעה חודשים לפני הבחירות הקודמות הייתי אומר לך שברק הוא סוס מת אצל העולים. אבל עכשיו יהיה לו הרבה יותר קשה כי הוא כבר לא אחד שמגיח משום מקום, אלא סחורה לא מוצלחת. קשה לי למצוא את הטריק שיצליח להעלות אותו".