ישראל לא תצטרף לבית הדין בהאג

היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, אמר היום, כי הממשלה החליטה בסופו של דבר שלא לצטרף לבית הדין הבינלאומי הפלילי שיחל לפעו למחר בהאג. לדבריו, הממשלה החליטה שלא לאשרר את חתימת ישראל על אמנת רומא להקמת בית הדין מ-1998, מחשש לפוליטיזציה במוסד. סוכנות "רויטרס" דיווחה, כי 73 מדינות אישררו עד כה את האמנה.

לדברי רובינשטיין, "אנחנו יודעים מי יהיו התובעים, מי יהיו השופטים וכיצד יפעל בית הדין". בקול ישראל דווח, כי היועץ המשפטי הזכיר כי "בחוקת בית הדין הוסיפו את הסעיף הקובע כי העברת אוכלוסיה לשטח כבוש היא פשע מלחמה תוך פרשנות שהדבר חל גם על התנחלויות".

רובינשטיין ציין, עם זאת, כי כיוון שישראל לא הצטרפה לאמנה, יפחת החשש כי בית הדין יפגע באזרחים ישראלים. לדבריו, משרד המשפטים, מערכת הביטחון ומשרד החוץ הקימו צוותים משותפים שיעקבו אחרי פעולות בית הדין.

כתבי "הארץ" משה גורלי, יוסי מלמן, עמוס הראל ונתן גוטמן, מוסיפים:

בסמכות בית הדין בהאג יהיה לדון בפשעים שביצעו אזרחים מן השורה, קציני צבא, פקידים בכירים או ראשי ממשלות. אף אדם לא יהיה חסין מפני העמדה לדין, אם יימצא חשוד בעבירות בשלושה תחומים עיקריים: פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעים של השמדת עם.

ישראל לא אישררה את החתימה כדי לא להכפיף את עצמה לבית הדין, שנתפש בעיניה כמוטה פוליטית ונתון להשפעה פלסטינית, וגם לנוכח העובדה שארה"ב לא הצטרפה. ארה"ב מאיימת במקביל למנוע את המשך פעולת כוח שמירת השלום של האו"ם בבוסניה, אם לא תובטח לחייליה בכוח חסינות מהעמדה לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

הפרקליטות הצבאית ערכה בחודשים האחרונים עבודת הכנה נרחבת, לקראת כניסתה לתוקף של אמנת רומא והקמת בית הדין בהאג. מרכז ההכנות, אלוף משנה דניאל רייזנר, עוזר הפצ"ר לענייני דין בינלאומי, אמר בראיון לשבועון הצבאי "במחנה" כי "ההיסטריה הציבורית" בישראל סביב בית הדין מוגזמת. הוא הוסיף, כי "אנחנו הרי לא עושים אף אחת מהעבירות שבהן נועד בית הדין לטפל. אנחנו לא משטר דיקטטורי שמדכא עם, טובח בנשים ובילדים.... אנחנו בכלל לא במגרש המשחקים הזה".

בצה"ל מוטרדים משתי אפשרויות בהן ישמש בית הדין לפעילות נגד ישראל. האחת - תלונות שיוגשו על רקע אירועים, שאינם פשעי מלחמה, המתנהלים תוך כדי לחימה (דוגמה בולטת היא הטענות שהופרכו על "טבח" במחנה הפליטים בג'נין באפריל). השניה - הסעיף התוקף את חוקיות ההתנחלויות.

אנשי ענף הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית מתדרכים קצינים, בפורומים שונים בצבא, על המצב המשפטי החדש שנוצר. בנוסף, מייעצים זה כמה שנים קצינים מענף הדין הבינלאומי למפקדי צה"ל, באשר למידת חוקיותן של פעולות התקפיות שונות, כמו תקיפות אוויריות, עוד בטרם ננקטו. היו מקרים שבהם המלצת המשפטנים גרמה לשינוי באופי פעולה מתוכננת.

אל"מ רייזנר כי אינו רואה שום סיבה לשנות את כללי הפתיחה באש עקב הקמת בית הדין. לדבריו, "כל מה שאישרנו עד היום, זה בגלל שהוא חוקי". הוא הדגיש, שהמדינה תגן על קצינים וחיילים אם יוגשו נגדם תביעות בהאג. לדבריו, קציני צה"ל "יכולים, נכון להיום, להמשיך ולנסוע לחו"ל בשקט".

טרור מוזכר באמנות הבינלאומיות רק בהקשר האוסר על מדינה להפעיל אמצעי הפחדה וטרור כלפי אזרחים. הטרור ההפוך, המוכר לנו, של אזרחים כלפי המדינה, אינו נזכר.

פרופ' נתן לרנר, מומחה למשפט בינלאומי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה מסביר, שאמנת רומא לא הכניסה את הטרור לרשימת הפשעים, מפני שאין הגדרה בינלאומית מוסכמת על מהות הטרור. לעומת זאת, מבחין המשפט הבינלאומי בין לוחם ללוחם בלתי חוקי. טרוריסט נכנס להגדרה של לוחם בלתי חוקי וככזה הוא צפוי להיתבע לדין כעבריין רגיל.