שמונה מיליארד שקל חייב הציבור לרשויות המקומיות בתשלומי הארנונה, כך מתברר מדו"ח הנתונים הכספיים של שנת 99', שפירסם אתמול האגף לביקורת ברשויות המקומיות במשרד הפנים.
בשנה שעברה חל גידול של שמונה אחוזים בחובות הארנונה והמים של הציבור לרשויות המקומיות. היקף החובות גדל בכ-500 מיליון שקל. נוסף לכך התגלה כי גם בהיקף ההנחות והפטורים מארנונה שניתנו על ידי הרשויות חל גידול בכ-150 מיליון שקל. מנהל האגף לביקורת במשרד הפנים, שוקי אמרני, אמר ל"ידיעות אחרונות" כי "מדובר בכסף שהיה צריך להיות בקופות הרשויות המקומיות ויכול היה לכסות את כל גירעונותיהן".
למרות זאת גדל מספר הרשויות המקומיות שסיימו את שנת התקציב הקודמת בעודף תקציבי. בשנת 99' שיפרו 265 רשויות את הניהול הכלכלי שלהן. נוסף לכך קטן הגירעון הכספי של הרשויות. ההערכה היא שהסיבה לכך היא העלאת תשלומי הארנונה בחלק מהרשויות בשיעור של 4.8 אחוז.
לשכת ארגוני העצמאים הודיעה כי תפעל נגד העלאת התעריפים של הרשויות. לטענת נשיא הלשכה, זאב וינר, המגזר העסקי נושא בנטל המס הגבוה ביותר ונאלץ לממן מדיניות של בזבוזים ומשכורות גבוהות. "בעלי עסקים הפכו ל'פרה חולבת' של הרשויות המקומיות", אומר וניר.
חיפה היא העיר המובילה בחובות הארנונה עם חוב של מעל מיליארד שקל. אחריה ירושלים עם חוב של 823.482 מיליון שקל ובמקום השלישי עיריית תל-אביב-יפו עם כ-685 מיליון שקל חוב.
חובות הארנונה של הציבור גדלו בשנה שעברה בשמונה אחוזים
19.9.2000 / 9:42