סיכוייו של תלמיד י"ב לגשת לבחינות הבגרות ולזכות בתעודה עולים ככל שהשכלתו של אביו גבוהה יותר כך עולה מסקר שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד בסקר, ככל שעולה רמתו החברתית-כלכלית של היישוב בו מתגורר הנבחן, עולים סיכוייו לזכות בתעודת בגרות.
מהסקר, שתייחס לתלמידים שנבחנו בשנת 1998, עולה כי במערכת החינוך היהודי הוגשו לבגרות 75 אחוז מהתלמידים שאביהם סיים עד שמונה שנות לימוד. זאת, לעומת 84 אחוז מהתלמידים שאבותיהם סיימו 9-12 שנות לימוד ו-95 אחוז מהתלמידים שאבותיהם סיימו 13 שנות לימוד ומעלה. ממצאי הסקר נשארים עקביים גם לאחר שהתלמידים ניגשו לבחינות הבגרות. רק 40 אחוז מהתלמידים שאביהם סיים עד שמונה שנות לימוד היו זכאים לבגרות. אלו שאבותיהם סיימו 9-12 שנות לימוד הגיעו לשיעור זכאות של 50 אחוז. בני המזל שאביהם למד 13 שנים ומעלה הציגו את שיעורי הזכאות הגבוהים ביותר - 75 אחוז.
גם במערכת החינוך הערבית נמצא קשר דומה בין השכלת האב לסיכויי ההצלחה בבגרות. אבותיהם של חצי מהתלמידים במגזר הערבי סיימו עד שמונה שנות לימוד. 83 אחוז מילדיהם הוגשו לבחינה ורק 35 אחוז מהם זכו בבגרות. מהתלמידים שאבותיהם למדו 9-12 שנים הוגשו 91 אחוז ו-47 אחוזים מהם נמצאו זכאים לבגרות. ילדים שאביהם למד 13 שנים ומעלה זכו להישג מרשים - 98 אחוז מהם ניגשו לבחינות הבגרות ו-70 אחוז מהם זכו בתעודת בגרות.
שכונה טובה - בחינה טובה
ומה טוב יותר מאבא משכיל? אבא משכיל ביישוב מבוסס. נתוני הסקר מעלים כי לתלמידים, שאבותיהם השתייכו לאותה קבוצת השכלה, היה סיכוי גבוה יותר לזכות בתעודת בגרות אם התגוררו ביישובים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה יותר. ביישובים המבוססים יותר ניגשו 94 אחוז מהתלמידים לבחינות ו-60 אחוז מהם זכו בתעודה. לעומתם, ביישובים "מוצלחים" פחות ניגשו למבחן 77 אחוז מהתלמידים ורק 35 אחוז מהם נמצאו זכאים לבגרות. בחינוך הערבי נמצא קשר דומה, אם כי על פי הממצאים ההבדלים מתונים יותר.