מחקר: הגמגום – בעיה רפואית

ייתכן שהגמגום הוא בעיה גופנית-רפואית, ולא פסיכולוגית - כך עולה ממחקר שפירסמו השבוע מדענים אמריקאים. החוקרים, ובראשם פרופ' ג'ראלד מגוואייר מאוניברסיטת קליפורניה, משערים כי הגמגום הוא ליקוי עצבי הנגרם בשל חוסר איזון של מספר חומרים כימיים במוח.

פרופ' מגוואייר, שסובל בעצמו מגמגום, סיפר כי המחקר כלל סריקות מוח שבדקו את הפעילות העצבית של המגמגמים. לדבריו, אפשר שהגמגום קשור לאזור במעמקי המוח הקרוי סטריאטום, שמשתתף בפעולת הדיבור. החוקרים מעלים את האפשרות שאצל המגמגמים האזור מוצף בחומר הכימי דופאמין.

מחקרים בשנות ה-70 הראו כי התרופה "האלופרידול" המשמשת להפרעות מוחיות כגון סכיזופרניה, עשוי להפחית את התסמינים בקרב מגמגמים. עם זאת, תופעות הלוואי הרבות של התרופה מונעות את שימושה בקרב מרבית הסובלים מהפגם בדיבור. פרופ' מגוואייר מציע תרופה אחר לבעיה בשם אולאנזאפין. מנחה המחקר משתמש בעצמו בתרופה וטוען כי היא מהווה חלופה הולמת.

תופעת הגמגום נחשבת בקהילה הרפואית לתורשתית. עם זאת יצוין כי היא עשויה להתרחש גם כשבסביבתו הקרובה של הילד מצוי דובר מגמגם.