אחרי המשחקים הלא מוצלחים בפריז, גם סט. לואיס לא הצטיינה בארגון מושלם. להיפך. התכנון המקורי היה לערוך את המשחקים בשיקגו אך גם שם נערכה התערוכה הבינלאומית והמארגנים איימו כי התחרויות יתנגשו עם לוח הזמנים של התערוכה אם לא יועברו לסט. לואיס. רבים מהספורטאים הטובים באותה תקופה לא השתתפו עקב בעיות תחבורה למקום. אירופים רבים נעדרו מהמשחקים עקב מתיחות שנוצרה בעקבות המלחמה בין רוסיה ויפן. בסופו של דבר התייצבו למשחקים 681 ספורטאים בלבד מ-13 מדינות.
באופן טבעי זכתה ארה"ב ב-22 מ-23 תחרויות האתלטיקה. האמריקאים גם זכו ב-238 מ-300 המדליות בסך הכל. ענפים חדשים וביניהם איגרוף נוספו לתחרויות כמו גם חתירה והיאבקות משופרת. ריי אוורי האמריקאי שב וזכה בשלוש תחרויות הקפיצה מהמקום: קפיצה לגובה (1.60 מטר), קפיצה משולשת (10.54 מ') וקפיצה לרוחק (3.476 מ') בה השיג שיא עולמי. הארי הילמן, ג'ים לייטבודי והארי הילמן זכו כל אחד בשלוש מדליות זהב עבור ארה"ב. הילמן זכה במרוצים ל-200 ו-400 מטר משוכות ו-400 מטר. לייטבודי זכה בתחרויות ל-800, 1,500 ו-2,500 מכשולים. אמיל ראוש הגרמני היה בין הספורטאים היחידים שאינם אמריקאים שזכו במדליות כשקטף שלוש: שתיים מזהב ואחת מארד בשלושה משחים. זולטן הלמאיי מהונגריה קטף שתי מדליות זהב בבריכה.
ריצת המרתון שוב סיפקה שערורייה גדולה אחרי שהתברר כי המנצח, פרד לורץ, הפסיק לרוץ אחרי 14 ק"מ וקיבל "טרמפ" סמוך לנקודת הסיום, שם המתין לפני ששב לרוץ. הדבר התגלה אחרי חלוקת המדליות ולורץ הושעה לכל חייו, השעייה שבוטלה זמן קצר לאחר מכן. ב-1905 ניצח לורץ במרתון בוסטון. תומאס היקס מארה"ב קיבל את מדליית הזהב במקומו של לורץ, לא לפני שקיבל כדורים משככי כאבים במהלך הריצה.
המשחקים הסתיימו בתחרויות שאורגנו על ידי המחלקה האתנית של התערוכה העולמית. בתחרויות השתתפו בני מיעוטים אינדיאנים ואפריקאים במה שדה קוברטיין הגדיר כאפלייה גזעית.
סט. לואיס 1904
14.9.2000 / 18:37