שוב כה שקט

מעטים ואמיצים הסכימו להסתובב ברחוב דיזנגוף בתל אביב במוצאי שבת, אך גם לאמיצים יש את רגעי המשבר שלהם. שלשום זה הגיע מוקדם יחסית, עם הידיעה על הפיגוע בנתניה. ככל שנקפו הדקות, וככל שגברו קולות הדיווחים, כך התרוקן רחוב דיזנגוף מיושביו. למרות הכל החלטתי לדבוק בתוכניתי המקורית - להמשיך בשגרת החיים.

ליד כיכר דיזנגוף הבחנתי באדם בעל חזות ערבית, משקיף על מסעדת "טנדורי". על גבו היה תיק כתום גדול. בשלב הזה כבר ידעתי – מדובר במחבל. ברגעים כאלה, המוח אומר שכדאי לברוח מהר. אפילו הרגש מסכים אתו. אבל הרגליים והסקרנות גררו אותי בעקבותיו. הסועדים הבודדים "בטנדורי" לא היו מודעים לדרמה המתרחשת ברחוב, או שמא רק בראשי.

המחבל הפוטנציאלי שלי שינה תוכנית והחל בצעידה לכיוון הסנטר. למודת ניסיון, לא היה לי ספק שחדירת מחבל לסנטר היא אסון. ידעתי שעליי להמשיך במעקב. אני במדרכה שבצדו האחד של הכביש, והוא במדרכה ממול.

כאזרחית ממושמעת ניסיתי ליצור קשר עם מוקד 100 של המשטרה – אך נכשלתי. שדיברתי אתמול עם ראש המוקד בתל אביב, רפ"ק יצחק מנשי, הבנתי גם למה. לדבריו ביום שבת נרשמה עליה של 30% במספר הפונים למוקד. בכל משמרת שמונה שוטרים שמשיבים לכ-400 שיחות בשעות השיא.

"אנחנו מקבלים שיחות מילדים בני 5 וגם מאנשים מבוגרים ומקשישים", אומר רפ"ק מנשי. חלקם רוצים להתריע, כמה מעדיפים להסביר למשטרה כיצד להילחם במחבלים ואחרים מבקשים לייעץ לראש הממשלה. לפי נתוני משטרת ת"א, בכל יום עבודה מתקבלות 800-700 שיחות. 30% מהן מתבררות כמועילות.

כשכבר הצלחתי לדבר עם שוטר במוקד, איבדתי את המחבל שלי, והוא המשיך בדרכו. עדיין לא ברור לי האדם שראיתי היה מחבל שממתין לשעתו, או אזרח תמים שבאווירת הטרור והפחד הפך לכזה. כך או כך, מסקנתי היתה ברורה: החיים אינם יכולים להימשך כסדרם. לפחות לא במציאות הזו.

אחרי מנוחת לילה החלטתי להמשיך. היעד הבא היה אבן גבירול. בימים כתיקונם קשה למצוא בית קפה ברחוב ללא מבלים. הסיבוב אתמול בצהריים לא הותיר ספק: לא מדובר בימים כתיקונם.

"טריו" נחשב לבית קפה פופולרי. היום מצבו קשה. "אנחנו קורסים. אנשים לא יוצאים ולא מבלים", מסביר גל, בעל המקום. למרות הלחץ הן מצד המשטרה והן מצד המבלים, הוא לא מחזיק מאבטח. "היום נכנס אדם ושואל אותי אם המקום מוגן. אמרתי לו: 'לא, אני אוריד אתכם למנהרה, לתוך בונקר, כדי שתשתו קפה'". "מה יעזור לנו שומר?", הוא שואל. "היה שומר ב'סי פוד מרקט' - זה עזר? מה שומר יכול לעשות כשבא בן אדם להתפוצץ בתוך המסעדה?"

שני, מלצרית ב"טריו", מתוודה על חרדות. "אני לא ישנה בלילה. העובדה שאני עובדת בבית קפה מלחיצה אותי פי כמה מאנשים הרגילים, שנמצאים בחממות במשרדים", היא אומרת. "הפסקתי לנסוע באוטובוסים ובעבודה עברתי למשמרות בוקר, שבהן פחות הומה מבלילה"

כדי להסביר את הדברים, היא שולפת דוגמא. "לפני שבוע בערך נכנס בן אדם והתיישב בקצה בית הקפה. באנו לתת לו תפריט והוא עשה עם היד שהוא לא רוצה. ניגשתי אליו אחרי כמה דקות, ושאלתי אם הוא רוצה לשתות, אבל הוא סירב. הבן אדם יושב שם עם שקית ענקית ומתעסק עם מכשיר לא ברור - ואני נכנסתי להיסטריה, עד שמישהו ניגש אליו לברר מה הסיפור שלו לא יכולתי לתפקד. באותו הרגע אתה מרגיש מין לחץ כזה לא מוכר. משהו שאתה רואה תמיד מבעד למסך, כמו איזה סרט שלא קשור אליך. ופתאום אתה מרגיש אותו".

* למשטרה דרושים מתנדבים למוקד 100. מועמדים מוזמנים ליצור קשר עם המוקד או בטלפון 5644220-03.