ניסויים בבעלי חיים: יש אלטרנטיבה

מעבדות "צ'ארלס ריבר", חברה שהיתה מוכרת כ"חברת העכברים", וסיפקה את חיות המעבדה כמעט לכל מרכז מחקר אקדמי ולכל חברת תרופות גדולה בארה"ב, עוברת לפיתוח חלופות לחיות מעבדה. החברה הפחיתה בכ-50 אחוז את אספקת חיות המעבדה לניסויים. כתבה נרחבת בנושא פורסמה השבוע במדור הכלכלי של העיתון האמריקאי הנפוץ, "הבוסטון גלוב".

הגלוב מוסר גם נתונים מספריים, לפיהם המספר הכללי של בעלי החיים שבהם נעשה שימוש במחקר ובפיתוח התרופות בבריטניה ירד מ-570 אלף בשנת 1995 ל-447 אלף בשנת 2000.

ג'ים פוסטר, מנכ"ל החברה, אמר לעיתון כי המניע למעבר הנרחב לשימוש בחלופות הינו כלכלי: ניסויים בבעלי חיים אורכים זמן רב יותר ונחשבים יקרים יותר ולעתים יעילים פחות, לעומת שימוש בחלופות טכנולוגיות. הגלוב מציין כי בניגוד למצב שהיה בשנות השמונים של המאה ה-20, כאשר מחאת הפעילים למען בעלי חיים היא שגרמה לחברות התרופות לשקול שימוש באמצעים הומניים יותר, כעת מונע המעבר בעיקר משיקולים כלכליים ומדעיים.

אילוצי השוק, אם כן, הם שאחראים על שינוי מרחיק לכת במדיניות מעבדות צ'ארלס ריבר: בחמש השנים האחרונות ירד נפח הפעילות של חטיבת חיות המעבדה בחברה משמונים אחוז לארבעים אחוז. החודש רכשה החברה ערכת בדיקה, המאפשרת לחוקרים לבדוק את האפקטיביות של שמן שיזוף מסוים. באמצעות הערכה מתקבלות תוצאות בתוך ימים, לעומת חודשים, באמצעות מחקר בבעלי-חיים.

הגלוב טוען עוד במאמרו, כי עם התקדמות המדע עמדו החוקרים מול מספר גדל והולך של תרכובות בעלות פוטנציאל רפואי. מדובר בשפע עצום של חלבונים וגנים המעורבים במחלה, ומול רשימות אינסופיות של תרכובות אפשריות. מחקר של כל התרכובות הללו בבעלי חיים פשוט אינו אפשרי מסיבות כלכליות. הניסויים עלולים להימשך חודשים, לפעמים שנים, ועלותם תגיע למאות אלפי דולרים. בצ'ארלס ריבר מעריכים כי בחלק מהניסויים יכולה חלופה אחת יכולה לבחון חמישה או שישה מוצרים בעלות הנמוכה מחצי העלות של בדיקת מוצר אחד בלבד באמצעות בעלי חיים.

אחת משיטות המחקר הנמצאת כבר עתה בשימוש נרחב, היא זו של בחינת התרופות על תאים אנושיים ורקמות במעבדות אוטומטיות, שיכולות לבצע אלפי בדיקות כאלה מדי יום. הבדיקה הזאת נערכת לפני שלב הניסויים בבעלי חיים, ומשמשת כאמצעי לסינון התרופות שיגיעו לשלב המתקדם יותר של הניסויים. הגלוב טוען, כי בדיקות בתאים אנושיים וברקמות מניבות מידע יותר ספציפי לבני אדם מאשר בדיקות בבעלי חיים.

עם זאת, המדע טרם התקדם לנקודה שבה בדיקת מעבדה, או אפילו סדרה של בדיקות כאלה, יכולה לשמש כתחליף מלא ליצור חי. שאלות רבות, ובמיוחד שאלות הנוגעות לבטיחות של תרופה, עדיין יכולות לקבל מענה רק במבדקים בבעלי חיים. עד שבדיקות המעבדה יוכלו לנבא באופן טוב יותר מעכברים ומבעלי-חיים אחרים האם תרופה מסוימת תהיה בטוחה לבני-אדם, חיות מעבדה ימשיכו להיות חלק הכרחי, ומוכר מבחינה חוקית, מתהליך המחקר של תרופות.