וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דויד גרוסמן: "המחאה חייבת להפוך פוליטית"

ארנון בן דרור, פריז

7.9.2011 / 8:50

דויד גרוסמן שוחח על המחאה החברתית בדיון שנערך בפריז - "המחאה חייבת להפוך לפוליטית. הכסף הלך כל השנים להתנחלויות שהן מצב מעוות"

הסופר הישראלי דויד גרוסמן מאמין שעל המחאה החברתית שפושטת בחודשים האחרונים ברחבי ישראל, להיהפך לכוח פוליטי משמעותי ולמנף את הצלחתה הציבורית. כך הסביר הסופר בשיח שקיים אמש (שלישי) במוזיאון להיסטוריה ואמנות יהודית שבפריז, עם האינטלקטואל הצרפתי פרופ' אלן פינקלקראוט.

"כרגע ישנה הסכמה בין כל מי שמשתתף במחאה הזאת שלא לדבר על פוליטיקה", אמר גרוסמן, שספרו "אשה בורחת מבשורה" העוסק בקיום התא המשפחתי הישראלי בצל המלחמה המתמדת, יצא בשבועות האחרונים לאור בצרפת. "אבל אני מאמין שבקרוב כל הצועדים האלה יהפכו לכוח פוליטי, כי המחאה הזאת לא יכולה להישאר בדבר רצון טוב בלבד. זה חייב להפוך לאמצעי פוליטי, שישאל בסוף לאן הכסף, לאן כל המיליארדים האלה, הלכו כל השנים. התשובה היא שהרוב הלך להתנחלויות, למתנחלים ולצבא שמגן על ההתנחלויות, שהן מצב מעוות ושבכל מקרה יפונו בהסכם שלום עתידי עם הפלסטינים".

מסכימים עם גרוסמן? דברו על זה בפייסבוק

שיא המחאה: 300 אלף הפגינו בתל אביב.
"סוף סוף ישראלים יוצאים מהבית בהמוניהם". הפגנת ה-300 האלף בתל אביב

גרוסמן ציין ש"כרגע זה טוב שלא מדברים על פוליטיקה ועל הכיבוש, כי ברגע שיתחילו לדבר על כך, התמיכה במחאה תרד במאות אחוזים", והוסיף כי "סוף סוף ישראלים יוצאים מהבית בהמוניהם, יותר מ-400 אלף, אז זה דבר חיובי ששמים את הוויכוחים בצד, כי מה שאנחנו רואים כאן זו חברה שמנסה לחזור לערכים שבנו אותה, ובראש ובראשונה ערך הסולידריות".

"מאז 67' הסכסוכים הפנימיים בחברה הישראלית רק הלכו והתרחבו עד שהפכנו ממש לאויבים אחד של השני", אמר הסופר המוערך. לדבריו, "כעת, פעם ראשונה מזה 44 שנה, יש כאן סולידריות שהיא לא סולידריות של מלחמה – שהיא כפויה ולא טבעית – אלא סולידריות אמיתית, אחד כלפי השני וכלפי העניים והמסכנים והמהגרים והעולים - כל הדברים שישראל ניסתה להדחיק כל השנים. זה תהליך פנימי שאנחנו חייבים לעבור כדי לעשות בסוף את הצעד האמיץ לעבר הסכם".

גרוסמן נשאל גם לגבי גל המהפכות שסחף בחודשים האחרונים את העולם הערבי, והתייחס בין השאר לקריאות שעולות לאחרונה בחוגים מסוימים במצרים לביטול הסכם השלום עם ישראל. "אני פונה מכאן למצרים שאולי שומעים אותי, ואומר להם: זו (ביטול ההסכם עם ישראל – אב"ד) הדרך הבטוחה למנוע הסכם שלום עם הפלסטינים, לחזק את הפנאטים והקיצוניים בשני הצדדים ולסלול את הדרך של ליברמן לראשות הממשלה בישראל".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
ישראל אינה חברה שסוגדת ללוחמיה, ואין תחושות כבוד וגאווה על מות בניה. דויד גרוסמן/מערכת וואלה!, צילום מסך

גרוסמן סיפר כי הוא שמח לראות את השינוי שחל במצרים, אך הוסיף כי הוא "מקווה שזו לא תהיה דמוקרטיה של סיבוב אחד, ומיד אחר כך שוב דיקטטורה, אלא דמוקרטיה כפי שאנחנו רואים אותה בעיני רוחנו – כיבוד זכויות המיעוטים: הנשים, ההומוסקסואלים, הקופטים וכיוצא באלה". גרוסמן טען עוד כי גל המחאה שפוקד את ישראל הושפע מהמראות במצרים ובמדינות ערביות אחרות.

הסופר הישראלי התנגד נחרצות לתיאורו של פינקלקראוט את החברה הישראלית כחברה שסוגדת ללוחמיה, והזכיר כי "אנחנו עדיין רואים תמונות של אימהות פלסטיניות שמציגות, לפחות לפני המצלמות, תחושות של שמחה וגאווה על מות הילדים שלהם בפעולות טרור, ומכריזות על בניהן כשאהידים. אלה מראות שאתה לא רואה בישראל, והם מראות כל כך רעים ונוראים; הם מעידים על המחיר הכבד שהחברה הפלסטינית משלמת על הסכסוך הזה, ושהיא תמשיך לשלם עוד הרבה שנים".

עוד בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי ראה גרוסמן לנכון להזכיר לנוכחים ולשותפו לשיחה, כי "הערבים עדיין לא באמת הכירו עד היום בזכות של היהודים לחיות כאן ולקיים מדינה משלהם. אסור לשכוח זאת. לכן חייב להיות לנו להיות צבא חזק".

אולם הוא סייג ואמר כי "יחד עם זאת, הצבא לא יכול להיות התשובה להכל, אסור שהוא יהפוך למטרה, הוא צריך להישאר תמיד אמצעי לדיאלוג ולהפיכת השכנים שלנו לשכנים טובים יותר. אנחנו רואים דוגמאות לכך שהשיקולים הביטחוניים והתפיסה הביטחונית משתלטים על סדר היום, ושאר הדברים, כמו רווחה ואיכות החיים, נדחקים הצידה. זו לא דרך להתמודד עם המצב. זו מציאות מעוותת להמשיך תמיד להרוג ולהיהרג. זה לחיות בפראנויה. ביטחון זה בסופו של דבר גם תחושה של תקווה".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"כשמצאתי את המילה הנכונה היתה לי מין תחושת תיקון" עטיפת הספר "אישה בורחת מבשורה"/מערכת וואלה!, צילום מסך

לקראת סיום השיחה על הספר "אישה בורחת מבשורה", פנה פרופ' פינקלקראוט לגרוסמן בנושא מות בנו, אורי, במלחמת לבנון השנייה, ושאל על דרך ההתמודדות שלו עם הטרגדיה האישית. "כשדבר כזה קורה לאדם, אחת התחושות הכי חזקות היא גלות", השיב גרוסמן. "אתה מוגלה מכל מה שהכרת עד עכשיו. שום דבר כבר לא מובן מאליו, אפילו לא החיים עצמם, וכל מערכות היחסים שלך עם הסובבים נבחנות מחדש".

הסופר הישראלי סיפר כיצד כתיבת הספר סייעה לו בהתמודדות עם מות הבן. "אחרי השבעה ניגשתי מיד חזרה לשולחן הכתיבה באופן אינטואיטיבי", הוא סיפר. "זו היתה דרך ליצור שוב בית, להבין שוב את העולם שהפך לכאוס בשבילי. ישבתי וכתבתי וחשבתי לעצמי: 'אתה משוגע?'. העולם שלך התרסק ואתה מתעסק בפרטים האלה, כמו איזה מילה לבחור כאן ואיזו מילה מתאימה שם?'. אבל אז כשמצאתי את המילה הנכונה, היתה לי מין תחושת תיקון. כאילו עשיתי משהו נכון בעולם כל כך לא נכון. הצלחתי להצית מחדש בעולם רגשות כמו אהבה וחום ותשוקה".

דויד גרוסמן: המנטליות של ההתנחלות כבשה את המדינה

דויד גרוסמן מדבר על ספרו החדש - "נופל מחוץ לזמן"

ברק אובמה קורא את דויד גרוסמן

דויד גרוסמן מוצא מילים לשכול - "נופל מחוץ לזמן"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully