הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה הגבוהה (מל"ג) תשקיע 47 מיליון שקל בשנים הקרובות במטרה לסייע בקידום מעמדה של הפקולטה למדעי הרוח במוסדות ההשכלה הגבוהה, לאחר שהידרדרה בעשור האחרון. תוכנית שגובשה בשבועות האחרונים בוועדה תיישם תוספת משאבים למלגות ומענקים לחוקרים ומרצים בתחום וכן להשבת חוקרים מחו"ל. זאת לצד שינוי במסלול הלימודים בתואר ראשון, שלפיו הסטודנטים יחויבו בלימודי קורסים מתחום מדעי הרוח כתנאי לקבלת התואר.
בשנים האחרונות ספגו מדעי הרוח פגיעה במעמדם באקדמיה, ומספר הסטודנטים הלומדים בהם צנח בעקבות העלייה בביקוש בתחומי הלימוד מדעים, הנדסה, משפטים ומינהל עסקים. בעקבות כך, נרשמה ירידה בהיקף התקציבים המופנה לתחומים שבפקולטה למדעי הרוח כמו היסטוריה, ספרות, בלשנות, שפות ופילוסופיה.
בעוד ששיעור הסטודנטים לתואר ראשון במינהל עסקים ומשפטים עלה מכ-6% לכ-9% בשנים 1997-2008, שיעור הסטודנטים לתואר ראשון בתחומי מדעי הרוח ירד ביותר מחצי - מ-18.5% בשנות ה-90 ל-8.6% בשנת הלימודים של 2008. בעוד שב-2003 נרשמו 6,090 מועמדים ללימודים בתחום מדעי הרוח, בשנת הלימודים של 2008 נרשמו 4,070 מועמדים בלבד לאחד מתחומי מדעי הרוח - ירידה של שליש בחמש שנים. בנוסף, סגל הפקולטות במדעי הרוח מזדקן, ולפי נתוני הקרן למדעי הרוח , בתוך 7 שנים יפרשו יותר מ-40% מחברי הסגל במדעי הרוח.
חיזוק מדעי הרוח היה אחד מיעדיו של מנואל טרכטנברג, העומד בראש הות"ת, עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה. בשבועות האחרונים גובשה בות"ת ובמל"ג התוכנית לקידום מדעי הרוח, כאשר המטרה הראשונה היא החדרת קורסים במדעי הרוח בתוכניות הלימודים לתואר ראשון. כך, סטודנטים הלומדים בכל המסלולים לתואר ראשון יחוייבו לשלב בתוכנית הלימודים שלהם לפחות קורס אחד במדעי החיים. עלות המהלך, שיובא בתקופה הקרובה לאישור שר החינוך, גדעון סער, מוערך בכ-12 מיליון שקל בשנתיים הקרובות, שבסופם הוא צפוי להיות מיושם במוסדות ההשכלה הגבוהה.
לפי התוכנית, בשנתיים הקרובות יפותחו מסלולי לימוד בקורסים חדשים במדעי הרוח, שיותאמו למסלולי התואר הראשון הקיימים. כך לדוגמה, סטודנטים למשפטים או מינהל עסקים יכולו לבחור בקורסים במדעי הרוח שנושקים לתחום הלימודים שלהם, כדי להרחיב את תחומי הדעת שלהם בו. כדי לעודד את הלימודים בתחום, תנסה המל"ג לפתח קורסים שיילמדו על ידי חוקרים מובילים בתחום.
"המהלך יעצים את לימודי מדעי הרוח. מספר הסטודנטים בחוגים האלה מצטמצם משמעותית ולכן נפתח את הקהל שייהנה מלימודי מדעי הרוח", אמר טרכטנברג. "לא יכול להיות שמי שלומד פיסיקה ומתמטיקה לא ייחשף גם להיסטוריה ולפילוסופיה".
טרכטנבגרג הוסיף כי "מדעי הרוח מהווים חלק מהאוצרות התרבותיים של העם היהודי, וישנה חשיבות רבה בשימורם ולימודם בחברה. כיום העולם המודרני דינמי יותר לעומת העבר, דבר המחייב את הסטודנט להיחשף לקשת רחבה של תחומי דעת שונים". הוא ציין כי בשל ההפריה שיש כיום בין התחומים השונים והתפתחותו המואצת של מחקר רב-תחומי, השכלה רחבה יותר תשביח את הסטודנט ותיתן לו כלים מתאימים יותר להשתלבות בשוק העבודה.
מענקים לשלוש שנים
בנוסף, בשבוע שעבר פירסמה הקרן למדעי הרוח - המשותפת לות"ת ולקרן יד הנדיב של משפחת רוטשילד והממומנת על ידי שני הגופים באופן שווה - קול קורא לאוניברסיטאות לתוכנית להשבת מוחות בתחום מדעי הרוח. הקרן, שהיקפה 30 מיליון שקל, הוקמה ב-2008 במטרה לסייע בשיפור האיכות והנגשת תחום המדעי הרוח באוניברסיטאות, תוך הגדלת המשאבים בתחום. בקול הקורא שפירסמה, הקרן הודיעה על חלוקת מענקים לטובת תוכניות לימוד משותפות בתחום לכמה מוסדות השכלה גבוהה, ומענקים לטובת תוכניות לימוד שיגלו חדשנות בהוראה בתחום.
בנוסף, הקרן תפעל להשבת מוחות בתחום מדעי הרוח ותעניק לאוניברסיטאות מענקים למשך שלוש שנים לקליטת חוקרים ישראלים מצטיינים במדעי הרוח מאוניברסיטאות בחו"ל. לפי עיקרי התוכנית, האוניברסיטה תקבל מהקרן סיוע כספי לקליטת החוקרים ולמלגת המחקר שלהם, ולאחר תקופה זו תתחייב לקלוט אותם כחברי סגל. היקף הסיוע לחוקרים האלה תלוי במחקר שהם מבצעים. לפי התוכנית, החוקרים המצטיינים שיוחזרו מחו"ל ישמשו גם כמרצים בתוכניות הלימוד בתחום מדעי הרוח.
צעד נוסף בתוכנית הוא חיזוק התמיכה בדוקטורנטים במדעי הרוח. זאת, על ידי הגדלת היקף המלגות לדוקטורנטים בתחום הנתנות על ידי תוכנית המלגות על שם נתן רוטנשטרייך, שהיה היו"ר הראשון של ות"ת. עד כה, הוענקו במסגרת התוכנית מלגות בהיקף של 50 אלף שקל לשנת לימודים.
בשבוע שעבר הוחלט על ידי ועדה של המל"ג על חלוקת מלגות בהיקף של 4.8 מיליון שקל ל-20 דוקטורנטים בתחום, כאשר כל חוקר יקבל מלגה בהיקף של 240 אלף שקל במשך שלוש שנים (80 אלף שקל בשנה) עם אפשרות להארכה לשנה נוספת. זאת, לעומת 50 אלף שקל לשנה שניתנו עד כה. בעלות ישאו הות"ת בשיתוף האוניברסיטאות שאליהן משתייכים החוקרים.