איך נפלה יוון?

יוון מנהלת מו"מ על סיוע כספי מהאיחוד האירופאי מאז סוף השנה שעברה, ובזמן הזה ראתה איך שיעורי הריבית ועלות ההלוואה מרקיעים שחקים.

אני זוכר בתדרוך לעיתונאים ב-דאבוס בסוף ינואר ששאלתי את ראש הממשלה היווני ג'ורג' פפנדראו אם צרפת וגרמניה יענקו לארצו תמיכה פוליטית. התשובה שלו, כמו של המדינות באותו זמן, היתה לא מחייבת. מדינה אחת הצטרפה למאמץ (צרפת), השניה עדיין מתרגלת לרעיון.

אנו יודעים כעת שיוון ניצבת בפני תהליך כואב. אנחנו מדברים על פיטורים של אחד מכל חמישה עובדי מדינה. משכורת ה-14 חודשים הנחשקת עבור עובדי ממשלה תקוצץ, והמיסים ימשיכו לעלות כדי לכסות גרעון תקציבי של קרוב ל 13.6% משנת 2009. המטרה ל 2010 היא צמצום של כמעט 5%, מה שמאוד קשה לספק כאשר הכלכלה עדיין מצטמצמת.

מה שלא נידון היום זה איך מראש הגענו למצב הזה? המציאות היא שהאדריכלים של האירו קיבלו החלטה פוליטית לכלול באיחוד המטבע החדש את כולם, בערך 10 שנים לפני השילוב למעשה של יוון, ספרד – ויתכן שאף איטליה, למרות היותה חברה ב-G-8.

כתוצאה מהחיבור למטבע בודד, וכתוצאה מכך למדיניות הכספית של גרמניה, היוונים נהנו מכל היתרונות של מטבע חזק ויציב ללא – עד היום – המלכודות. בעיקר, מחירי הנדל"ן והמשכורות המשיכו לטפס במהלך עשר השנים האחרונות, בלי צורך בפתיחות וגמישות כדי למשוך השקעות זרות ישירות.

יוון סוחרת רבות עם שכונותיה בדרום-מזרח אירופה, בעיקר בדברי מאכל, אבל מדינה לא יכולה להתקיים משמן זית ומגזר האוכל בלבד. בראיון ל-CNN מר פפנדראו דיבר על פיתוח כלכלה ירוקה והתחברות לשוק הגדל לאנרגיה סולרית. זה נשמע הגיוני, אבל יש קודם צורך בהצבת אבני הבניה לרפורמות.

דיברתי עם איש עסקים יווני מוביל המייצר תוכנות היי-טק וחיישנים במפעל מחוץ לאתונה. הוא מכיר בעול הגרעון בתקציב והבלגאן שהשאירה הממשלה הקודמת. ראינו את המפגינים ברחובות, אבל הוא מציין – והסקרים משקפים זאת – אלו שצועקים הכי חזק נמצאים במיעוט. ראש הממשלה עדיין נהנה מתמיכת רוב האוכלוסייה שתומכת בשינוי.

אבל כאן טמונה האזהרה. קרן המטבע העולמית לוחצת לכיוון קיצוצים דרסטיים בתקציב ורפורמות, אבל מר פפנדראו, בתמיכת עמיתיו האירופאים, יכול לנצל הזדמנות זו כדי להתחיל ולסיים מה שהיה צריך לעשות כבר לפני עשור. כפי שאמר בכיר יווני, "עדיף התמודדות עם הקיצונים היום מאשר מוות איטי לכלכלה שלנו בעתיד".

מנהיגים עסקיים מדברים על פתיחת מגזר הנכס. לפי הדיווחים, הממשלה והכנסיה של יוון חולשות על נדל"ן בשווי 250 מיליארד אירו. מכירת חלק מנכסים אלו תעזור בהקטנת הגרעון והקלה ברמה הבלתי-ריאלית של מחירים שנגרמה על ידי המטבע היחיד. שנית, מגזרים רבים ביוון עדיין סגורים או נמצאים תחת פיקוח יתר. אין תחרות לתחבורה הציבורית, למשל, והמחירים נשארים גבוהים באופן מלאכותי – שוב, תודות לאירו החזק.

אף אחד לא רוצה לראות את יוון עוזבת את האירו. עזיבה משמעה כישלון עבור יוון והאיחוד האירופאי כולו. כפי שבכיר אחד אמר השבוע, "זו אפילו לא אופציה". אם אפשרות זו לא קיימת, לא נשארו לראש הממשלה יותר מדי קלפים ביד כעת. יש חובה בקיצוץ במשרות, בהעלאה במיסים, וכן – ברפורמות ארוכות טווח כדי שהמדינה תחזיר לעצמה את הבטחון העצמי בעקבות המשבר.