וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

באמונה עיוורת

איציק אלפסי

2.2.2010 / 17:00

הנאמנות של אוהדי ליברפול אינה יודעת גבולות, ולמרות זאת מגיע הרגע בו זו כבר הופכת לקנאות, כפי שקורה עם בניטז

אוהדי ליברפול הם האוהדים הטובים ביותר בעולם, גם אוהדי הקבוצות היריבות יודו בזה אם יהיו לרגע כנים. הנאמנות שלהם למועדון אינה יודעת גבולות, הם תומכים בקבוצה באופן מרגש בעתות שפל באותה התלהבות שהם עושים זאת ברגעי התהילה. האהבה נטולת התנאים הזו היא נדירה כל כך בעולמנו, אפילו במושגים של אהבת אוהדי כדורגל לקבוצתם, עד כדי כך שגם בזמנים בהם הכדורגל שמוצג באנפילד רחוק מלהיות מושך המקום עצמו עדיין מהווה מוקד משיכה לאוהדי כדורגל מכל העולם שמגיעים לחזות בתופעה. אכן, ליברפול לעולם לא צועדת לבד.

ולמרות זאת, כמו כל דבר בחיים, גם לאהבה ונאמנות טובה המדיתיות. אחרת מגיע הרגע שבו האהבה הופכת לעיוורת והנאמנות לקנאות. נדמה שככל שהדבר מגיע לסוגיית התמיכה של אוהדי ליברפול במנג'ר רפא בניטז הגבול הזה נחצה כבר מזמן ולקנאות הכמעט דתית שלהם לספרדי יש חלק לא מבוטל בשפל הנוכחי של המועדון.

קיץ 2007, כחצי שנה לאחר שצמד אנשי העסקים הטקסני, ג'ורג' ג'ילט וטום היקס, רכש את המועדון הם מעמידים לרשות המנג'ר בניטז את תקציב הרכש הגדול בתולדות המועדון: יוסי בניון הישראלי המבטיח מובא מווסטהאם; ראיין באבל, אחד הכשרונות הצעירים המבוקשים ביבשת מגיע מאייאקס אחרי הופעה מרשימה בקיץ באליפות אירופה לנבחרות צעירות; וגולת הכותרת- פרננדו טורס, המלפפון הלוהט של הקיץ באירופה, נוחת באנפילד בהעברת שיא.

מומחיות מקרטעת

לאור העובדה שבמהלך שלושת השנים הקודמות של המנג'ר הספרדי באנפילד הוא חזר שוב ושוב על הטענה שמה שמפריד בין ליברפול לבין מאבק רציני על תואר האליפות הוא נושא המזומנים, מסע הרכש שביצע באותו בקיץ בכספם של האמריקאים מביא עמו את הציפייה שסוף סוף ליברפול אכן תהווה פקטור משמעותי במאבק האליפות. אלא שנובמבר הגיע ושום שינוי לא נראה באנפילד: ליברפול שוב יצאה ממירוץ האליפות עוד לפני חג המולד ואפילו בליגת האלופות, "המומחיות" של בניטז, היא מקרטעת ונמצאת בסכנת הדחה ממשית כבר בסיום השלב המוקדם.

האמריקאים, שמגיעים מתרבות עסקית שבה נהוג לצפות לתמורה ביחס ישיר להשקעה, מתחילים לשאול שאלות ואפילו מגששים אחר האפשרות למנות את יורגן קלינסמן לתפקיד המאמן במידה ובניטז ימשיך לא לספק תוצאות.

בתגובה מפנה בניטז את האצבע המאשימה חזרה לעברם של הבעלים וטוען כלפיהם באופן פומבי שאינם מספקים לו תקציב רכש הולם. היקס וג'ילט, שרק כמה חודשים לפני כן פיזרו למעלה מארבעים מיליון ליש"ט על רכש בלבד לא הבינו מאיפה זה בא להם. דעתם נתנה שהסכום שהשקיעו בשחקנים החדשים יתבטא לפחות בשיפור מסויים בתוצאות על המגרש, ומשלא כך התפתחו הדברים נדלקה אצלם נורה אדומה בקשר לתיפקודו של המנג'ר והם היססו להפקיד בידיו סכום נוסף לפני שיוכיח שהוא אכן משקיע את כספם בתבונה. לשם כך הם קובעים להגיע לאנפילד מספר שבועות אחר כך ולהיפגש עם בניטז בעניין תקציב רכש נוסף לקראת חלון ההעברות של יונואר. בינתיים הם מבקשים מהספרדי "להפסיק להתעסק בכספים ולהתרכז באימון הקבוצה".

מדיניות הפרד ומשול

עבור רפא בניטז, ספינולוג מומחה, ההערה הזו נפלה כפרי בשל לידיו: במשחק העוקב נגד ניוקאסל הוא הופיע באופן יוצא דופן בבגדי אימון, בשונה מהחליפה בה הוא נוהג להופיע בדרך-כלל, ולאחר המשחק ענה לשאלות העיתונאים בעניין המתיחות עם הבעלים בהתרסה ילדותית ש"אני מתרכז רק באימון הקבוצה".

בשלב הזה נכנסו לתמונה האוהדים שהחליטו לסמן את "הטובים" ו"הרעים" בסיפור: בניטז הפך לסוג של קדוש מעונה שנרדף ע"י "הרעים" - צמד אנשי עסקים אמריקאים מנותק מהמסורת של המעודון שמעוניין לפגוע בקבוצה על-ידי חתירה תחת המנג'ר "המצליח" לכאורה. כדי להבהיר היטב את תחושותיהם, לפני משחק הבית הבא של הקבוצה, נגד פורטו בליגת האלופות, הם ערכו תהלוכה שיצאה ממרכז העיר לכיוון האצטדיון שבראשה הונפו תמונות ממוסגרות של הספרדי כפי שהיה נהוג במצעדי הקדושים בימי הבינייים ובמהלך המשחק עצמו הניפו שלטים וקראו קריאות בגנות "היאנקים".

מאז הפך המשולש בעלים-אוהדים-בניטז לזירת התגוששות שיש בא רק מנצח אחד - הספרדי - שמתמרן את שני הצדדים בתבונה פוליטית מרשימה: בעוד האוהדים מנהלים מאבק עיקש נגד הבעלים בשמו פעל בניטז מאחורי הקלעים לשיפור יחסיו עם הבעלים האמריקאים, ובמיוחד טום היקס, מהלך שהוביל לבסוף לכך שהספרדי חתם לפני כשנה על חוזה חדש וארוך-טווח במועדון שעתיד להשאיר אותו באנפילד עד קיץ 2014.

יתרה מזאת, בניטז תבע וקיבל שליטה מוחלטת על כל ענייני המועדון ובמיוחד נושא ההעברות. לשם כך אפילו הדיחו האמריקאים את המנכ"ל ריק פרי שחטאו העיקרי היה בכך שדאג לבקר את מדיניות הרכש של בניטז, שבמהלך חמש וחצי השנים שלו בליברפול הביא רשימה הולכת ומתארכת שחקנים בינוניים עד גרועים (רשימה חלקית: חוסמי, בולו זנדן, מארק גונזאלס, ג'רמיין פנאנט, לוקאס לייבה, פיליפ דגן, אנדראה דוסנה, דויד נ'גוג, רובי קין) שלא ממש ברור כיצד הצליחו לפלס דרכם לתוך האצטדיון ביום המשחק בעוד בחוץ עומדים אוהדים נואשים מכל העולם שמוכנים לשלם כל סכום עבור כרטיס כניסה.

במקביל המשיך בניטז במדיניות של "הפרד ומשול" כשהוא מתריס את האוהדים כנגד הבעלים בכל הזדמנות על ידי רמיזות על כך שאינם משחררים לו תקציב לרכש ושמצב המועדון מבחינה כלכלית בכי רע, ובמקביל מספר על הקשר המיוחד שהוא חש כלפי העיר, המועדון והאוהדים. כל זה כשלמעשה הוא מפגין כלפיהם זלזול בכך שהוא מעולם לא מספק תשובות ענייניות למצב הקבוצה ("אנחנו מתרכזים במשחק הבא") או לוקח אחריות על מצבה.

התקשורת אשמה

לשיאו הגיע הנושא בשבועות האחרונים: ערב המשחק נגד סטוק לפני כשבועיים הוא ערך מפגן מגוחך למול עינהם המשתאות של העיתונאים כשבחיקוי להתקפה המפורסמת שלו מלפני שנה על אלכס פרגוסון הוא הוציא מהכיס פתק שמתוכו הקריא בחיוך "מכתב התנצלות" לכאורה בפני האוהדים על מצבה של הקבוצה;. במסיבת העיתונאים לפני המשחק בסוף השבוע האחרון נגד בולטון הוא הדהים שוב כשהודה בפה מלא שניהל מגעים עם יובנטוס שפיטרה את מאמנה צ'ירו פררה במהלך אותו שבוע ואף סירב לשלול מעבר לטורינו בקיץ כשהעיתונים בממלכה כבר מדווחים על סיכום תנאים שהושג בגברת הזקנה (אם כי מהשתגברו הפרסומים יצא אתמול סוף סוף בניטז בהכחשת הדברים).

לכאורה אפשר היה לצפות שהיריקות הפומביות של בניטז בפרצופם של האוהדים שהיו נאמנים לו כל-כך יגרמו להם לפחות לניצנים של פיקחון, אלא שבקנאות עיוורת, כמו בקנאות עיוורת, גם סימנים ברורים של בגידה רק מעצימיים את הקנאות. באופן מדהים התגובה של האוהדים באנפילד במשחק נגד בולטון למחרת הדברים היתה התקפה מחודשת ועוצמתית יותר על הבעלים כשהפעם גם "השליח"-התקשורת- ברשימת הנאשמים.

במה אשמה התקשורת? ובכן, היא "העיזה" לבקר את בניטז. האמת היא שהביקורת כלפי בניטז באנגליה, לפחות בתקשורת האלקטרונית, לגיטימית ועניינית ולא מזכירה בכלל את הצליבה שהיה עובר במצב דומה בכל מקום אחר בעולם. אלא שאוהדי ליברפול שוב נכנסים כאן לעמדה המוכרת שלהם לפיה "כל העולם נגדנו", עמדה שיש לה שורשים במעמד ההיסטורי של העיר כסוג של פריפריה דחויה וביחסים הטעונים של האוהדים והקבוצה עם התקשורת הארצית.

לפעמים יש בזה לא מעט, כמו במקרה של החרם על עיתון ה"סאן" שפירסם לאחר אסון הילסבורו האשמות מכוערות וחסרות שחר כלפי האוהדים שהיו בשפילד באותו יום ארור, אבל במקרה הנוכחי העמדה הזו לא יותר מאשר משרתת ספין נוסף של בניטז. למעשה לתקשורת יש אינטרס לא פחות מאוהדי ליברפול עצמם שהקבוצה תהיה בצמרת ותתמודד על האליפות מהסיבה הפשוטה שזה יוסיף לליגה עניין ויעלה את אחוזי הרייטינג. גם בכל מה שקשור לבעלים האמריקאים נראה שהתנהלות האוהדים במרסיסייד לוקה בראייה סלקטיבית משהו של המציאות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פיטרו חוגגת יום הולדת עגול ואתם נהנים ממבצע של פעם ב-60 שנה

בשיתוף פיטרו

הנאמנות הפכה לחיסרון

נכון, היקס וג'ילט רחוקים מלהיות טלית שכולה תכלת: הם שיקרו כשאמרו שרכשו את הקבוצה בכספם הפרטי ולא, כמו במקרה של רכישת מנצ'סטר יונייטד על ידי משפחת גלייזר, מהלוואות שהכניסו את הקבוצה לחובות של מאות מליוני ליש"ט. ובנוסף, לא עמדו בהבטחתם להחל בבניית האצטדיון חדש- אחד מתנאי הרכישה של המועדון (אי כי במקרה הזה אפשר לומר "להגנתם" שהמשבר הכלכלי העולמי הפך את הפרוייקט למורכב הרבה יותר משהיה נדמה לכתחילה).

אבל דבר אחד בטוח: בנושא הרכש הם לא חסכו. למעשה, עד שבירת השוק על-ידי מנצ'סטר סיטי, ליברפול היתה הקבוצה שהוציאה הכי הרבה כסף על רכש בפרמייר-ליג חוץ מצ'לסי. בניטז קיבל לרשותו בשלושת העונות האחרונות תקציב רכש גבוה מזה שעמד לרשותם של אלכס פרגוסון ביונייטד וארסן ונגר, ועדיין לא שמענו את שני האחרונים מתלוננים על חוסר במזומנים כמו הספרדי או מתרצים בכך את יכולת הקבוצה.

אלא שנדמה שההתמסרות הכמעט דתית לדמותו "המשיחית" של בניטז עיוורה את אוהדי ליברפול והפכה את הנאמנות המפורסמת שלהם מיתרון לחיסרון. קיים כעת תסריט סביר בהחלט שבו בסוף העונה ליברפול תמצא את עצמה מחוץ לליגת האלופות כשבניטז נוטש את הספינה הטובעת ועובר לחיקה החם של הגברת הזקנה. אם זה יקרה יהיה זה עוד מקרה עצוב שבו בכדורגל, כמו בחיים, תכונה נפלאה כמו נאמנות מנוצלת באופן ציני ומותירה את הנאמן עזוב וחסר כל.

  • עוד באותו נושא:
  • ליברפול

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully