ליצמן וכל השאר

יעקב ליצמן (יהדות התורה) הועלה השבוע על המוקד הפרלמנטרי כשסירב להעביר כספים לתשלומי המשכנתאות לנזקקים. המשבר הסתיים רק לאחר שמרצ והתנועה לאיכות השילטון איימו שיעתרו לבג"ץ ומנכ"ל משרד ראש הממשלה התערב בעניין והבטיח כי 90 מיליון שקלים יועברו לישיבות.

יש לא מעט צביעות בעליהום על ליצמן. לא בכדי נחשב יו"ר ועדת הכספים כמי שיושב על ה"שיבר של המדינה". מצד שני, גם לוותיקים ולצינים שבאנשי הכנסת לא זכור יו"ר ועדה שהצהיר בגלוי כי הוא בא לייצג את הסקטור שלו.

כך או כך, לא נראה כי ליצמן מתרגש מהביקורת והאיום בבג"צים נגדו. "ליצמן עכשיו הוא מלך החרדים", מספר גורם ביהדות התורה, "הוא לא רואה ממטר אף ביקורת. שרון לא יעיז לפטר אותו כי ברגע שהוא יעשה את זה יהדות התורה וש"ס פורשות מהממשלה ושלום על ישראל". גם הבקורת על ליצמן בקרב חברי סיעתו, שחלקם לא אהב את הבוטות שלו, לא מרשימה אותו. "אל תשכח שליצמן הוא הנציג של חסידות גור, החזקה ביותר בקרב החרדים האשכנזים", אומר הגורם, "אלה בטוחים שוועדת הכספים וכל המדינה הזאת שייכת בכלל לאמא שלהם".

האווירה באולם ההרצאות בכנסת, בו התקיימה ישיבת ועדת הקליטה, הזכירה ערב מלחמה. על הפרק: השינויים שרוצה להכניס שר הפנים, אלי ישי, בחוק השבות. כל חברי הכנסת ממוצא רוסי, ללא הבדל סיעה, התייצבו, מלבד השרים אביגדור ליברמן, נתן שרנסקי וסגן השר יולי אדלשטיין. כשהשר ישי התמהמה אמרו הנוכחים כי הוא מפחד. מהצד החרדי נכחו נציגי ש"ס ויהדות התורה. מלבדם השתתפו בישיבה יו"ר הוועדה, ח"כ צבי הנדל, וח"כ אבשלום וילן (מרצ).

ישי הסביר כי הוא מעוניין מאוד בעליה ממדינות חבר העמים, אולם חושש שנוכלים שאין להם כל קשר ליהדות מנצלים את מדיניות ישראל ובאים לארץ. לטענתו, מסקר מדגמי שנערך בצפון הארץ נמצא כי 70 אחוזים מהעולים השנה אינם יהודים. הסבריו לא הועילו וחברי הכנסת הרוסים הסתערו עליו: ח"כ ויקטור בריאלובסקי (שינוי) הזכיר את חוקי נירנברג, ח"כ אלכסנדר צינקר (הבחירה הדמוקרטית) אמר כי "יום יבוא ויקום שר שיחליט לסגור את המדינה" וח"כ סופה לנדבר (עבודה) גייסה את בעיית גיוס החרדים כשאמרה כי "מי שמשרת את המדינה הוא יותר ממצויין".

התחושה בסוף הישיבה היתה כי כל צד מתבצר בעמדתו והפיצוץ קרוב. "לא ניתן יד לשינוי זכות השיבה, תשכח מזה", הצהיר בבריונות פוליטית ח"כ רומן ברונפמן (הבחירה הדמוקרטית) לישי, "לא ניתן לך להוריד את מסך הברזל", סכמה לנדבר.

חבר הכנסת יגאל ביבי (מפד"ל) מסתובב בין חברי הכנסת ומסביר כי חוק משפחות ילדים הוא שערוריה שיש להפסיקה. במקומו הוא מנסה לקדם חוק על פיו יקבלו ההורים שירותי חינוך שונים לילדיהם במקום כסף. ואין טוב מדוגמא אישית.

"עד שנות השישים לא היו בכלל קצבאות", הוא אומר, "אני ממשפחה של 11 ילדים ולמה יצאתי מוצלח? למה האחים שלי יצאו מוצלחים? כי המדינה השקיעה בחינוך ולא בזבזה את הכסף על קצבאות. כיום הכסף מועבר להורים, שחלק מהם בכלל לא מועבר לילדים".

ביבי מחזיק בידו מחקר שהזמין, ממנו עולה כי קצבאות הילדים בישראל הן הגבוהות ביותר מקרב המדינות המפותחות. בספרד, למשל, מקבלים עבור כל ילד סכום השווה ל-64 שקלים, בצרפת מקבלים עבור שני הילדים הראשונים 370 שקל ובעבור כל ילד נוסף 200 שקל, באנגליה מקבלים עבור הילד הראשון 360 שקל ובעבור כל ילד נוסף 240 שקל. בישראל, לעומת זאת, מקבלים עבור שני ילדים ראשונים 171 שקל, בעבור השלישי 342 שקלים, בעבור הרביעי 693 שקלים והילד החמישי ומעלה כבר שווה 855 (!) שקל.

ביבי טוען שמספר שרים כבר הביעו תמיכה בהצעת החוק שלו, וכן סיעת שינוי כולה. בקרוב הוא עתיד להופיע בפני מרצ והעבודה. למרות שכרגע העברת החוק נראית רחוקה לא כדאי לטעות בביבי. גם כשהתחיל לגלגל את האיסור על שידור סרטים פורנוגרפים כולם צחקו ממנו.

היכולת לומר משהו בכל מצב הוא ממאפייניו הבולטים של הפוליטיקאי, אולם חבר הכנסת ניסים זאב (ש"ס) ללא ספק עולה על כולם. יש לו, לזאב, מה לומר על כל דבר, מעניינים מדיניים ועד לנושאי אלימות במשפחה. רוב הפעמים, אגב, הדברים שנויים במחלוקת.

אולם השבוע הובס זאב במליאה, כשנתקל ביריב לא פחות חד לשון – חבר הכנסת אחמד טיבי (תע"ל). במהלך הצעת אי אמון בממשלה אמר זאב כי "צריך לחסל את הטרור מהכנסת" ולעבר חברי הכנסת הערבים צעק "מוכרחים לסתום לכם את הפה". כשח"כ טיבי עלה לנאום הוא פנה לזאב ואמר לו: "מרק טווין אמר שההבדל היחיד בין בני אדם לבעלי חיים אחרים זה שבני אדם מסמיקים לפעמים. איך זה שאתה אף פעם לא מסמיק?"