תוכנית לשימור ים המלח בעקבות ירידה מדאיגה במפלס הים

מאות בורות נוצרים בים המלח כתוצאה מירידה מתמשכת במפלס הים. הבורות מהווים מפגע בטיחותי חמור ומסכנים את אתרי התיירות ומפעלי התעשייה.

הדו"ח החודשי האחרון של השירות ההידרולוגי קובע כי מפלס הים ירד בשנים האחרונות בקצב העולה על מטר בשנה. כתוצאה מירידת מפלס המים, יורד גם מפלס מי התהום המלוחים שמתחת לקרקע ובמקומם חודרים מים מתוקים. המים המתוקים ממיסים גושי מלח תת קרקעיים וגורמים להתמוטטות הקרקע. אורכו של הים בתחילת המאה הקודמת היה יותר מ-75 ק"מ וכעת הוא מגיע בקושי ל-55.

גורם משמעותי נוסף הפוגע בים הוא מפעלי התעשייה באיזור, אשר הפכו את חלקו הדרומי של הים לריכוז של בריכות תעשייתיות.

לאור המצב החמור של ים המלח הכין באחרונה הסניף המזרח תיכוני של ארגון 'ידידי כדור הארץ' תוכנית שימור של הים והמערכת האקולוגית שמסביב לו, על ידי הפיכתו לשמורה ביוספרית אותה ינהלו הישראלים, הפלסטינים והירדנים במשותף.

שמורה ביוספרית היא אמצעי שפיתח האו"ם לשימור ערכי טבע ונוף ייחוד בינלאומי. מעמד זה מעניק להם הגנה מצד מדינות העולם.

הארגון מזהיר מפני בעיות סביבתיות נוספות בהן תוכניות בלתי מתואמות של ירדן, ישראל והפלסטינים לבנות באיזור כ-55 אלף חדרי מלון. מדובר בתוספת משמעותית של שפכים, רעש וזיהום.

תוכנית השמורה שהוצגה לפני גורמים בישראל וברשות הפלסטינית התקבלה בחיוב, אולם אף צד לא התחייב לקבל את כל פרטי ההצעה.

מפלגת הירוקים, חברי הכנסת יורי שטרן ומיכאל נודלמן והעמותה האקולוגית "אקוסט" עתרו לפני חודש לבג"צ נגד המשרד לאיכות הסביבה ומפעלי ים המלח, בבקשה להוציא צו על תנאי, שבו יידרשו המפעלים והמדינה להסביר מדוע הם מאפשרים פגיעה סביבתית קשה בים המלח.

הדרישה הבסיסית של העותרים מהמשרד לאיכות הסביבה היא להפעיל את סמכותו ולהפוך את ים המלח, או שטחים נרחבים בתוכו ומסביב לו, לגן לאומי או לשמורת טבע. כמו כן דורשים העותרים שיבוטל חוק הזיכיון של מפעלי ים המלח.