פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אדם פרקש | עברי, חשוב בעברית!

      יש בדיחה שמסתובבת במסדרונות הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית: "למה אלוהים לא היה מתקבל כמרצה מן המניין באוניברסיטה העברית? מפני שיש לו רק פרסום אחד, וגם הוא בעברית".

      הבדיחה הזו, כדרכן של בדיחות, מצביעה על פרדוקס. בשנים האחרונות מתרחש במוסדות הישראליים להשכלה גבוהה תהליך מסוכן יותר מכל מחסור תקציבי: אובדן הלגיטימציה של השפה העברית כשפה של מחקר ופרסום. לאחרונה התבשרנו על היוזמה לנהל את הלימודים בטכניון באנגלית. ההיסטוריה חוזרת: קרוב למאה שנה קודם לכן הטכניון רעש וגעש על רקע סירובם של כמה ממורי המכון ללמד בעברית. אז שטף גל מחאה את הארץ, עד שלבסוף התחייבה הנהלת הטכניון ללמד אך ורק בעברית.

      מים רבים זרמו מאז בנחלים: כיום הדיון הזה אינו עולה אל פני השטח של השיח הציבורי. הסכנה המשמעותית אינה טמונה בהכרח בשפת הלימוד של מדעי החיים והטבע, כמובן, אלא בפקולטות למדעי הרוח - אותן פקולטות שהיו אמורות לחרוט על דגלן את שימור השפה ואת חידושה. משנה לשנה נעלמים פריטי הקריאה בעברית מרשימות הקריאה שמכינים המרצים, על אף העובדה שלעתים מצויים תרגומים לעברית; מרבית התלמידים לתואר שלישי בפקולטה למדעי הרוח כותבים את עבודותיהם בשפה האנגלית. מנחי העבודות מסבירים כי אין טעם לכתוב עוד בעברית: הרי העיניים נשואות מערבה, אל אירופה וארצות הברית - מה תועיל העברית?

      התהליך המכוון של העלמת העברית מהמוסדות להשכלה גבוהה משקף בראש ובראשונה ביטול עצמי, פרובינציאלי למדי, של האקדמיה הישראלית בפני אקדמיות מערביות. האם תלמיד גרמני, צרפתי או איטלקי יעלה על דעתו לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו בשפה שאינה שפת אמו? הרי בכל כתיבה מנהל תלמיד או חוקר דיאלוג עם המסורת הכתובה של עמו ושל תרבותו. אין סיבה להתבייש להתכתב עם המסורות של שילר, גתה והיינה, או של פרוסט, קאמי ובודלר. אין גם סיבה להתבייש להתכתב עם המסורת של הסיפור המקראי, עגנון, ביאליק ועוז.

      אין בדבריי קריאה לבורות ולהסתגרות בגבולות השפה העברית, וברורים היטב היתרונות הנטועים בידיעת שפות. מוכרים היטב גם הטיעונים המעודדים לכתיבה באנגלית מטעמים פרגמטיים, משום שהדבר מאפשר דיאלוג אקדמי עם חוקרים מכל העולם.

      הכל טוב ויפה, אולם דיאלוג יש לערוך ממעמד שווה. ההתבטלות האינטלקטואלית (החשיבה, כידוע, קשורה בעבותות בשפה) מפחיתה את המעמד של האקדמיה העברית לעומת אלו שאינן מתביישות בשפת אמן. כך נוצר מעגל קסמים: ההתבטלות האינטלקטואלית לעומת אירופה, למשל, יוצרת החלשה, וההחלשה בתורה מקדמת את ההתבטלות.

      לא יכולה להיות המשכיות, ולא יכולה להיות תרומה רוחנית ומחשבתית לתרבות הישראלית ללא השפה העברית. אנשי האקדמיה כורתים במו לשונם את הענף הדק שעליו עוד מתנדנדת האקדמיה הישראלית. מוטב להזכיר להם את הקריאה: "עברי, דבר עברית!" - ולהוסיף לה, "עברי, חשוב בעברית!".

      אדם פרקש הוא סטודנט לתואר שני בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים