לעזאזל עם האפלטוניות

מאת: לרית לוי, מגזין ביפ

היא ראתה אותך בתחתונים המג’וייפים שלך, שמעה אותך מקלל את העם הנשי לא פעם, בכתה לך על הכתף וניגבה את האף על הצווארון שלך. כן, זו הידידה הטובה שלך, אחד האנשים הקרובים ללבך, וככל שחולף הזמן אתה מבין, שאולי היא בעצם הבחורה לה חיכית כל חייך (או לפחות בתקופה האחרונה). מה עושים עכשיו? איך הופכים את הסטטוס מידידות לחברות?

* שבור שיגרה - הרעיון הוא לשנות את אופי המפגשים שלכם. לא, הכוונה אינה לצרף עוד אנשים לאחווה שלכם, אלא דווקא לעשות יותר דברים בארבע עיניים, כמו ללכת למסאז’ יחד, למשל. אולי העיסוי עצמו גם יעורר בה חשק מיני חבוי, מי יודע.

* רמוז על כוונותיך הרומנטיות - במקום עוד משחק כדורגל אלים על הדשא יחדיו, הזמן אותה לארוחה בביתך. כך, תוכל לבשל לה ממיטב המזון, או לחילופין, לעשות טייק-אווי מתוזמן, להוסיף יין למשוואה וההמשך, בדרך כלל, ידוע מראש. ולא, עדיין אל תשלח ידיים, סוטה.

* עשה את הדבר הנכון - ככל שיהיה לך יותר מידע מוקדם על ידידתך, כך משימת הכיבוש שלך תהיה קלה יותר. אם אתם מיודדים כבר הרבה זמן, אתה בוודאי יודע מה היא אוהבת, כמה היא אוהבת ועם מי היא אוהבת. נסה לרצות אותה ולהנעים את זמנה על פי מבוקשה, כך שהיא תרגיש שאתה עונה על ציפיותיה מהמין הגברי. ולא, אין צורך עדיין לעשות מעצמך שטיח.

* הגבר את האינטימיות איתה - זו ההזדמנות הרשמית שלך להתלונן על כך, שאתה לא יכול למצוא מישהי כמוה לצאת איתה. באותה נשימה, השחל איזה מגע ידידותי, כמו יד על כתפה, ליטוף עדין על לחיה או הסתת שיערה. ישבן עדיין נמצא מחוץ לתחום ולא, אין טעם להתפשט, בינתיים.

* בדוק מה המצב איתה - אם עד עכשיו היא לא מגיבה בשום צורה שהיא, אז או שהיא מתה או שהיא פשוט לא מבינה את הרמזים העמומים שלך. בדוק היטב האם היא נוגעת בך מדי פעם, מפלרטטת איתך או נהיית קצת יותר נבוכה לפרקים. לפי התגובה, נסה להבין אם יש טעם בהמשך המסע, או שהגיע הזמן לעשות סיבוב פרסה ולאסוף איזו טרמפיסטית בדרך.

* זמן להתקפה - ובכן, אם הידידה הראתה נכונות כלשהי לקחת את מערכת היחסים הזאת צעד אחד קדימה, נצל את העניין עד תום (את העניין, לא אותה). צור סביבה אינטימית, וכן - גם היא צריכה להיות בה - ושאל אותה "מה היית עושה אם הייתי מנשק אותך עכשיו?". אם היא מבצעת קפיצת קמיקאזה מהחלון - כנראה שנכשלת, אבל תמיד תוכל לתרץ את זה כגחמה רגעית ולחזור להיות ידיד שלה (אם כל איבריה עדיין מחוברים לגוף). דחייה, באופן עקרוני, עדיפה על המחשבה של מה יכול היה להיות ולא נוסה. או כך, לפחות, נדמה לנו.