"מעוניין להיפגש עם הומואים איראנים, ערבים או תורכים, עם שפם"

מאת שי שריג

"הומו לבן בן 40, רוצה להיות בקשר עם ערבים גבוהים מלונדון, שרוצים למצוץ", "הומו מבחריין מחפש חברים", "יפני בן 36 מעוניין להיפגש עם הומואים איראנים, ערבים או תורכים, עם שפם", "סעודי מניו-יורק מחפש הומואים ממדינות ערב". המשפטים הללו לא לקוחים ממדור "בנים" של עיתון "העיר". כולם מופיעים באתרים "גאים" ברשת, המכוונים במיוחד לאוכלוסיה ערבית ומוסלמית. האינטרנט, מתברר, מצליח לעשות את מה שלא קרה במשך 1,300 שנות איסלאם: להוציא את הגאווה הערבית מהארון.

בשנים האחרונות מכה ה"גאווה" גלים בעולם הערבי. ההתנגדות המסורתית והדתית לנטיה המינית הזו, והסנקציות שליוו אותה, גרמו לכך שעד לפני עשור, גילויי הומוסקסואליות התרחשו רק בחדרי חדרים. כלפי חוץ, הנושא היה בגדר לא קיים. את "היציאה מהארון" יש לייחס לאינטרנט, שהביא לקהילת הגאים הערבים אמצעי תקשורת, ללא פיקוח או התערבות חיצונית.

יש דוגמאות רבות לכוחו של האינטרנט בהקשר זה: עיתוני לבנון דיווחו בהרחבה על פשיטה שביצעו כוחות ביטחון הפנים על אתר נופש בטריפולי שבצפון המדינה, בו נמצאו כעשרה הומואים מתגופפים בתוך ג'קוזי ומצטלמים בשידור חי שהועבר לאינטרנט.

גם במצרים צוברת ההומוסקסואליות תאוצה. "זו הופכת להיות תופעה יותר ויותר נפוצה בחברה המצרית", אומר מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה אמריקאית בקהיר. "זוהי אחת מהתוצאות של החשיפה לתקשורת המערבית ולאינטרנט. עדיין מדובר ב'טאבו'. אנשים פוחדים לדבר על כך, למרות שהם יודעים על קיום התופעה ונתקלים בה בסרטים ובחיי היום-יום. עדיין רואים בכך מום מולד ומשהו מביש".

ברחבי הסייבר ספייס ניתן למצוא אתרים רבים, שבהם מתנהלים דיונים ערים סביב שאלות הנראות במערב טריוויאליות, אך מעסיקות מאוד את חברי הקהילה המוסלמים, ואת הסובבים אותם. למשל: האם מותר להיות מוסלמי והומו? האם מותר לעבוד במקום עבודה, אם מתברר שהבוס עליז? מה העונש המוטל על אנשים שיוצאים מהארון? ועוד.

הוא היה בן 19, מדריך בקבוצת נוער מוסלמית בארה"ב. הוא התפלל חמש פעמים ביום, אבל גם זה לא עזר. פייסל עאלם הבין שאין מנוס מהכרה במציאות: הוא אוהב גברים. בנובמבר 97' התיישב פייסל מול המחשב בביתו, ושלח אי-מייל להתאחדות הסטודנטים המוסלמים בארה"ב: "האם יש עוד אנשים שהם גם הומואים וגם מוסלמים, כמוני?". לצד הגינויים, הקללות והנאצות הצפויות, הופתע פייסל לקבל תשובות מעשרות מוסלמים וערבים, שחושקים בבני מינם, ממש כמותו.

היתה זו הפעם הראשונה, שבה הומואים, לסביות וביסקסואלים מוסלמים, הצליחו ליצור קשר ביניהם. באותו פורום באינטרנט, הוקם הארגון הראשון שחרת על דגלו להיאבק למען זכויות הקהילה ההומו-לסבית הערבית: "אל פאתיחה" ("הפתיחה"). השם, אגב, הוא גם שמו של הפרק הראשון בקוראן. כיום חברים ב"אל פאתיחה" אלפי מוסלמים וערבים החיים במדינות ערב, בארצות המערב ובשאר העולם.

"לפני עידן האינטרנט היה קשה למצוא 'גאים' ערבים שהיו מוכנים להיחשף, ולהיאבק למען זכויותיהם", אומר רמזי זכריא, יו"ר אגודת "הומואים ולסביות ערבים" (glas), הפועלת בארה"ב מאז 1988. האגודה זוכה לתמיכה של קהילת ההומואים בארה"ב. "בהתחלה התקשינו מאוד למצוא חברים שיצטרפו לאגודה", מספר זכריא. "אבל האינטרנט שינה את הכל. עם חדירת הרשת לעולם הערבי, החלו להצטרף חברים רבים. כיום יש לנו אלפי פעילים, כולם בני האומה הערבית".

האגודה מקיימת אחת לשנה עצרת המונית בארה"ב, בה צועדים הומואים ולסביות ערבים ברחובות ניו-יורק כשהם מניפים את דגל הגאווה לצד דגלי מדינותיהם השונות. צבעי הקשת הוורודה לצד הירוק-שחור-לבן הערבי. כמו כן הקימה האגודה אתר אינטרנט, שאמור לחזק את הקשרים בין הומואים במדינות השונות. באתר מופיעות הודעות על פעילויות האגודה, והגולשים יכולים להשתתף בפורומים וצ'טים.

אחד מחברי אגודת "glas" חיבר לפני כשנה מחזה שהוצג בהוליווד, המספר על צעיר פלסטיני שמוצא לעצמו חבר יהודי-אמריקני, ומתפתחת ביניהם מערכת קשרים אינטימית. המחזה מראה כיצד מצליחים השניים לגשר על הפערים האידיאולוגיים, הדתיים והתרבותיים הקיימים בין היהדות לאסלאם.

מספר אירגונים ברחבי העולם מנסים כיום להביא להכרה רשמית בקהילת ההומוסקסואלים הערבית. בצרפת, למשל, הוקם לפני ארבע שנים ארגון למען "הקהילה הגאה", שמרבית חבריו יוצאי מרוקו, אלג'יריה ותוניס. באירופה קיימות גם אגודות הפועלות למען ההומואים והלסביות באיראן, ומאשימות את טהרן ב"רדיפת הומוסקסואלים".

אולם ההומואים הערבים אינם מעוניינים להתנתק מכור מחצבתם האיסלאם. לשם כך, מנסים ב"אלפאתיחה" למצוא צידוקים הלכתיים, בעיקר בסיפורי הנביא מוחמד, המתירים קיום יחסים בין הומוסקסואלים. בשנה שעברה ערך האירגון בניו-יורק אירוע בשם "הוועידה האיסלאמית השנתית להומואים". ועכשיו מתכננים שם אפילו "להקים מסגד מיוחד להומואים, כדי להכיר בקהילה זו כחלק בלתי נפרד מהחברה המוסלמית".

העולם הערבי מתקשה להתמודד עם החשיפה החדשה של הנטיות המיניות. מלבד התעלמות, ישנם מקרים רבים בהם בני משפחה מחפשים נקמה בעקבות "הבושה" שהמיטו עליהם בניהם העליזים.

רק לאחרונה נעצרו ביוטה, ארה"ב, הוריה של לסבית ירדנית בת 23, לאחר שאיימו לרצוח אותה. במקרה אחר נאלצה צעירה פלסטינית לברוח מסאן דייגו לניו-יורק, לאחר שאחיה נשלח לחסלה מטעם המשפחה. הנערה זכתה ל"מקלט מדיני", כמו רבים אחרים בעולם הערבי, שפונים לארצות זרות לעזרה בשל הסכנה הנשקפת להם בעקבות נטייתם המינית. במדינות כמו סעודיה ואפגניסטן, עלולים הומוסקסואלים להישלח אפילו לגרדום.