פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי 60 שנה: מוזיאון לוחמי הגטאות שבר החרם על גרמניה

      משלחת מדריכות מהמוזיאון יצאה לסמינר עם עמיתים בברלין. מנהל לוחמי הגטאות: "אי אפשר להאשים לנצח את הדור השלישי והרביעי"

      "הבנו שצריך לעבור שינוי. אי אפשר להאשים לנצח את הדור השלישי והרביעי במעשי אבותיהם", אומר שמחה שטיין, מנהל מוזיאון לוחמי הגטאות שליד נהריה וחבר הקיבוץ הסמוך, הנושא את אותו שם. השינוי הזה, מבחינת עובדי המוזיאון וניצולי השואה מהקיבוץ המפעילים אותו, הוא שבירת חרם של עשרות שנים על שיתוף פעולה עם גרמנים ועל פעולות על אדמת גרמניה.

      כך, תשע מורות ומדריכות מהמוזיאון נמצאות בברלין בסמינר עם מחנכים גרמנים בשבוע האחרון. הקבוצה היתה אמורה למנות 11 משתתפות, אבל שתי מורות התחרטו והחליטו שעדיין אינן מסוגלות לדרוך על אדמת גרמניה ולהתארח בבתי גרמנים.

      האיסור הלא כתוב שגזרו על עצמם עובדי המוזיאון, שנוסד ב-1949 בידי ניצולי שואה מהקיבוץ, נמשך הרבה אחרי שהקשרים בין ישראל לגרמניה הדמוקרטית נהפכו בעיני רבים לנורמליים. לדברי שטיין, הסכים המוזיאון בשנות ה-70 שסטודנטים גרמנים יבקרו בו רק לאחר שהציגו אישור שנשלחו מטעם קאנצלר גרמניה אז, וילי ברנדט, שלחם בנאצים; בשנות ה-80, סיפר, היתה התנגדות לארח את שגריר גרמניה בישראל והוא עשה זאת כאדם פרטי ולא כנציג רשמי.

      לאורך השנים, ערכו עובדי המוזיאון דיונים סוערים על ניסיונות לקשור קשרים עם מוסדות גרמניים - דיונים שאת חלקם נטשו בזעם העובדים הוותיקים. גם בקיבוץ היתה מדיניות מוצהרת שאסרה שימוש במוצרים גרמניים. "עם השנים חל כרסום אטי", מודה שטיין, שהוסיף כי מעולם לא ביקר בגרמניה אך הוא תומך בעריכת הסמינר.

      כמו חרמות רבים, גם זה של המוזיאון הסתיים ביוזמה בודדת - של פעילה גרמנייה למען דיאלוג ישראלי-גרמני.

      מניה קאסטן, מהארגון הגרמני "יד אחת", התקשרה לפני כמה חודשים לתניא רונן, האחראית במוזיאון על הקשר עם מרכז ומערב אירופה. "שמעתי שמועות על הימנעות של אנשי המוזיאון מביקור בגרמניה, אבל לא ידעתי שמה שאני מנסה לארגן יהיה הביקור הראשון", אמרה קאסטן.

      בשיחת הטלפון היא שאלה את רונן אם היא מכירה מחנכים שירצו לבקר בגרמניה. רונן, שלדברי קאסטן "אינה מקובעת בקונספציות של העבר" וביקרה בגרמניה כמה פעמים, אירגנה את הקבוצה מלוחמי הגטאות.

      ביום חמישי ישבו, אלה מול אלה, המחנכות ממוזיאון לוחמי הגטאות וכמה חברים מ"יוזמת קרויצברג נגד אנטישמיות" - ארגון לא-ממשלתי שפועל ברובע המהגרים של ברלין לחינוך נגד אנטישמיות וקיצוניות איסלאמית. לפני כן, ערכו חברות המשלחת סדנה של יומיים על גדות אגם ואנזה עם פעילי "יד אחת", וביקרו באתר מחנה הריכוז ראוונסברוק שמחוץ לברלין. הן גם סיירו בברלין וחלקן פגשו את משפחות הפעילים הגרמנים.

      "היתה לי דילמה רצינית אם לבקר בגרמניה, אחרי ששנים נמנעתי מכך", אמרה בהפסקה חברת המשלחת אסתי כץ, בת לניצולי שואה. "הרי שנים אני מתעסקת בשואה כמחנכת, וחשבתי שהעיסוק לא יהיה שלם עד שאבקר במקום שבו הכל החל. באתי כדי למקם את החתיכה האחרונה בפאזל". מעבר לזווית ההיסטורית, כץ סיפרה שחשה בביקור "השתאות מהצעירים הגרמנים שאכפת להם כל כך מהעבר".

      מחנכת אחרת במשלחת, שרין דוד, הוסיפה ש"אחרי הביקור בגרמניה, אני מבינה שהשואה לא נמצאת רק אצלנו". עמיתתה, ציפי נווה, ציינה ש"רובנו עסקנו בשואה מבלי להכיר את הצד הגרמני. לפני המסע, אחד החששות הגדולים שלי היה לפגוש גרמנים זקנים מ'הדור ההוא'. בימים הללו התגברתי על כך ואתמול אפילו ביקשתי מפעילה גרמנייה לפגוש את סבה, כדי להבין טוב יותר".

      מנהלת אגף החינוך במוזיאון, חדווה הדר, סיפרה שהסמינר עוסק בין היתר בהנחלת לקחי השואה לבני הדור השלישי, בהתמודדות החברה הגרמנית עם סבל ועם זיכרון, ובהכחשת שואה של הימין הקיצוני. חלק משמעותי עוסק במאבק שמובילים ארגוני זכויות אדם גרמניים לשילוב מהגרים בחברה הדמוקרטית.

      "המפגש מעניין", אמרה תניא רונן, "מדובר במפגש של תרבויות, יהודית וגרמנית, של זיכרון ושל בני דור שני ושלישי. אלו מפגשים טעונים שעולות בהם שאלות רבות". רונן משוכנעת שעל אף הדילמות שעלו בקרב המשתתפות מישראל, "צריך לקיים דיאלוג עם כל מי שמוכן לקיים אתנו דיאלוג. בנושא השואה אין לנו ברירה - אנחנו צריכים להשמיע את קולנו ולהקשיב".

      באביב עתידים המחנכים הגרמנים לבוא לביקור גומלין בישראל, כדי ללמוד על ההתמודדות של המוזיאון ושל ארגונים אחרים עם השואה ועם השלכותיה על קבוצות שונות באוכלוסייה. רונן מודה ש"לעובדים הוותיקים במוזיאון יהיה קשה עם כך".

      תואר "חסיד אומות עולם" לשוטר הולנדי

      שוטר הולנדי שהצטרף למחתרת לאחר שהצטווה לגרש יהודים, יקבל מחר תואר "חסיד אומות עולם", המוענק למי שהצילו יהודים בשואה. אומץ לבו של הנק דרוכט נודע הודות למאמצי טייס אל על, מארק ברגמן, ששמע את הסיפור מבנו של דרוכט. הבן, ברינק, יקבל את התואר מחר, ביד ושם בירושלים, ביום הולדתו ה-65. דרוכט, שהנאצים הוציאו להורג ב-1944, הוכר כגיבור ע"י נשיא ארה"ב דווייט אייזנהאור, בריטניה והולנד, על חלקו בהצלת טייסי בעלות הברית שצנחו בהולנד. הוא מעולם לא זכה להכרת ישראל. דרוכט ערק ב-1943 לאחר שקיבל פקודה לעצור יהודים באזור חרונינגן.

      כנען ליפשיץ