מאת: עדו פלוק
שורת ההופעות המרשימות שעברו עלינו הקיץ, מקבלת חיזוק נוסף ורשמי עם הגעתה המתוכננת של הכוהנת האלטרנטיבית, והנביאה הזועמת, אלאניס מוריסט.
את השירים המדממים, העוצמה המיסטית והצליל הייחודי של מוריסט ניתן להבין אולי דרך ילדותה העמוסה והתהילה המוקדמת מאוד לה זכתה. כבר מגיל צעיר היה ברור לאן הולכים חייה של הילדה הקנדית המוכשרת.
עד גיל 21 הספיקה מוריסט מה שמוסיקאים בוגרים עוברים ב-30 שנה. בגיל 6 היא כבר ניגנה על פסנתר, שירים היא כותבת מגיל 9 ואת החוזה הראשון שלה עם חברת תקליטים חתמה כבר בגיל המופלג 14.
כשרק 18 שנים מלאו לה, חוותה אלאניס את המשבר המוסיקלי הראשון. "טו הוט" היה הלהיט הראשון שלה ברדיו, וגרם לה להצטייר ככוכבת פופ קלילה ושטחית, משהו כמו בריטני ספירס. מיותר לציין שהדימוי הזה רחוק ממה שמייצגת היום מוריסט.
בגיל 21, בו רוב האנשים בעולם מתחילים להרהר על מקצוע לעתיד, היתה אלאניס עסוקה בלהתנתק מחטוטרת הפופ שצמחה לה על הגב. האלבום "Jagged little pill", שיצא ב-1995, הלביש את מוריסט באותה חולצת פלאנל החביבה כל כך על אנשי סיאטל והגראנג'. בנוסף, הוא הציב אותה בשורה הקדמית של הפמיניזם: שירים כמו - You ought to know ו-ironic היוו הכרזת מלחמה על העולם הגברי והפכו להמנונים בטקסי שריפת חזיות.
זה היה אלבום של מלחמה, של צעקה לעולם לבל ישכח אותה. כשהמלחמה נגמרה והעשן התפזר, מצאה אלאניס את האלבום שלה, גבוה גבוה ברשימת המכירות. שלוש שנים מאוחר יותר הראתה אלאניס לעולם צד מרוכך יותר. באלבום בעל השם הבלתי קריא "supposed former infatuation junkie - היא הציגה פנים מפוייסות יותר. נקודת מבט של אישה בוגרת ובעלת חכמת חיים. וכל זה, בגיל 26. "אתה חי, אתה לומד, אתה בוכה, אתה לומד, מכל דבר בחיים, אתה לומד", היא שרה בעצמה. לא פלא שבסרט האחרון של קווין סמית' היא משחקת את אלוהים.
איך פיספסנו עוד בריטני ספירס
19.7.2000 / 11:28