פליט ניגרי, גיבור פולני

מאת: טל וולק, וואלה! ספורט

לכו חודש וחצי לאחור. אחד בספטמבר 2001, האצטדיון בוורשה, פולין. הנבחרת המקומית מפרקת את הרי האדם מנורבגיה 0:3 ומבטיחה את העלייה למונדיאל 2002 בדרום קוריאה ויפן. באותו זמן, פחות או יותר, נבחרות אנגליה, איטליה, גרמניה, פורטוגל, שבדיה ועוד כמה גדולות עדיין חולמות על הכרטיס. הולנד, למשל, ממשיכה לחלום עד היום.

מאז ימי מכסיקו 86', אותם ימים של זבגנייב בונייק, לא הצליח הכדורגל בפולין להתרומם מהסיוט שדבק בו. המילה מונדיאל כמעט הוצאה מהלכסיקון הפולני. אז מה קרה בקמפיין הנוכחי? מי עשה את ההבדל עבור הפולנים?

במילה אחת - עמנואל אוליסדאבה. בחור צעיר, בן 22, היום חלוץ פנאתינייקוס המשחקת בליגת האלופות ועד לא מזמן חלוץ פולוניה ורשה, חלוץ שכבש שבעה מתוך 21 השערים של הנבחרת הפולנית במוקדמות. אה, ועוד דבר אחד. הבחור הוא בכלל ניגרי שחום עור, שלא כל כך מצא את מקומו בכדורגל האפריקאי. ואם למישהו היה ספק - חלוץ שחום עור הוא לא דבר מקובל בכדורגל הפולני. לא ניכנס לניתוחי הגזענות ההיסטורית במדינה שבירתה וורשה, אבל את הימים הראשונים שלו בפולין יעדיף אוליסדאבה לשכוח.

הוא הגיע לפולוניה ורשה האפורה לאחר שהצליח להרשים את מגלי הכשרונות של המועדון, כששיחק במועדון הניגרי ג'ספר יונייטד. ויסלה קרקוב הגדולה יותר ראתה את הניגרי, לא התלהבה ואוליסדאבה הצעיר הגיע לוורשה. הנחיתה הייתה קשה. אוליסדאבה עלה למשחק הבכורה, שכמעט והיה האחרון שלו במועדון. באחת ההתקפות הוא קיבל את הכדור באזור נקודת הקרן, תוך שניות הופגז הניגרי האומלל במטר של עשרות בננות. הצבע השחור לא בדיוק הסתדר לחלק גדול מהקהל המקומי. אבל מה שהיה נראה כטעות הגדולה של אוליסדאבה, הפכה לעונה הגדולה בקריירה שלו ושל המועדון הפולני. הילד הניגרי הביא לאוהדים המקומיים כמעט במו רגליו דאבל היסטורי והפך לגיבור מקומי.

בשלב הבא נכנס לתמונה בונייק הגדול בכבודו ובעצמו. במה שהפך לפרוייקט לאומי, הצליח בונייק להגיע עד לנשיא המדינה ואירגן לאוליסבאדלה דרכון פולני. הניגרי, שידע כי לבישת המדים הפולניים תגמור לו את החלום על המדים הירוקים של ניגריה, היסס מעט, אבל בסוף הסכים.

"ידעתי שאולי יום אחד אני עשוי להגיע לנבחרת ניגריה, אבל זה אולי כשאהיה בן 30, ולא רציתי להמשיך לחכות ולחלום. שיחקתי בפולין, באירופה. שיחקתי טוב והבקעתי שערים, אבל הקריאה אף פעם לא הגיעה. שחקנים מהליגה השלישית בגרמניה זומנו והתחלתי לשאול את עצמי 'מה בדיוק קורה פה?'", מספר אוליסבאדלה על ההחלטה לקבל את הצעתו של בונייק.

הוא שיחק בתשעה מתוך עשרת המשחקים של פולין במוקדמות המונדיאל. רק פעם אחת עלה כמחליף. הוא כבש שבעה שערים, מתוכם צמד לרשת נורבגיה בניצחון 2:3 באוסלו ושער בניצחון החוץ הגדול 1:3 באוקראינה. בניגריה התחילו לחפש את האשמים במחדל.

ההצלחה עם הנבחרת הלאומית הפכה את החיים שלו לקלים יותר. ברוב במגרשים התחילו להסתכל על היכולת הפנומנלית שלו ברחבה ולא על צבע העור. הקריאות הגזעניות הפכו לחלשות יותר ויותר, למרות שפה ושם עדיין דאגו להזכיר לאוליסבאדלה מאיפה הגיע ולאן כדאי שילך. "אני מניח שאצטרך לחיות עם זה. זה כבר לא מטריד אותי יותר, אבל לצערי זה נמצא בכל מקום. אם אוכל להצטרף למאבק נגד הגזענות, אעשה זאת בחפץ לב. המשחקים האחרונים היו פשוט מדהימים. לא הפסיקו לקרוא בשמי ולעודד אותי. בחיים לא ציפיתי שזה יקרה לי פה". בקיץ הבא, תחפשו אותו במדי הנבחרת הפולנית. מספר 11. אין סיכוי שתפספסו.