פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ושתי. הגרסה הפמיניסטית

      אשתו הראשונה והדחויה של אחשוורוש מעוררת התעניינות מחודשת. חוקרת פמיניסטית: "מפתיע שלא זיהו אותה כדמות חיובית"

      אסתר המלכה היא גיבורת העל של כל ילדה דתייה שכמהה להיות נסיכה. אין תחפושת יפה בפורים יותר משמלת תכלת שמים מלכותית עם נגיעות של זהב. אך לא רק בשל יופייה של השמלה ילדות מעולם לא נטו להתחפש לאשתו הראשונה של אחשוורוש, ושתי. אסתר היא ללא ספק הגיבורה הבלתי מעורערת של המיתולוגיה היהודית. היא מייצגת בדמותה את המודל הנשי המסורתי האולטימטיווי, ובמקורות קשרו לה כתרים רבים על יופייה וצדיקותה.

      לעומתה, דמותה של ושתי, זו שלא צייתה לבעלה המלך אחשוורוש, הודרה מהמגילה ומההיסטוריה היהודית. במהלך הדורות דמותה הוסברה בפרשנויות שליליות עד כדי כך שהיא מעוררת לעג ואפילו דחייה ותיעוב. ואולם, זה כמה שנים שתנועת הפמיניזם הדתי מאמצת דווקא את דמותה המסקרנת והדחויה של ושתי כמודל נשי, ולא את זו הזוהרת והחסודה של אסתר.

      סיפור ענישתה של ושתי בתחילת מגילת אסתר מטעה. במבט ראשון, נדמה שזו דרמה שולית שכל תפקידה להניע את העלילה לעבר הדרמה הגדולה והעיקרית במגילה: הפצעתה של אסתר בשמי שושן והניצחון שלה, של מרדכי והיהודים כולם על המן הרשע.

      ואולם בקריאה נוספת, אי אפשר להתעלם מכך שמתנהל דיון חשוב בעל צביון חברתי סביב דמותה של ושתי. כלומר, היא אינה רק דמות יפה כפי שרומז שמה בפרסית שלו משמעות של יופי, ושהמלך מזמין לשעשועו. אלא דמות משפיעה שמתאימה לפרשנות האחרת של שמה, כוכב או אליל.

      הטרגדיה של ושתי מתרחשת בזמן המשתה שאחשוורוש מקיים בארמון שבשושן, במקביל למשתה שהיא עצמה מנהלת, לנשים בלבד. ביום השביעי למשתה, מוזמנת ושתי "להראות לעמים ולשרים את יופייה כי טובת מראה היא", ככתוב במגילה. ושתי מסרבת ובכך דנה את עצמה למוות. חמת המלך בוערת בו. אבל אלו היועצים שהופכים את דמותה לדמות ייצוגית.

      "מדובר בחברה פטריארכלית עתיקה", אומר ד"ר יעקב מעוז, העומד בראש היחידה ליהדות בחברה למתנ"סים. "היועצים מזהירים את המלך מפני אופנה של ביזוי הבעלים בממלכה בעקבות ושתי, וכך המהפכה הפמיניסטית של ושתי נקטעת באבה".

      כמו לילית

      בקריאה מודרנית ופמיניסטית של המגילה, ושתי ואסתר הן דמויות הפוכות. ושתי היא דמות חזקה, שלא הסכימה להציג את יופייה לראווה ולא הסכימה להיות אובייקט מיני, ואילו אסתר השתמשה ביופייה ובמיניותה. המדרש בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, מספר על השתלשלות האירוע כך: המשתתפים במשתה דיברו על נשים. "הללו אומרים מדיות נאות (כלומר בנות מדיין), הללו אומרים פרסיות נאות. אמר להם אחשוורוש: כלי שאני משתמש בו אינו לא מדיי ולא פרסי אלא כשדי. רצונכם לראותה? אמרו לו... ובלבד שתהא עירומה". אלא שוושתי לא רצתה להיות מוצגת עירומה.

      לדברי חנה קהת, המייסדת של הארגון הדתי הפמיניסטי "קולך", הבחירה של נשים פמיניסטיות דתיות בארה"ב כבר בשנות ה-80, ובעקבותיהן מאוחר יותר גם בישראל, בוושתי כמודל הנשי החדש, הוא ביטוי למרד בממסד הדתי. וככזה לדבריה, הוא התאים לשלב הראשון של הפמיניזם האורתודוקסי, כשנשים חיפשו דמויות של מנהיגות להזדהות עמן. כך החלו להחיות ובמידה רבה לגאול דמויות שוליות לכאורה של נשים שהודרו מהזרם המרכזי של הפרשנות, בגלל שאיימו על הממסד הגברי.

      "זה גם מה שקרה לדמותה של לילית", מוסיפה קהת. "החלו להעדיף את דמותה על פני דמותה של חווה". לילית היא דמות דמונית שעל פי המדרש היתה אשתו הראשונה של אדם הראשון והיתה שווה לאדם הראשון. הפמיניסטיות אהבו את ההיבט השוויוני.

      לדברי קהת, חז"ל לא אהבו את ושתי, בלשון המעטה. "היא כל כך בולטת בנחרצות שלה שאותי מפתיע שלא זיהו אותה כדמות חיובית. בעבורם היא מייצגת את הזרה, הגויה והיא מציתה את דמיונם כדמות שטנית. לא מוצאים שום התייחסויות של חמלה או הבנה כלפי ושתי. לעומת אסתר שעליה משוך חוט של חסד ומשבחים אותה, את ושתי שמים ללעג וקלס".

      ולמה אסתר לא?

      ושתי זוכה לתיאורים מיניים במדרש. "לתוך סיפורה של ושתי מתנקזות סובלימציות של פנטזיות של החכמים. היא הופכת לדמות של מפתה. לסמל מיני", אומרת קהת. מדוע, שואלת קהת, דווקא אסתר, שהתנהגותה היתה מינית בעליל ושעזבה את חיקו של המלך אחשוורוש כדי לעבור לחיקו של מרדכי, לא יצרה דמיונות כאלו אצל המפרשים?

      רוחמה וייס, מרצה לתלמוד בהיברו יוניון קולג', סבורה שחז"ל היו בקונפליקט סביב העובדה ש"דווקא ושתי נאבקת על צניעותה ועל כבודה, בעוד שהגיבורה שלנו אסתר מוכנה לעבור דרך מיטות". ואולם היה חשוב להם להראות מה גורלה של מי שמוכנה להשתלב במערכת פטריארכלית ולציית לכלליה ומה דינה של זו שיוצאת נגדה. לכן, היא אומרת, השחירו את פניה. מדוע לא הגיעה אל המלך על פי המדרש? כי פרחה בה צרעת. "כלומר יופייה הועם באותו יום ולא רצתה להיראות כך", היא אומרת. מדרשים אחרים מדברים על כך שצמחו לה זנב וקרניים.

      ושתי היא אמנם הגיבורה החדשה של נשים פמיניסטיות. אבל בשנים האחרונות, אומרת קהת, יש חזרה לדמותה של אסתר כמו גם לאמהות שרה, רבקה, רחל ולאה שנשכחו. "זה לא פוסט-פמיניזם, או חזרה לשמרנות", היא מרגיעה. "יש הבנה שהדמויות הללו הן חלק מהמסורת שלנו ואולי שאנחנו מנסות להתכחש אליהן. למשל הגבורה של אסתר. היא החלה בפסיוויות גמורה", אומרת קהת, "אבל דמותה עוברת תמורה באמצע המגילה. ממעין תינוקת גמורה שמרדכי אומן אותה ושעסוקה בהווי הארמון, היא לוקחת את גורלה ואת גורל העם היהודי בידיה והופכת לדמות של מנהיגה יהודית אמיתית".

      איך הטבח בגויים מסתדר עם המוסר היהודי?

      מגילת אסתר נחקקה בתודעה הדתית והלאומית כסיפור של רדיפת יהודים. לעלילת הסיפור מאפיינים של אנטישמיות קלאסית שמקורותיה בשנאה יוקדת ועמוקה ליהודים, ובמידה רבה זהו סיפור של מאבק בין היהודים לאויבים. בין הטובים - אסתר ומרדכי, לרעים - המן הרשע, זרש אשתו ועשרת בניו. הסיפור כידוע הסתיים בגאולה גדולה, "הפי אנד", ככתוב "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". ועל כך, כל ילד בגן יודע, שמחים בפורים.

      כל התכנים הללו הפכו את פורים לאחד החגים האהודים. אבל השמחה הזו גם מטייחת שאלות קשות על הטבח שטבחו היהודים בגויים בסוף המגילה. איך זה מסתדר עם המוסר היהודי? ד"ר יעקב מעוז, מנהל היחידה ליהדות בקהילה בחברה למתנ"סים, אומר שמכל סיפורי הנס הרבים במקורות, בסיפור ההיסטורי של מגילת אסתר מקופלת אלימות רבה. "זה בעצם סיפור נקמה", הוא אומר. "היהודים טבחו במאות אלפים במשך היום הראשון והם לא הסתפקו בכך אלא ביקשו יום נוסף כדי להמשיך בטבח". את היום הנוסף חוגגים בשושן פורים. הבעייתיות של הטבח בגויים אינה מוזכרת בקריאה מסורתית ודתית של המגילה. ואולם באירועי החברה למתנ"סים לפורים שהתקיימו אתמול בלילה סביב קריאת המגילה, העלו לראשונה את נושא הטבח לדיון. בחוברת האלטרנטיווית, "מגילה בקהילה" שחיבר מעוז, נשאלים המשתתפים בין השאר, האם היה ראוי להרוג את עשרת בני המן והאם יש הכרח להינקם.

      ד"ר רוחמה וייס, מרצה לתלמוד בהיברו יוניון קולג', סבורה שלא היתה ליהודים שום עילה להגנה עצמית, כפי שנוהגים לתרץ, כי לא תקפו אותם. "זו אלימות לשמה", היא אומרת. "הרגו נשים וטף". היא סבורה שאלו תכנים לא רק בעייתיים אלא מסוכנים. "כשהיו קוראים את המגילה בגולה, סיפור הטבח היה נשמע כמו פארודיה. איפה נשמע דבר כזה שיהודים טובחים בגויים? אבל כשקוראים את זה במדינת ישראל, כשיש צבא, זה אחרת. זה לא מפתיע שברוך גולדשטיין עשה את הטבח שלו בפורים".

      מי היתה המלכה ושתי?

      דמות שמופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש. על פי המגילה, היא הודחה ממעמדה על ידי בעלה כשסירבה להופיע בפני שריו ולהראות את יופיה. מסיבה זו, היא נתפשת בתנועות מודרניות כמודל למנהיגה פמיניסטית. המדרש מספר כי היתה נכדתו של נבוכדנצר השני, מלך בבל.