פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עולים מחבר העמים מצליחים יותר בבגרויות

      שיעור העולים הזכאים לבגרות עומד על 50.8%, לעומת 47.3% בקרב ילידי ישראל. העולים מאזור הקווקז מצליחים פחות מבין העולים

      שיעור התלמידים שעלו ממדינות חבר העמים הזכאים לתעודת בגרות ועומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות גבוה יותר מהנתונים המקבילים של ילידי ישראל. כך עולה ממחקר חדש שנערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שסקר את תוצאות בחינות הבגרות של שנת הלימודים תשס"ד (2003/4). שיעור העולים העומדים בתנאים אלה הוא 50.8%, לעומת 47.3% בקרב ילידי ישראל.

      המחקר בחן גם את הרפובליקה ממנה עלה התלמיד, והגיע למסקנה כי "קיימת היררכיה ברורה, שבה התלמידים יוצאי הרפובליקות המערביות הם בעלי ההישגים הגבוהים יותר", ואילו העולים מאזור הקווקז נמצאים בתחתית רשימת ההישגים מבין העולים.

      בין 1990 ל-2004 באו לישראל כ-1.14 מיליון עולים ממדינות חבר העמים. עורך המחקר, ניר פוגל מאגף המדען הראשי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כתב במחקרו, כי במרבית המקרים מתייחסים אליהם כאל מקשה אחת, ומתעלמים מההבדלים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים בין העולים.

      לפיכך, הוא חילק את התלמידים-העולים לארבע קבוצות מוצא: הרפובליקות המערביות (רוסיה, אוקראינה, בלארוס, מולדובה והמדינות הבלטיות); הרפובליקות האסיאתיות (אוזבקסיטאן, קזחסטאן, טג'יקיסטאן, טורקמניסטאן וקירגיזסטאן); גיאורגיה וארמניה; ומאזור הקווקז (אזרבייג'אן ודרום רוסיה). מחקרו של פוגל פורסם במסגרת "ניירות עבודה" של הלמ"ס לפני כמה שבועות.

      יותר נבחנים בפיזיקה ומחשבים

      בשנת הלימודים תשס"ד למדו במערכת החינוך כ-94 אלף עולים, 11 אלף מהם בכיתה י"ב. לפי המחקר, שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב העולים עמד על 60.2%, לעומת 56.8% מבין ילידי ישראל בחינוך העברי (מבין כלל תלמידי י"ב). אצל העולים מהרפובליקות המערביות שיעור הזכאות היה הגבוה ביותר, 62.6%, אחריהם ילידי הרפובליקות האסיאתיות (57.7%) יוצאי גיאורגיה וארמניה (50.2%), והעולים מהקווקז (41.9%). פערים דומים נמצאו גם בניתוח הישגי העומדים בדרישות הקבלה לאוניברסיטאות: 47.3% בקרב ילידי ישראל לעומת 50.8% אצל עולי חבר המדינות.

      מניתוח התלמידים שנבחנו במתמטיקה ב-5 יחידות לימוד עולה ששיעורם בכל קבוצות העולים גבוה מהנתון המקביל בקרב עמיתיהם ילידי ישראל, שעמד על 20.3%. עם זאת, אחוז התלמידים שהשיגו ציון של 91 נקודות ומעלה גבוה יותר אצל ישראלים מאשר עולים - למעט אלה שהגיעו מגיאורגיה וארמניה.

      שיעור הנבחנים בקרב העולים גבוה מהממוצע הישראלי גם במקצועות יוקרתיים, כמו פיזיקה ומחשבים: 12.1% מילידי ישראל ניגשו לבגרות בפיזיקה בחמש יחידות, ו-21.4% מהעולים. לבגרות במחשבים ניגשו 12.4% מהישראלים לעומת 16.6% מהעולים.

      גם שיעור הנשירה גבוה

      עם זאת, בצד ההישגים מתברר גם כי שיעורי הנשירה של התלמידים-העולים גבוהים מאלה של ילידי ישראל: אחד מכל 20 תלמידים עולים בכיתות ז'-י"ב נשר מלימודים, לעומת אחד מכל 40 ילידי ישראל. שיעור הנשירה הכללי של תלמידים וותיקים עמד על 2.5% בהשוואה ל-5.1% בקרב תלמידים-עולים. אחוז הנושרים הגבוה ביותר נרשם אצל ילידי הקווקז, 6.4%.

      שיעור העומדים ברף הכניסה לאוניברסיטה מהנבחנים בבגרות עולה משמעותית עם הוותק: שיעור בעלי תעודת הבגרות בקרב תלמידים שנמצאים בישראל עד ארבע שנים עומד על 55.5%, לעומת 73.5% אצל התלמידים שהגיעו בגל ההגירה הגדול בשנות ה-90.

      ההבדלים בציוני הבגרות במתמטיקה בין התלמידים שעלו בתקופות שונות לא משמעותיים, אך בבחינה בעברית התגלה יחס הפוך: הציונים ירדו עם העלייה בשנות הוותק בישראל. זאת, ככל הנראה בזכות ההקלות בבחינות להן זכאים התלמידים שנמצאים בארץ עד ארבע שנים.