האסון במרכז הסחר העולמי: חברות בוול סטריט פינו את עובדיהן

שני גורדי השחקים של מרכז הסחר העולמי, שהיוו אחד מהסמלים הידועים ביותר של ניו יורק, הפכו לעיי חרבות, באירוע שניתן ללא ספק להגדירו כאסון הגדול ביותר בתולדות העיר. את ההשלכות הכלכליות לטווח ארוך עוד מוקדם למנות, אך לעת עתה הודיעה רשות ניירות ערך בארצות הברית כי המסחר בבורסות לא יתקיים היום. הרשות לא סיפקה תשובה לשאלה האם המסחר יחודש מחר.

מרכז הסחר העולמי, המוכר בכינויו - מגדלי התאומים, היה ממוקם בליבו של מחוז הפיננסים של ניו יורק. בשני הבניינים היו מרוכזים מאות חברות תקשורת, בתי השקעות, פירמות של עורכי דין, של רואי חשבון וייעוץ וכן חברות ביטוח, חברות יבוא ויצוא, וספקי שירותים פיננסיים אחרים.

מי שהחזיק בשטח המשרדים הגדול ביותר במרכז הסחר העולמי - 12.5% מאחד המגדלים שקרסו - הוא אחד מבתי ההשקעות הגדולים בעולם, מורגן סטנלי דין וויטר (סימול: MWD). בית ההשקעות מעסיק כ-63 אלף עובדים ברחבי העולם, חלק לא מבוטל מהם מרוכז במשרדיו שבניו יורק. מעניין לציין כי אתר האינטרנט של בית ההשקעות, כמו גם האתר הרשמי של מרכז הסחר העולמי עודם מתפקדים, כך שכנראה שהשרתים של מוסדות אלה היו ממוקמים במקום אחר. דובר בית ההשקעות סירב להגיב לעת עתה על האירוע.

מחזיק גדול נוסף בשטח משרדים היתה חברת החזקות נדל"ן בשם Port Authority of New York and New Jersey, שבבעלותה 9% משטח המשרדים של אחד הבניינים. מחזיק נוסף בשטח גדול במגדלים הוא מלון מריוט-מרכז-הסחר-העולמי.

בעקבות הפיגוע הקשה פונו מגדלי וול סטריט מיושביהם. הסוחרים בניירות ערך נתבקשו לפנות את מתחם ה-Big Board הגדול - שוק המניות הגדול בעולם. גם חברת אמריקן אקספרס ובית ההשקעות ליהמן ברדרס פינו את עובדיהם מהמרכז הפיננסי העולמי (World Finnacial Center), במרחק של מספר רחובות ממקום האסון.

היקף הנפגעים עדיין לא ידוע, ואף לא סופקו הערכות כלשהן מצד גורמים מוסמכים. ידוע, עם זאת, כי מדי יום עוברים בקומפלקס 150-200 אלף אנשים, מתוכם 40 אלף עובדים במתחם עצמו.

אין זו הפעם הראשונה שמרכז הסחר העולמי משמש כמטרה להתקפות טרור. בחודש פברואר 1993 הפעילו טרוריסטים פצצה בחניון תת קרקעי, פעולה שגרמה למותם של 5 אנשים ולנזק בשווי של יותר מחצי מיליארד דולר. מטרתם של הטרוריסטים אז היתה לגרום להתרסקותם של המגדלים, ולא בכדי: פרט לאובדן העצום של חיי אדם ולנזק לרכוש, פגיעה במגדלים אלה היא פגיעה באייקון של התרבות הניו יורקית, ושל ארצות הברית בכלל.

האירוניה המרה היא כי בעקבות הפיגוע ב-1993 אובטחו המגדלים באופן חסר תקדים. בפרסומת הקוראת לחברות לרכוש שטחים באתר אף הדגישה החברה המחזיקה במתחם את אמצעי הבטיחות יוצאי הדופן. ב-1993, כאמור, נחלה הפעולה כישלון יחסי. היום, למרבה הצער, התוצאה הסופית היא שונה.