פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דו"ח המבקר: טיפול הרשויות בעורף לפני מלחמת לבנון השנייה ובמהלכה - "ליקוי מאורות"

      עיקרי הדו"ח: אולמרט כשל במבחן המנהיגות בטיפולו בעורף; גם פרץ, חלוץ ואלוף פיקוד העורף גרשון אחראים לכשלים, "חלקם חמורים ביותר"; חבלני המשטרה לא ידעו מהן הרקטות שנורו אל ישראל; פיקוד העורף הציג הערכות סותרות ומבלבלות שפגעו באמינותו; מבנה שירותי הכבאות בעיית

      מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מגדיר כ"ליקוי מאורות" את הטיפול של רשויות המדינה בעורף, לפני מלחמת לבנון השנייה ובמהלכה. הדברים כלולים בדו"ח חריף ביותר שפורסם היום (רביעי) בצהרים. המבקר, מיכה לינדנשטראוס, קובע כי ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שר הביטחון לשעבר, ח"כ עמיר פרץ, הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, ואלוף פיקוד העורף, יצחק (ג'רי) גרשון, אחראים לכשלים - חלקם חמורים ביותר - במוכנות הרשויות לטיפול בעורף. לשכת אולמרט וקצינים בכירים בצה"ל חלקו על מסקנות המבקר והאשימו אותו בשילוב אינטרסים לא ענייניים בדו"ח.

      הדו"ח, בן 582 עמודים, הוא המקיף ביותר שפירסם משרד מבקר המדינה מעולם - וככל הנראה גם החריף שבין הדו"חות. המבקר קובע, כי "ממשלות ישראל - הדרגים המדיניים ודרגי הביצוע - לא עשו במשך שנים את המוטל עליהן בעניין היערכות העורף ולא קיימו הערכת מצב כוללת ואופרטיווית על תפקודו בעתות חירום".

      בדו"ח נאמר, כי הטיפול בעורף במהלך המלחמה "היה לקוי ביותר. דרגי הביצוע ובכלל זה ראש הממשלה, שר הביטחון אז, שרי הממשלה, הרמטכ"ל אז ומפקד פיקוד העורף, כל אחד על פי חלקו כשלו באורח חמור בתהליכי קבלת ההחלטות, בהערכה ובביצוע הנוגעים לטיפול באוכלוסייה האזרחית שבעורף ולהבטחת שגרת חיים ולמצער - מתן שירותים חיוניים לתושבי הצפון בעת המלחמה. קברניטי המדינה השקיעו את מירב המאמצים בלחימה בלבנון ולא בטיפול בעורף שהיה נתון לפגיעה רחבת היקף כבר מימיה הראשונים של המלחמה".

      "מחדלים חמושים שנמשכו שנים רבות"

      לדברי המבקר, מרבית הגופים לא נערכו לשעת חירום, לא בחנו סוגיות הקשורות בהיערכותם ואף לא פעלו כנדרש, על-פי הנורמות והנהלים המחייבים אותם. המבקר קובע כי "אלה מחדלים חמורים שנמשכו שנים רבות ובעטיים נשחקו יכולות הטיפול באוכלוסייה האזרחית בעת המלחמה".

      בין היתר, מצא המבקר, כי חבלני המשטרה לא ידעו מהו סוג הרקטות שנורו אל ישראל, וכי צה"ל ניתק את המשטרה ממערכת המתריעה על נפילת רקטות. בנוסף ההחלטה להעביר את הטיפול בעורף למשטרה התקבלה בממשלה ללא דיון מעמיק. עוד קבע המבקר, כי ראוי היה להעלות את עניין פינוי האוכלוסייה לדיון בממשלה, אך פרץ נמנע מלקיים את הדיון.

      בנוגע לטיפול בחומרים המסוכנים, קבע המבקר, כי פיקוד העורף הציג הערכות סותרות ומבלבלות שפגעו באמינותו, וכי עבודת מיגון המפעלים החלה רק תשעה ימים לאחר פרוץ המלחמה. המבקר קבע, כי מבנה שירותי הכבאות בעייתי ואינו מאפשר לגבש תמונה מלאה של המתרחש ברחבי הארץ. זאת, לצד העובדה כי חסרו לו כמה עשרות רכבי כיבוי אש במהלך המלחמה.

      המבקר קובע עוד, כי במהלך המלחמה לא היה מעקב וטיפול רפואי מספיק לאלפי תושבי הצפון שרותקו למקלטים במשך שבועות המלחמה, החולים בבתי החולים בצפון טופלו ואושפזו במחלקות לא ממוגנות באזורים שהיו באותה עת מוכי טילים, כמחצית מהציוד הרפואי במחסני חיל הרפואה היה ישן, ופינוי הפצועים התעכב משום שפיקוד העורף סיפק אמבולנסים לא תקינים שיסייעו בפינוי נפגעים.