פקע הפטור לחברות הוויזה בעניין העמלות הצולבות

אב בית הדין להגבלים עסקיים, השופט יהונתן עדיאל, דחה ביום ו' בקשה דחופה שהגישה חברת לאומי קארד להארכת הפטור שניתן לה ולחברת ויזה כ.א.ל לפני כ-6 חודשים ע"י הממונה על ההגבלים, דרור שטרום, בעניין גביית העמלות הצולבות ביניהן.

משמעות החלטתו של ביה"ד היא שהפטור שניתן לחברות הוויזה פקע היום ואין להן היתר לגבות את מרכיב העמלות הצולבות מתוך עמלת בית העסק.

עמלה צולבת היא עמלה המשולמת בין חברות כרטיסי האשראי בעבור עסקות שנעשו בכרטיס אשראי שהונפק ע"י חברה אחת, ונסלקו ע"י החברה השנייה. החברות מתחשבנות בינן לבין עצמן ומעבירות אחת לשנייה את הסכומים שנגבו ע"י כל אחת מהן בגין העמלה הצולבת. העמלה הצולבת שנגבית מבית העסק נקבעת על פי הקטגוריה אליה הוא משתייך בהתאם להיקף המחזור של העסק כאשר קיימות כיום 4 קטגוריות.

השופט עדיאל נימק עמדתו בכך שבקשת לאומי קארד הוגשה באיחור רב, ממש ערב פקיעתו של הפטור, כאשר בעצם ידוע לכל חברות הוויזה מזה חצי שנה, מאז שניתן הפטור הקודם, כי הממונה לא יאריך את הפטור וכי הוא חייב את חברות הוויזה לגשת לבית הדין להגבלים עסקיים.

כזכור, לאחר מו"מ מפרך שנערך בראשית השנה החליט הממונה על ההגבלים בחודש מארס לפטור את העמלות הצולבות בין חברות הוויזה, זאת לאחר שהוסכם על ביטול הקטגוריה הגבוהה מבין החמש ומיזוגה עם הקטגוריה הרביעית, כך שהעמלה הצולבת המקסימלית שתשולם ע"י בית העסק תהא בשיעור 2%. בראשית החודש ספטמבר, ע"פ תנאי הפטור, אמורה העמלה לרדת בקטגוריה זו לרמה של 1.86%.

הפטור שנתן אז הממונה היה לחצי שנה בלבד והותנה בכך שבסוף התקופה יגשו חברות הוויזה לבית הדין להגבלים עסקיים, שיקבע באורח סופי ומדוקדק את העמלה הצולבת הראויה. זאת, בין שבמהלך התקופה תושג הסכמה בין החברות לממונה על השיעור הנכון של העמלה הצולבת ובין שלא תושג הסכמה כזו. בתקופה האחרונה נערכו נסיונות להגיע להסכמה שכזו אך ללא הצלחה.

שטרום דרש מחברות הוויזה, בכדי לקבל הסכמתו בביה"ד, הפחתה נוספת של שיעור העמלה בקטגוריה הגבוהה לכדי 1.5% ( אמורה לרדת כאמור ל-1.86%), דבר שיוריד את העמלה הצולבת הממוצעת לכדי 1%.

עוד דרש הממונה לצמצם את הפערים הגדולים הקיימים בין עמלות הנגבות מבתי עסק קטנים לבין אלה הנגבות מבתי עסק גדולים.

פערים אלו יוצרים לדעתו של שטרום אפליה בלתי רצויה ושאינה מחויבת מן המציאות בין עסקים גדולים וקטנים, שכן העמלה הצולבת אינה משקפת את הסיכון הקיים בביצוע העסקה וכך יוצא שעסקים קטנים ובטוחים יחסית משלמים שיעורי סליקה גבוהים יותר מאשר עסקים גדולים.

חברות הוויזה מצידן לא היו מוכנות להתחייב להורדה נוספת של שיעור העמלה הצולבת מעבר לכפי שהוסכם לפני כ-6 חודשים בעת מתן הפטור.

כאמור, ביום ה' האחרון, לאחר שהוברר כי אין הסכמה בין הצדדים, נקטה לאומי קארד בצעד לא שגרתי ועל דעת עצמה פנתה לאב בית הדין להגבלים עסקיים, השופט עדיאל, על מנת שזה יחליט על הארכת הפטור מטעם בית הדין להגבלים עסקיים.

הממונה הגיש ביום ו' את תגובתו ששללה עקרונית את הצעד של לאומי קארד. בתגובתו הסביר הממונה כי לאומי קארד מנסה לעקוף את תנאי הפטור שהיו ידועים לה מזה חודשים ארוכים ובמקום לגשת לבית הדין ? כפי שהיא חייבת לעשות ? עם בקשה מסודרת ומלאה לאישור העמלות הצולבות, היא מנסה לכפות את הנצחת המצב הקיים שאין הממונה מסכים לו.

לאור האיחור הרב בהגשת הבקשה וגם לאור עמדת הממונה החליט כאמור אב בית הדין לדחות את בקשת לאומי קארד וסירב לתת צו להארכת הפטור. עם זאת קבע אב בית הדין כי ביום ד' הקרוב יתקיים דיון בבקשה להארכת הפטור ללאומי לגופה.

משמעות ההחלטה כאמור היא בעצם כי החל מהיום - אין הפטור בתוקף וחברות הוויזה אינן רשאיות לגבות עמלה צולבת. כזכור גם בעת המו"מ שנערך בחודש פברואר השנה על הארכת הפטור ניתן הפטור כשבוע ימים לאחר שלמעשה תוקפו של הפטור הקודם פג.

במהלך אותה תקופה נאסר על שתי החברות לגבות את העמלה הצולבת מבתי העסק ולטענתו של הממונה על ההגבלים העסקים החברות אכן לא ביצעו זאת.

כאמור הפנייה לבית הדין בבקשה להאריך את הפטור נעשתה ביוזמת חברת לאומי קארד למרות שתפוגת הפטור חלה אף על חברת ויזה כ.א.ל.