מאת צחי בירן
לפני אי אילו שנים כשהייתי סמל בצבא גיליתי שאחד החיילים שלי ציטט במדויק על גבי הארונית שלו את "BULLET IN THE HEAD" של RAGE AGAINST THE MACHINE, ביד אחת טפחתי לו על השכם וביד השניה לקחתי לו את הנשק.
ב-1992 הוציאה הלהקה את אלבום הבכורה שלה והוא הפך תוך זמן קצר לתנ"ך של חובבי רוק הגיטרות כש-RATM פיתחו נוסחה ייחודית של רוק אלים משולב בשירת ראפ טעונה. שמונה שנים אחר כך עם אלבום שלישי בארסנל חוזרת RATM לביקור שני בישראל והסינרמה געשה מהתרגשות.
אל תפספס
מרעידים את האולם
מול אולם מפוצץ עד אפס מקום עלו זק דה לה רוש ושלושת חבריו והראו לנו בדיוק איך עושים רוק על במה ואיך מרעידים אולם לא רק במשחק כדורסל. שעה וחצי אינטנסיבית, מיוזעת (עם הפסקות קצרות רק כדי להחליף כלים) יחד עם מכונת הרוק הכי עוצמתית ומהוקצעת שיש היום בסצינה העולמית.
קצת הופתעתי שדה לה רוש הדעתן הידוע לא הוציא מילה לכיוון הקהל בין השירים אבל הסיבה היא שאת כל מה שיש לו להגיד הוא אומר בשירים או יותר נכון בפרצי האידיאולוגיה המולחנים שלו. זכויות אדם, אנטי קפיטליזם ושיעבוד ובעיטה אדירה לאיזור הרגיש של הדוד סאם, כל כך הרבה כעס בזמן כה קצר לא נראה מאז נאומי שר החוץ בכנסת.
רבע חשוב בלהקה הוא טום מורלו, הגיטריסט המהפכן שמעביר צמרמורות כמו עשרה מקדחים של רופא שיניים ומוציא סאונדים מהגיטרה שעליהם לא חלם היצרן. החומר התפזר בצורה שווה מכל שלושת האלבומים, כשהשירים מהראשון זכו לתגובה החמה ביותר, באופן לא מפתיע.
בהדרן מצאתי את עצמי צועק עם כמה אלפי שותפים -
"FUCK YOU I WON'T DO WHAT YOU TELL ME" יצאתי החוצה, נכנסתי לאוטו ועשיתי פרסה איפה שאסור.