היטלר הקים יחידה שבזזה כלי נגינה נדירים ברחבי אירופה

מסמכי מודיעין אמריקאי מתקופת השלטון הנאצי בגרמניה חושפים לראשונה בזיזה מאורגנת של כלי נגינה נדירים ברחבי אירופה. בין כלי הנגינה הגנובים ישנם מספר
כינורות "סטרידיוואריוס", "גוארנרי" ו"אמאטי" – השווים כיום מאות אלפי ומיליוני דולרים. הכלים נגנבו מבתיהם של מוזיקאים יהודים שברחו מביתם או שנשלחו למחנות הריכוז.

כלי הנגינה היקרים נבזזו על ידי צוות מיוחד שהורכב במיוחד למטרה זו. הצוות נהג לנוע בעקבות תנועת הצבא הגרמני ולפשוט על הבתים הנטושים ועל הרכוש שהוחרם. מטרת איסוף הכלים היקרים היתה הצבתם באוניברסיטה שתוכננה לקום בעיר הולדתו של אדולף היטלר – לינץ באוסטריה. מהמסמכים עולה כי אדולף היטלר עצמו פקד על הקמת הצוות המיוחד להחרים ולנהל רישום מסודר של כל כלי הנגינה בעלי החשיבות הנתפסים והעברתם לברלין.

חשיפת גניבת כלי הנגינה צפויה לעורר גל נוסף של תביעות מצד בעליהם – בדומה לתביעות שהופיעו לאחר חשיפת יצירות אומנות שנשדדו על ידי הנאצים.

אלן סטיינברג, מנהל בכיר בקונגרס היהודי העולמי, אמר כי "זהו השלב הראשוני ביותר של העבודה שעשינו, אך זה עלול להיות אחד התחומים המרתקים ביותר של מחקרנו". הקונגרס היהודי הוא הגוף שהוביל את תביעות הפיצויים מתקופת גרמניה הנאצית.

אחד המוזיקאים שרכושם נשדד הוא פרנסיס אקוס, כנר מהתזמורת הסימפונית של שיקגו. "ניגנתי באותו זמן בכינור 'גגליאנו' איטלקי נהדר. אך כשחזרתי (ממחנה הריכוז) ניסיתי לאתר חברים אחרים אך אף אחד מהם לא שרד את השואה וכלי הנגינה שלהם נעלמו, הכל נעלם".

מומחים טוענים כי איתור כלי נגינה שנבזזו יהי קשה בהרבה ממציאת יצירות אומנות גנובות, מפני שהן בדרך כלל מתועדות במסמכים. רבים מקרובי משפחתם של יהודים שמביתם נשדדו יצירות הגישו תביעות נזיקין ונחלו הצלחה חלקית.