כמעט ואפשר היה לחשוב שסקוט ליידן מיצה כל חלקיק של טעות בבנייית סגל הניקס בשנתיים בהם הוא המחליט הבלעדי על העברות שחקנים ובחירות דראפט. העובדה שקודמו לתפקיד, ארני גרנפלד, הלך לבנות עוד אימפריה במילווקי, רק האירה בפרוג'קטור את האימפוטנטיות של ליידן.
הקיץ הזה לא נראה שונה: בחירות הדראפט התמוהות, החוזה ארוך הטווח של יוסטון, ההחתמה של וויתרספון, כל אלה רק נתנו תקווה לעונה בינונית, במקרה הטוב. ככה שהמהלך של ליידן בסוף השבוע: גלן רייס ליוסטון תמורת שנון אנדרסון והווארד אייזלי, הוא לא רק חיזוק משמעותי לניקס, הוא גם מצביע שלליידן יש דרך, ויכול מאוד להיות שדייב צ'קטס, שפוטר בקיץ, היה אבן הנגף בדרך הזו.
קודם כל, מבחינה מקצועית הניקס עשו לעצמם אפ גרייד. אמנם רייס הוא אחד הקלעים הטובים בתולדות הליגה, אבל הוא רקד ברחבה שהיתה צפופה גם בלעדיו. אלן יוסטון ולטרל ספריוול הם שחקני התקפה, סקוררים. עם שניים כאלו לרייס אין מקום. אנדרסון הוא שחקן הגנה מצויין (למרות שייזכר לעד כשחקן שעליו קלע ג'ורדן את הזריקה האחרונה שלו כמקצוען), שעושה את הנקודות שלו מאיסוף סלים. אנדרסון לא רוצה להיות סקורר והוא לא יעשה מרד בהגנה אם הוא לא יקבל את הכדור בהתקפה. ההימצאות של אנדרסון יכולה להיות גם מאוד מרגיעה, בעיקר ליוסטון, שעם חוזה הענק החדש, ירגיש השנה כמישהו שחייב להוכיח. העובדה שרייס לא יאיים עליו מהספסל עלולה לעזור. גם ההגנה של אנדרסון תוריד מהעול של יוסטון.
אבל דווקא אייזלי הוא הנדבך החשוב יותר לניקס בעסקה הזו. כבר שנים - מאז שמארק ג'קסון היה מאוד (מאוד) צעיר - שאין לניקס רכז דומיננטי. לא רק שזו תעודת עניות לעיר שמגדלת רכזים כמו פס ייצור של נעלי נייקי בטייוואן, אלא שכבר למעלה מעשור אין סדר במשחק של הניקס.
תשאלו אם אייזלי הוא התשובה, שהרי הוא לא בדיוק עונה להגדרה כוכב. והתשובה לשאלה הזו היא חד משמעית - כן. לא רק שההבאה של אייזלי, הצעיר יחסית, כנראה שמסמנת את סוף דרכו של המטיף הצדקן צ'רלי וורד, אלא שאייזלי הוא סטאר אמיתי, שתמיד חסה בצילו של סטאר גדול ממנו בעמדת הפוינט גארד. אייזלי צחצח את נעליו של ג'ון סטוקטון ביוטה והפך למחליף ליגיטימי שלו.
בדאלאס היה לו את המזל הרע לשחק מאחורי סטיב נאש, הרכז שהכי מזכיר את סטוקטון ומי שהפך לסופרסטאר בפלייאוף האחרון. אייזלי מגיע מבית הספר הגבוה לרכזות. הוא חושב על מסירה לפני הזריקה או החדירה, הוא מלא באמביציה להוכיח שהוא יכול לרכז טוב ולפתוח בחמישיה, הוא גם היה בגמר הפלייאוף עם יוטה.
ומעבר לעסקה, הרי ששוב, דרך הספורט, מתגלה דמותה החדשה, המעציבה, של העיר ניו יורק. קאמבי וספריוול באו להשתקם בה, ואילו עכשו ליידן מביא את אייזלי ואנדרסון, שלושתם בוגרי הפקולטה השמרנית לפיק אנד רול אשר ביוטה.
יש נר בקצה המנהרה
14.8.2001 / 18:05