מספר מפלגות מניפות במערכת הבחירות את דגל ה"שוויון בנטל", אך מה בדיוק הן מציעות, ומהן העמדות של שאר המפלגות בסוגיה? בימים האחרונים עלה שוב הנושא לסדר היום הציבורי, לאחר שהממשלה החליטה לאשר את גיוסם של 1,300 צעירים חרדים לשירות אזרחי, במקום לשירות צבאי. מפלגת "יש עתיד" עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה, ופעילים של "התנועה" הקימו מחדש את מאהל הפראיירים. אך מעבר לסיסמאות ולמחאות, בדקנו עבורכם מה הן והמפלגות האחרות מתכננות לעשות בתחום אחרי הבחירות לכנסת.
כל הדיווחים, הניתוחים והסקרים - בוואלה! בחירות 2013
יש עתיד: מודל שירות חדש
התכנית של מפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד כוללת שני שלבים: במסגרת השלב הראשון, שאמור להימשך חמש שנים, יקבלו צעירים חרדים שמגיעים לגיל 18 פטור משירות בצה"ל ויהיו רשאים לצאת לעבוד. במקביל, תוקם רשות לאומית לשירות אזרחי שתגדיר את צרכי המשק והקהילה ותנהל את המיון והגיוס של מועמדים לשירות האזרחי. רשות זו גם תעקוב אחר קליטת חרדים במקומות עבודה ותפחית בהתאמה את תקציבי הישיבות. נוסף על כך, השירות של חיילים עורפיים בצה"ל יופחת משלוש שנים לשנתיים, ואילו חיילים קרביים שישרתו שלוש שנים יתוגמלו בקבלת שכר מינימום החל מהשנה השנייה לשירותם - ובמלגה לתואר ראשון אחרי שחרורם מצה"ל.
לאחר חמש שנים יחל שלב ב' של התכנית, במסגרתו כל צעיר וצעירה מגיל 18 יגויסו לשירות צבאי או אזרחי, תוך מתן העדפה לצה"ל במיונים. כבר כעת ניתן להעריך שמעטים הם החרדים שיתגייסו לפי תכנית זו, משום שיו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד מציע לתת משקל לשאלות כגון מאיזה רקע בא המועמד והאם שירותו מחייב את הצבא להיערכות מיוחדת. לפיכך, אם תיושם תכנית זו, נראה שחרדים רבים יגויסו לשירות אזרחי למשך שנתיים, למעט מכסה מצומצמת של תלמידי ישיבה שיהיו רשאים להמשיך ללמוד על פי העיקרון של "תורתו אומנותו". בשלב זה תצטרך הממשלה לקבוע את גודל הצבא שהמדינה צריכה, ויעוצב מודל מילואים חדש.
קדימה: "הרוב הגדול של החרדים ישרת"
דו"ח הוועדה, בראשות חבר הכנסת יוחנן פלסנר, מהווה את מצע קדימה בנוגע לגיוס בני ישיבות, והוא גם העילה לפרישת יו"ר קדימה שאול מופז מממשלת בנימין נתניהו. הדו"ח מתייחס לארבע נקודות עיקריות: 1) שירות לכל - חובת שירות לכל אזרח ישראלי. השירות יהיה משמעותי הן באופיו והן במשך הזמן - מינימום שנתיים; 2) הגדלת התגמול למשרתים שירות קרבי או מעבר לשנתיים. לפי התכנית של קדימה, התגמול יגדל לפי משך הזמן ואופי השירות עד לסכום הקרוב לשכר מינימום; 3) תיקבע מכסה קבועה, מוגבלת ובלתי-משתנה של הלומדים במסגרת "תורתו אמנותו"; 4) ההגעה ליעדים תיעשה בתהליך מדורג.
מתווה דו"ח פלסנר, שסוכם בחודש יולי האחרון, קובע עד 1,500 פטורים בשנה, חובת גיוס עד גיל 23-22, קנס התחלתי של 7,500 שקלים למשתמטים, שיגדל במאה שקלים על כל יום נוסף של השתמטות, שלילת הטבות בתחומי הארנונה והדיור, ביטול מלגת "כולל" בגובה של 850 שקלים לחודש, "מקלות וגזרים" גם לישיבות, פתיחת מסלולי גיוס נוספים לחרדים וביטול השירות המקוצר שהיה נהוג עד כה.
"אנו מציעים פתרון שלם, מלא ומדורג להביא לכך שהרוב הגדול של הציבור החרדי ישרת או בצבא או בשירות אזרחי באופן שגם יאפשר לו אחר כך להשתלב בחברה ובכלכלה", הסביר חבר הכנסת יוחנן פלסנר. "אנו מדברים על מכסה מוגבלת של אלו שיוכלו להמשיך ללמוד תורה במסגרת 'תורתו אומנותו'. מי שלא ירצה לשרת בשירות צבאי יוכל לשרת בשירות אזרחי שמסגרותיו יורחבו. זו נותרה עמדתנו, אני לא חושב שיש מישהו שיש לו דו"ח יותר מפורט בעניין הזה. על הנושא הזה בדיוק מופז פרש מהממשלה".
העבודה: "מכירה בחשיבות לימוד התורה"
ההתייחסות של מפלגת העבודה לסוגיית השוויון בנטל מסתכמת בשלושה תתי-סעיפים בפרק "דת ומדינה" במצע המפלגה. כמו יתר המפלגות הציוניות, גם העבודה מביעה תמיכה בשירות צבאי או אזרחי לכל. עם זאת, בניגוד למפלגות אחרות, העבודה מדגישה כי היא "מכירה בחשיבות ערך לימוד התורה עבור המגזר החרדי והחברה הישראלית כולה". ברוח הדברים, העבודה מבקשת להחליף את המצב הקיים ב"מתווה בן גוריון", לפיו יינתן פטור ל-4,000 חרדים בשנה בלבד. היתר יגויסו, ועל המשתמטים יוטלו סנקציות כלכליות למשך שלוש שנים.
"חוק בן גוריון" שמפלגת העבודה הגישה הדגיש את ההשלכות של גיוס המוני של חרדים על "השילוב הראוי" של נשים בצה"ל, ומשום כך, ההצעה קובעת כי "גיוס ושירות יוצאי צבא לשירות צבאי ייעשה תוך שמירה על אופיו של צה"ל ותוך התחשבות בעיקרון השוויון בין נשים לגברים ככל הניתן - ומבלי לפגוע במעמדן של המשרתות בצבא".
עם שלם: "אחיכם יבואו למלחמה, ואתם תשבו פה?"
אחת הסוגיות שעליהן ניטש עימות במהלך כהונת הכנסת היוצאת בין ש"ס לבין יו"ר "עם שלם", הרב חיים אמסלם, היא גיוס חרדים לשירות. על פי מסמך העקרונות של "עם שלם", קיימת חובה לשאת בנטל באופן שוויוני, והמצב הנוכחי נוגד את החובה היהודית.
"עם שלם" טוענת אמנם כי לימוד התורה הוא "ערך יהודי עליון, ראשון במעלה", ולכן על המדינה להעניק תמיכה רחבה לאלה העוסקים רק בלימוד תורה. עם זאת, המפלגה דוגלת בהבחנה בין קבוצה מובחרת של לומדי תורה אמיתיים, לבין כל היתר ש"אינם באמת לומדים תורה בהיקף המצופה מאדם המקבל פטור משירות צבאי". בעיני הרב אמסלם, יש לגייס לצבא באופן מיידי את כל מי שאינו מקדיש את "כל כולו ללימוד תורה".
במצע המפלגה נכתב: "נפעל לתיקון העוול הכרוך בעובדה שצעירים חרדים רבים אינם לומדים תורה תוך התמסרות מוחלטת, ומאידך הם נפטרים משירות צבאי. מדובר בצעד מתבקש הן עבור מדינת ישראל וצה"ל, והן עבור הישיבות החרדיות האמורות להיות מיועדות רק למובחרים ולרוחניים ביותר, השקועים רק בעבודה רוחנית מאומצת. אנו איננו שוכחים את הפסוק מספר דברים, בו משה רבנו פונה לבני שבט גד ושבט ראובן ואומר להם: 'ה?א?ח?יכ?ם י?באו? ל?מ??ל?ח?מ?ה, ו?א?ת??ם ת??ש??בו? פה?!""
התנועה: "תנאי הכרחי לצדק חברתי וערכי"
"'התנועה', מאמינה שהשוויון בנטל הינו תנאי הכרחי לצדק חברתי וערכי", נמסר לוואלה! חדשות. "התנועה תפעל לחוקק חוק חדש במקום חוק טל לפיו חובת השירות תחול על כלל שכבות האוכלוסייה, ללא יוצא מן הכלל. כל אדם במדינת ישראל יחויב בשירות צבאי, לאומי או אזרחי". כל אזרח, מגיל 18 ייכנס למערכת השירות כאשר אחריות המדינה היא לדאוג למתן מסגרות שונות, הן בצה"ל והן בשירות האזרחי, שיאפשרו את שמירת אורח החיים של המתגייס.
"התנועה" הדגישה כי עמדתה בסוגייה אינה מתריסה נגד החרדים אלא להפך, דואגת לשלבם בחברה הישראלית ובשוק העבודה. "צה"ל הוכיח כי הוא יודע לבנות מסגרות כגון הנח"ל החרדי ושחר כחול שהתגלו כהצלחה. קבוצה מצומצמת של עילויים בתורה יקבלו פטור תחת מנגנון אכיפה ופיקוח וסנקציות כלכליות יופעלו אל מול המשתמטים".
לשיטת מפלגתה של לבני, "השירות הינו אבן דרך חשובה והכרחית בהצלחת השתלבותם החברתית של צעירי ישראל בחייהם הבוגרים. המצב שנוצר במהלך השנים, לפיו רק קבוצה מצומצמת נושאת בנטל השירות והמילואים, הוביל לתופעות של ניכור חברתי הולך וגדל בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית ולאי-צדק בלתי מתקבל על הדעת. הסדרת חובת השירות והשוויון בנטל הינה נושא קריטי לעתידה של מדינת ישראל וככזה מחייב פתרון כולל, שעדיף שיושג בהסכמה ותוך דיאלוג כן עם הקבוצות השונות בחברה הישראלית, אך הסטטוס קוו שהיה קיים עד היום אינו מקודש עוד, ובטח שלא יכול למנוע את עשיית הצדק - אם לא בהסכמה, אז בחקיקה ובקבלת החלטות".
הבית היהודי: "הצבא צריך קודם כל לנצח במלחמות"
המצע של מפלגת הבית היהודי טרם פורסם אמנם, אולם לדעת יו"ר המפלגה נפתלי בנט, יש לפתוח עבור האוכלוסייה החרדית אפיקי שירות שונים. לדברי בנט, "יש היום ביקוש הולך וגובר של חרדים שמשרתים ומבקשים לשרת בשירות לאומי-אזרחי בזמן שהמדינה איננה מעמידה מספיק תקנים לאוכלוסייה הזו. המוטיבציה הבסיסית קיימת, וכך למשל אפשר לפתוח עבור החרדים תפקידים במשמר הגבול, בכיבוי האש, במגן דוד אדום או בשירותי תיירות שונים. עם זאת, חשוב לזכור שעל התקנים הללו להיות מתאימים לאורח החיים החרדי, כמו למשל הנושא של הכשרות, הצניעות וסוגיות נוספות".
בנט מתח ביקורת גישת מפלגת "יש עתיד" לסוגיה וטען: "אני לא שותף לגישת יאיר לפיד שרוצה חוק שיכפה עליהם שירות, אבל הביקורת שלי מופנית בעיקר כלפי המדינה שלא פועלת ליצירת אפיקי שירות ריאליים לחרדים, כדי שהם יבואו למרות שהמוטיבציה קיימת אצלם". לדבריו, יש לקיים דיון ציבורי בעניין ההשקעה התקציבית הנוגעת לגיוס החרדים, ואולם "תפקידו של הצבא הוא קודם כל לנצח מלחמות, לפני שהוא מסייע בשילוב החרדים בחברה". יו"ר הבית היהודי הוסיף: "כמובן, אני קורא להקמת גדוד נח"ל חרדי נוסף, אבל צריך לדעת שעלות השירות הצבאי לחרדי גבוהה כמעט פי ארבעה מעלות של חייל חילוני. לפני שצה"ל מהווה כלי חברתי ומעמיסים עליו עוד ועוד חובות, הוא צריך קודם כל לעמוד בחובות הנוכחיים שלו, ובראשם לנצח במלחמות".
הליכוד-ישראל ביתנו: "שירות בהתאם לצרכי המדינה"
מהליכוד-ישראל ביתנו נמסרה לוואלה! חדשות התייחסות הכוללת שני משפטים בלבד: "היעד הברור הוא שכל צעיר וצעירה שמגיעים לגיל 18 ישרתו בצבא או בשירות לאומי בהתאם לצרכי המדינה. ככל שהרשימה המשותפת של הליכוד-ישראל ביתנו תקבל יותר מנדטים, יהיה קל יותר להגיע ליעד".
מרצ: "כל אזרח ישרת על פי מצפונו"
מרצ הסתפקה בהתייחסות כללית לפיה, "מרצ היתה המפלגה שעתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את חוק טל. מרצ תומכת בעיקרון השוויון והציעה חוק שירות ממלכתי שוויוני, צבאי או אזרחי, שיאפשר לכל אזרח לשרת על פי מצפונו".
ש"ס: "כפייה רק תרחיק את צה"ל מהחרדים"
המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה אינן מתייחסות במסמכי העקרונות שלהן לסוגיית השוויון בנטל. העמדות האמיתיות של המפלגות ובמיוחד של ש"ס נאמרות שלא לציטוט. בניגוד ליהדות התורה, השר אריאל אטיאס מש"ס הביע במהלך הדיונים של ועדת פלסנר הסכמה עקרונית לפשרה. לדוגמה: גיוס 60% מהחרדים מדי שנה. "מי שלא לומד צריך להתגייס לשירות אזרחי, לאומי או צבאי", הבהיר גורם בש"ס. "ש"ס גם בעד הגדלת המסגרות הקיימות בצה"ל, כמו שח"ר כחול והנח"ל החרדי. הפתרון בנושא חייב להגיע בהדרגתיות. הכפייה רק תרחיק את צה"ל מהחרדים, ולא תקרב אותם".
לטענת חבר הכנסת נסים זאב, "גם בצה"ל לא בנויים לגיוס מסיבי של חרדים. גם בנושא הדרת נשים, בצה"ל לא מוכנים לשנות את הצביון המקובל, אז לדבר על חקיקה בנושא? הגשת עתירות לבג"ץ היא לא מעבר לתעמולת בחירות. הסיבה ששח"ר כחול לא מורחב היא בעיה תקציבית ולא אי הרצון של עוד בחורים להתגייס ולהצטרף לפרויקט. לא שייך לגייס את כל החרדים, כי זה יפגע באיכות של הצבא. לא כולם ערוכים להיות לוחמים בצבא. בכל מקרה הדבר צריך להתקבל בהידברות ולא בכפייה או בחקיקה".
יהדות התורה: "שירות צבאי מהווה פיקוח נפש"
אנשי יהדות התורה הודיעו כי עמדתם מושתתת על שלושה עקרונות. הראשון הוא אי הגבלת מספר אנשי "תורתו אומנותו". "ברור שיש גדילה בכמות הבחורים שלומדים בישיבות כיוון שעם ישראל נמצא בגדילה", הסביר גורם במפלגה. על פי העיקרון השני, מי שבאמת לומד תורה לא יגויס, בטח לא בכפייה. לדברי אותו גורם, "לא ייתכן שבמדינת ישראל 2012 אדם שרוצה ללמוד תורה ייענה בשלילה. הנציגים מוכנים לדבר על כל ההסדרים והמסגרות האפשריות, אבל ללא שום התחייבות וללא כפייה בנושא".
אחד הנימוקים של יהדות התורה נגד שירות אזרחי הוא העובדה שחרדים מתנדבים בגמ"חים שפתחו, גם בלי שמחייבים אותם. "הציבור החרדי לא צריך ללמוד מהציבור הכללי על התנדבות, כי אצלו זה דרך חיים ואלפים מתנדבים", אמר גורם במפלגה.
"אם רוצים שהדבר ימוסד וייחשב כשירות - להנהגה אין התנגדות, אבל בתנאי שזה יתקבל בהסכמה ורק במסגרות ההתנדבות החרדיות כמו "עזר מציון", הארגון של הרב פירר ומוסדות חרדיים נוספים שעוסקים בתחום במשך שנים. לא תתקבל הסכמה על שירות צבאי, מכיוון שמדובר במצב שאדם מכניס את עצמו לפיקוח נפש, ולכן כל אחד מהבחורים צריך לקבל אישור אישי מרבו", הבהיר הגורם.
לקריאה נוספת:
הממשלה מאריכה הפטור לחרדים: רק 1,300 יגויסו לשירות אזרחי
לפיד עתר לבג"ץ: "הפטור לחרדים - מסיבות פוליטיות"
עקב הפטור לחרדים: מאהל הפראיירים קם מחדש