וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לראשונה זה 20 שנה: יותר מ-50% זכאים לבגרות

שיעור הנערים הזכאים לתעודת בגרות עלה ב-תשע"ב-תשע"ג ב-3.6% לעומת השנים הקודמות ל-53.4%. בקרב החרדים 9.0% בלבד זכאים לבגרות. "אושר גדול, יש עלייה בכל המגזרים"

בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013. בן קלמר
בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013/בן קלמר

שיעור הזכאים לתעודת בגרות בישראל בתשע"ב-תשע"ג חצה את רף ה-50% – כך עולה מנתוני משרד החינוך שפורסמו היום (שלישי). על פי הנתונים, 4,593 תלמידים הצטרפו למעגל הזכאים לבגרות בשנים שנבדקו ביחס לשנים הקודמות – עלייה של 3.6% מכלל הנערים בגילאי בגרות בישראל, מ-49.8% ל-53.4%. לדברי מנהל אגף בחינות במשרד החינוך, משה דקלו, מדובר בפעם הראשונה זה 20 שנה שיותר ממחצית מהתלמידים זכאים לתעודה.

הזכאים לתעודות בגרות הם אלה שעמדו בכל דרישות תעודת הבגרות והן במינימום 21 יחידות לימוד, הכוללים מקצועות חובה ומקצוע אחד בחירה לפחות. מנתוני משרד החינוך עולה כי שיעור הזכאים לבגרות מקרב הלומדים, דהיינו מכל התלמידים המשתייכים למסגרת לימוד פורמלית או לחינוך המוכר שאינו רשמי, עלה ב-1.8% (מ-62.4% ל-64.2%).

בפילוח נתוני הזכאות על פי מגזרים נמצא כי במגזר היהודי , ללא חרדים, נרשמה עלייה של כ-2,800 זכאים לבגרות בקרב קבוצת הגיל המיועדת, עלייה של 5.6% בשיעור הזכאות. בקרב הלומדים במסגרות פורמליות בלבד נרשמה באותן שנים עלייה של 2.3% בשיעור הזכאים. עלייה זו מעמידה את שיעור הזכאים לבגרות הכולל מקרב הלומדים על 73.5% בתשע"ג, לעומת 71.2% בתשע"ב. במגזר החרדי חלה עלייה בשיעור של 0.8%, מ-8.2% בתשע"ב ל-9.0% בתשע"ג, ועלייה של 0.7% בקרב הלומדים, מ-16.9% בתשע"ב ל-17.6% בתשע"ג.

עוד על בחינות הבגרות:
המבקר: כך משרד החינוך גרם להישגים הירודים במתמטיקה
זכאות לבגרות: העשירים בראש, החרדים נותרים מאחור
הרפורמה בחינוך: פטור מפסיכומטרי ושינוי בבגרויות

אילוסטרציית נערים. ShutterStock
אילוסטרציית נערים/ShutterStock

בקרב תלמידים מהמגזר הלא יהודי נרשמה עלייה של 3.5% בשיעור הזכאים לבגרות, שהם 1,599 תלמידים נוספים בקבוצת הגיל, 45.7% בתשע"ג לעומת 42.2% בתשע"ב. בקרב הלומדים נרשמה עלייה של 1.8%, מ-53.7% בתשע"ב ל-55.5% בתשע"ג. הנתונים אינם כוללים את ערביי מזרח ירושלים, אשר נבחנים בבחינת בגרות פלסטינית. בקרב בני נוער מהמגזר הדרוזי נרשמה עלייה בשיעור של 6.7% מתוך קבוצת הגיל, מ-54.8% בתשע"ב ל-61.5% בתשע"ג. במגזר הבדואי בנגב נרשמה עלייה של 3.2%, מ-29.1% בתשע"ב ל-32.3% בתשע"גב. בקרב העולים החדשים נרשמה עלייה בשיעור של 2.2%, מ-55.8% זכאים לבגרות בתשע"ב ל-58.0% בתשע"ג.

"האושר הגדול מהנתונים העולים הוא שאנחנו נמצאים בעלייה בכל המגזרים ובכל הרמות הסוציו-אקונומית, וזה מעיד על פעילות פדגוגית משמעותית על כל הרצף – ברמות הגבוהות והנמוכות", אמרה מנהלת אגף החינוך העל-יסודי במשרד החינוך, דסי בארי, בעקבות פרסום הנתונים. "זה באמת חידוש יפה, ולא תמיד מגיעים אליו. יותר תלמידים נשארו בבית הספר, לא נשרו בדרך, והצליחו להתמיד עד סוף י"ב. זה הישג אדיר למערכת". לדבריה, עצם העבודה ששיעור הלומדים במערכת עלה לעומת השנים הקודמות מראה כי הפעולות שנעשות כדי להשאיר תלמידים במערכת החינוך נושאות פרי. "מניעת נשירה הוא יעד חינוכי ואזרחי חשוב". בארי ציינה כי גם רבים מאלה שאינם זכאים, אינם רחוקים מכך בהרבה: "חסרה להם בגרות אחת או שתיים, אבל להם יש סיכוי להגיע לתעודת בגרות מאוחר יותר", היא הדגישה.

נתון נוסף מעניין הוא שיעור הזכאיות לבגרות, הגדול ב-6.5% משיעור הזכאים. 67.2% מהנערות זכאיות לבגרות, לעומת 60.7% מהבנים. הבנות שיפרו את שיעור הזכאות מ- 65.8% בתשע"ב ל-67.2% בתשע"ג. לדברי בארי, מדובר ביחס הנשמר על פני שנים לטובת התלמידות. "זה נתון לאורך רצף של שנים, זה נובע מהבדלים מגדריים. יש תלמידים שמשלימים לאחר סיום הלימודים את הזכאות", היא הסבירה. "אנחנו רואים את זה לאורך השנים שהתלמידות מסיימות מטלות במהירות גדולה מהבנים, וחלקם יסגרו את הפער לאחר תקופת התיכון".

מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, בירכה על ההישגים. "מדובר בהתקדמות משמעותית של המערכת, המעידה על עבודה מאומצת ורצינית של כל העוסקים במלאכה", אמרה כהן. היא עוד ביקשה לציין כי בשנים האחרונות הטמיעה מערכת החינוך שורה של מהלכים, ובהם רפורמת "עוז לתמורה", שהעניקה תוספת של שעות פרטניות לתלמידים, ו"צו לימוד חובה", המרחיב את חובת הלימוד עד כיתת יב'.

שר הפנים ושר החינוך לשעבר גדעון סער: "שביעות רצון מהעלייה המשמעותית בזכאות לבגרות בשנת תשע"ג, שהיתה שנת הלימודים בה כיהנתי כשר החינוך. מגמת העלייה בהישגים בכל המדדים, ובתוכם נתוני הזכאות לבגרות, היתה עקבית במשך כל הקדנציה שלי כשר חינוך בהתאם ליעדים שהצבתי למערכת החינוך. יש לקוות שמגמה זאת תמשך. שיעור זכאים לבגרות גבוה יותר הוא גם יעד חברתי לנוכח נקודת הזינוק הטובה יותר לחיים".

יו"ר ועדת החינוך, חבר הכנסת עמרם מצנע (התנועה), הגיב לתוצאות: "העלייה באחוז הזכאים לבגרויות מעודדת ומשמחת. נוכחנו כבר כי הענקת חופש פעולה למנהלי בתי הספר מאפשרת להם עצמאות, יוזמה ומנהיגות שמובילות להצטיינות בהישגי התלמידים ויש לעודד זאת. עם זאת, חשוב לזכור כי הבגרות היא לא חזות הכול ועלינו מוטלת האחריות לדאוג לחצי מהמחזור שאיננו זכאי, באמצעות אלטרנטיבות ראויות ומוצלחות כמו מערכת החינוך המקצועי, שיש לעודדה ולחזקה".

סגן שר החינוך, חבר הכנסת אבי וורצמן (הבית היהודי), בירך על העלייה באחוזי הזכאות לבגרות. "אחוז הזכאים לבגרות המשיך לעלות תודות לעבודתם הקשה של המורים והתלמידים. לא מדובר בהתקדמות מספרית גרידא, אלא באלפי תלמידים נוספים שהצלחתו של כל אחד ואחת מהם הוא עולם מלא", אמר.

לפניות לכתבת: revital.blumenfeld@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully