40 מוסדות מוכרים שאינם רשמיים בארץ הגישו עתירה לבג"ץ נגד משרד החינוך, בגין החלטתו אשתקד לקצץ את תקציב המוסדות המוכרים שאינם רשמיים ב-45 מיליון ש"ח. בעתירה, שהוגשה בתחילת שנת הלימודים על ידי עו"ד הראל ארנון, צפנת נורדמן ומאיר אביגזר ממשרד הראל ארנון ושות', החלו לדון רק ביום שלישי. הגזירה יצאה אל הפועל כבר בשנת הלימודים הנוכחית, העומדת כעת לקראת סיומה ומהווה איום ממשי להמשך קיומם. הסיבה הרשמית לקיצוץ התקציבי הינה קיצוץ רוחבי בכל מוסדות חינוך, אולם לטענת איגוד המוסדות החינוכיים שאינם רשמיים, משרד החינוך מבצע אפליה בוטה בהשוואה למוסדות החינוך הפורמליים.
עוד ידיעות באותו נושא:
עיריית שדרות הורתה לנתק מחשמל בתי ספר לא-רשמיים
מעל החוק? מוסדות חרדיים לימדו ביום העצמאות
בימין מאיימים: "דתיים לא ילמדו עם מורה ערבי"
גורמים המעורבים בפרשה שאינם משתייכים למוסדות הללו מעידים על מגמה מתחזקת מצד שר החינוך, שי פירון, להכניס את כל מוסדות החינוך תחת כנפי החינוך הממלכתי ושליטת משרד החינוך. קבוצת מוסדות החינוך שעותרת לבג"ץ מונה 85,000 תלמידים מהחינוך הדתי והערבי, שמורכבת ברובה מאוכלוסיות מוחלשות. משמעות הגזרה שהוטלה עליהם בתחילת שנת הלימודים הנוכחית היא קיצוץ של 13 אלף שעות לימוד ופיטורם של 430 מורים. כמו כן, מוחים המוסדות על האופן שבו נתבשר להם על הקיצוץ - מכתב מטעם משרד החינוך, שנשלח שבוע לפני תום שנת הלימודים הקודמת.
כיום יש בישראל 786 מוסדות חינוך רשמיים שאינם מוכרים לתלמידים בכיתות א'- ח' המהווים 34% ממוסדות החינוך במדינה. 253 אלף התלמידים שלומדים בהם מהווים 27% מכלל התלמידים בארץ. רוב המוסדות הללו משתייכים לרשתות החינוך החרדי והמוסלמי יחד עם קבוצות נישה נוספות מהחינוך הנוצרי, הדתי לאומי והחילוני. 13 אלף השעות אותן קיצצו המוסדות מורכבות משעות תמרוץ הניתנות למורים המלמדים כיתות מרובות תלמידים ושעות טיפוח המיועדות לכיתות עם תלמידים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך במסגרתן נותנים המורים מענה לקידומם האישי של התלמידים.
משמעות נוספת של קיצוץ 13 אלף שעות חודשיות היא פיטורי מורים. מוסדות החינוך יאלצו לוותר על 430 משרות הוראה, דהיינו 430 מורים שעשויים להיות מפוטרים מהמערכת. באיגוד מוסדות החינוך הרשמיים שאינם מוכרים מציינים כי מדובר ב-430 מורים אשר לרובם הכשרה אקדמאית בתחום החינוך ולחלקם תעודת הוראה, כחלק מדרישות הפיקוח של משרד החינוך, ועכשיו כאמור, צפויים להצטרף אל מעגל האבטלה.
גזירה זו מתווספת למכה הקשה שחטפו מוסדות החינוך הלא רשמיים לפני כעשרה חודשים, אז החליטה הממשלה לבטל את "חוק נהרי", שלפיו רשויות מקומיות היו מחויבות לתקצב מוסדות מוכרים אך לא רשמיים שפעלו בתחומן ב-60%- 75% ממימון הרשויות את בתי הספר הממלכתיים הרגילים. זעמן של קבוצת המוסדות הללו עולה עוד יותר לאור היחס המועדף שמקבלות רשתות החינוך החרדיות "מעיין החינוך התורני" של סיעת ש"ס, ו"רשת החינוך העצמאי" של מפלגת אגודת ישראל, שעדיין נהנות מתקצוב מלא מהמדינה. הסיבה לכך היא עיגון זכויותיהן של שתי הרשתות, שבהן לומדים כ-120 אלף תלמידים, ב"חוק יסודות התקציב", המשווה את תקצובן על ידי המדינה כשל תקציב החינוך הממלכתי הרגיל.
לפני כשנה כאמור, הוציא שר החינוך, שי פירון, הודעה בכתב לכלל המוסדות החינוכיים המוכרים שאינם רשמיים בה הוא בישר את דבר הקיצוץ הקרב. קיצוצים אלו באים בניגוד לסעיף 9 בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) תשי"ד- 1953, המגדיר קריטריונים לקבלת המימון מהרשויות אשר מוסדות אלו עומדים בהם. באיגוד טוענים כי שליפת המכתב כשבוע לפני תום שנת הלימודים, נועדה להכניס את הקיצוצים כבר לשנת תשע"ד, מה שהשאיר אותם המומים וחסרי יכולת להתכונן תקציבית ומערכתית לשינויים.
עיקרה של העתירה שהגישו המוסדות היא במחויבות משרד החינוך להמציא תקנות חדשים הנדרשים בהליך בירוקרטי מורכב כגון אישור משרד המשפטים, התייעצות ועד חינוך ועוד. אך כאמור, כל שקיבלו המוסדות היה מכתב מטעם משרד החינוך, מה שלדברים נחשב עבירה על החוק והתקנות הממשלתיים כלפיהם. התגובה המקדימה של משרד החינוך לטענות הייתה להאשים את המוסדות על שהשתהו בתביעת הנגד. במשרד החינוך תהו מדוע "נזכרו" להתלונן רק חמישה חודשים לאחר ההודעה וחודשיים לאחר תחילת שנת הלימודים, כאשר כאמור התקציב לשנה הזו כבר חולק לכל הגורמים. כעת, על משרד החינוך להשיב לעתירה תוך חודש ימים.
מזכיר איגוד בתי ספר המוכרים שאינם רשמיים, דוד שרפר, סיפר לוואלה! חדשות כי "כאשר פנינו למשרד החינוך להבין את מהות הקיצוץ, תגובתו הייתה שהוא נובע מאילוצים תקציביים של המדינה והוא רוחבי לכל מערכת החינוך. התפלאנו מאד מהתשובה מאחר ולא שמענו כל צעקה על שמקצצים 30% מהתקציב מערכת החינוך. בשלב זה הבנו שיש פה שני קיצוצים, אחד רוחבי לפיו תהיה הפחתה של שעה אחת על כל 200 שעות אותו קיצוץ שחל גם על המוסדות המוכרים שאינם רשמיים, וזה לגיטימי בהתחשב במצבו הכספי של המדינה. אבל בנוסף היה קיצוץ שחל רק על המוסד המוכר שאינו רשמי בגובה 30% מהתקציב, כלומר פי 60 מהקיצוץ של שאר מוסדות החינוך".
"הכי קל לפגוע במי שלא שומעים"
"למה מקצצים דווקא אצלנו? כי זה הכי קל, ארגוני המורים אמורים לייצג גם אותנו אבל לא שמענו תמיכה בשום מקום על הצורך לפטר מאות מורים של מוסדות אחרים. הכי קל לפגוע במי שלא שומעים", אמר שרפר. "בפועל משרד החינוך מנסה לחנך את המוסדות האלו דרך הכיס, אבל פגיעה בכיס לא תהיה הגורם שיצליח לשנות את הפיסה האידאולוגית של הורי התלמידים במוסד מוכר שאינו רשמי. רק שפה של שיח ממקום מכבד תוכל להביא לשינוי", הוא חתם.
"נקודה נוספת העולה היא טובת התלמידים", אמר גורם באיגוד. "לתלמידים הללו אין אלטרנטיבה בחינוך הרשמי. האפשרות היחידה העומדת לרשותם היא להצטרף לרשתות החרדיות המתוקצבות, אך הם אינם רוצים בכך בשל ההזדהות הפוליטית והתרבותית שלהם עם המפלגות".
עלאא גבר, מנהל בית ספר רנסס בירושלים, אמר: "מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים הוקמו על ידי הקהילה בכל מקום בו המדינה לא מספקת מענה לאוכלוסיה המקומית. קיצוץ תקציבי לא אחראי עלול להוביל ליצירת פערים בין האוכלוסיות השונות שבעתיד יהיה קשה לגשר עליהם. כבר השלמנו עם העובדה שהחינוך שלנו הוא בן חורג במערכת החינוך, אבל גם לבן חורג יש זכויות".
שמעון נפתלי, מנהל בית ספר "בנות שרה" בבני ברק, בו לומדים 450 תלמידים, אמר כי "במצב הנוכחי לא ברור כיצד נוכל לסיים את השנה הנוכחית וכיצד נשלם משכורות למורים. הקיצוץ הזה הוא מכת מוות למוסד. במציאות זו, לתלמידים אין שום אלטרנטיבה אחרת".