כפי שנמצא במבחנים קודמים אחרים, הפערים בחברה הישראלית נראים גם במבחני פיז"ה שתוצאותיהם פורסמו היום (שלישי). מלבד פערים בין אוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי שונה, ישנם גם פערים ניכרים בין תלמידים דוברי עברית ותלמידים דוברי ערבית בכל התחומים שנמדדו בקרב תלמידי כיתות ח' בשנת 2012 מתמטיקה, קריאה ומדעים.
עוד על הישגי תלמידי ישראל:
מבחן פיז"ה: שיפור בציוני תלמידי ישראל, עדיין נמוך מהממוצע
נתוני המיצ"ב: פערים גדולים בין עשירים לעניים
זינוק במתמטיקה: תלמידי ישראל במקום השביעי בעולם
מהנתונים עולה כי דוברי העברית משיגים ציונים גבוהים בכמאה נקודות מציוני דוברי הערבית בכל אחד מתחומי האוריינות. ממוצע הציונים של דוברי העברית במתמטיקה ובמדעים דומה לממוצע של מדינות ה-OECD, ובקריאה אף גבוה יותר - ממוצע דוברי העברית הוא 510 נקודות לעומת 496 נקודות בממוצע ה-OECD.
אולם למרות הפערים, מגמת העלייה קיימת בשני המגזרים בכל התחומים הנבדקים, מלבד תחום אחד מדעים - בקרב דוברי הערבית. בתחום זה נרשמה ירידה הדרגתית במהלך השנים האחרונות, ודוברי הערבית קיבלו השנה ציון ממוצע של 394 ירידה של תשע נקודות מהציון 403 אותו קיבלו בשנת 2006. עם זאת, בין השנים 2012-2006 עלו הישגי התלמידים דוברי הערבית במתמטיקה ב-16 נקודות (מ-372 ל-388), ובין השנים 2012-2002 עלו ההישגים בקריאה ב-23 נקודות (מ-401 ל-478).
מהנתונים עולה עוד, כי בהשוואה בין דוברי עברית לדוברי ערבית נמצא כי בכל תחומי האוריינות, שיעור התלמידים ה"מתקשים" (התלמידים שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר) בקרב דוברי הערבית גבוה משיעורם בקרב דוברי העברית, ואילו שיעור התלמידים ה"מצטיינים" נמוך יותר. כך למשל, במבחן הממוחשב במתמטיקה שיעור התלמידים המתקשים בקרב דוברי הערבית עומד על 67% מהתלמידים שנבחנו, זאת לעומת שיעורם בקרב דוברי העברית שעומד על 31%. כמו כן, בקרב דוברי העברית, 8% מהתלמידים הם "מצטיינים", לעומת 0% בקרב דוברי הערבית (תלמידים בודדים בלבד).
גם במבחן הקריאה הדיגיטלית נרשם פער עצום בין המגזרים. בהשוואה בין דוברי העברית לדוברי הערבית, מתגלה פער של 155 נקודות לטובת דוברי העברית (פי 1.5 מהפערים בתחומים האחרים). הציון הממוצע של דוברי העברית בקריאה דיגיטלית הוא 495 נקודות וכמעט זהה לממוצע ה-OECD (497 נקודות), ואילו הציון הממוצע של דוברי הערבית נמוך מאוד ועומד על 340 נקודות בלבד. הציון הממוצע הכללי של ישראל הוא 461.
ערביות מובילות על ערבים במדעים ומתמטיקה
גם ההבדל המגדרי בשני המגזרים משחק תפקיד משמעותי. כך למשל, בתחום המתמטיקה, לבנים בקרב דוברי העברית יש יתרון קל, בעוד שבמגזר הערבי הבנות מובילות על הבנים בפער גדול. באוריינות קריאה בשני מגזרי השפה בישראל, הישגי הבנות עולים על הישגי הבנים. בבתי ספר דוברי עברית הפער עומד על 39 נקודות (פער הדומה לפער הממוצע במדינות ה-OECD ולפער שנרשם ב-2009) לעומת זאת, בבתי ספר דוברי ערבית הפער עומד על 72 נקודות פער זה דומה לפער שנרשם בפיז"ה 2009, והוא הגדול ביותר מן הפערים הבין-מגדריים במדינות המשתתפות במחקר פיז"ה 2012. הנתונים דומים גם במבחן הקריאה הדיגיטלית.
מהנתונים עולה עוד כי בתחום המדעים בבתי ספר דוברי עברית אין הבדל של ממש בציון הממוצע בין בנות לבנים, ואילו בבתי ספר דוברי ערבית ישנו פער של 23 נקודות לטובת הבנות. יש לציין כי בעוד שהממצא אודות העדר פער בין-מגדרי בקרב תלמידים דוברי עברית דומה לממצא המקביל בממוצע ה-OECD, בקרב תלמידים דוברי ערבית הפער לטובת הבנות בתחום זה נחשב לגדול יחסית למדינות משתתפות אחרות, ומאפיינים מדינות ערביות כגון ירדן (43 נקודות לטובת הבנות), קטאר (35 נקודות לטובת הבנות) ואיחוד האמירויות (28 נקודות לטובת הבנות). בשלוש מדינות אלו ישנו הפער הגדול ביותר לטובת הבנות מבין 64 המדינות המשתתפות.
"הפערים התהומיים משקפים אי-שוויון"
יו"ר ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, מוחמד חיאדרי, אמר בתגובה לנתונים כי הפערים "התהומיים משקפים את האי-שוויון בתשתיות, בהשקעה, ובמצב הסוציו-אקונומי בחברה הערבית. הנתונים צריכים להדליק נורה אדומה אצל קברניטי מערכת החינוך, שנדרשים לא רק להנהיג שיטת תקצוב דיפרנציאלית, אלא גם לבנות תכנית רב-שנתית לסגירת הפערים, תוך העדפה מתקנת לחינוך הערבי שסובל מחסכים מצטברים".
"ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי קוראת למשרד החינוך לשים את נושא סגירת הפערים בראש מעייניו, ולהקדיש לכך את המשאבים הדרושים, לרבות טיפול מערכתי בנושא הכשרת מורים, הקטנת הצפיפות בכיתות, ובחינה מחדש של התכנים ותכניות הלימוד בחינוך הערבי", הוסיף.
נשיאת המכללה האקדמית בית ברל, פרופ' תמר אריאב, אמרה בתגובה כי המגמה עליה מצביעים הציונים של תלמידי ישראל "היא טובה וחיובית ביחס לשאר המדינות, אולם בתוך ישראל אנו עדיין מתמודדים עם מדד אי-שוויון בהישגים לימודיים. אם נשים בצד את ממוצע הציונים של תלמידי ישראל נראה שבמדד האי-שוויון ובפיזור הנתונים במתמטיקה, ישראל נמצאת במקום הגבוה ביותר בעולם חוץ מטייוואן. כלומר הבעיה שלנו היא לא ממוצע הציונים, אלא הפיזור הפנימי המאוד גדול שיש בין התלמידים. אנחנו לא מצליחים להתגבר על פערים בהישגים לימודיים הקשורים לרקע חברתי ולמגזר, וזאת על אף שישראל היא מדינה שבה החינוך הציבורי כל כך חזק, המדיניות מכוונת לתת תקצוב דיפרנציאלי לתלמידים וישנן הרבה תכניות ליבה. בנוסף אני מתרשמת בעיקר מהעלייה הדרמטית בשיפור בקריאה. היכולת להתמודד היטב בקריאה מכתיבה את היכולת להתמודד עם שאלות במתמטיקה. כאן השיפור מרשים ומסמן כיוון טוב ומבטיח".
לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com
וואלה! סקול ללמוד באינטרנט בכל מקום בכל זמן ובקצב שלך