בדבריו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (פורום קיסריה) של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתקיים בסוף השבוע האחרון, הדגיש פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי שהוקמה בעקבות מחאת קיץ 2011, כי מדיניות התומכת במעמד הביניים ופועלת לצמצום הפערים בחברה צריכה להתקיים בימים אלה לצד מדיניות כלכלית אחראית, הכרוכה בהעלאת מסים - על כל שכבות האוכלוסייה. צדק חברתי, לדבריו, יגיע מחלוקה אחרת של התקציב הקיים - למשל, דרך קיצוץ בתקציב הביטחון והגברת התחרותיות.
"חייבים להעלות את המסים הישירים באופן קבוע", אמר טרכטנברג, "גם אם הולכים ליעד גירעון של 3% (היעד ב-2013, לעומת יעד של 1.5% כיום, ה"ו). העלאת המסים צריכה להיות קבועה - כי אם, למשל, תחול רק העלאת מע"מ, מסמנים לציבור שמדובר במסים שעשויים לרדת. צריך לסמן שההעלאה קבועה".
לאחר נאומו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שאמר כי יש לחתור ליעד גירעון של 2.5% ב-2013, ולא של 3%, כפי שפסקו שר האוצר יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר טרכטנברג ל-TheMarker כי באקלים הכלכלי הנוכחי, הוא מתקשה לראות איך נעמוד אפילו ביעד של 3% מבלי להעלות מסים.
"להקל על מעמד הביניים בצורות אחרות, לא דרך מסים"
"הדגשתי בדברי את הצורך בהעלאת מסים", אמר טרכטנברג, "כי אם לא נעשה כן, אנחנו עלולים להגיע למצב גרוע בהרבה מגירעון של 3%. אנחנו צריכים לדאוג למדיניות כלכלית רצינית ואחראית בטווח הארוך. יש להעלות את מס החברות ומס ההכנסה על כלל האוכלוסייה".
איך זה מתיישב עם הקריאה לצדק חברתי? המסים ייפלו בין היתר על גב מעמד הביניים. מהסיבה הזו יצאו אנשים למחאה.
"אפשר להקל על מעמד הביניים בצורות אחרות, לא דרך מסים. חלק מההצעות בדו"ח עסקו בכך. לפני הכל, צריך לבדוק פרמטרים פיסקאליים ולשמור על אחריות. הדבר האחרון שהמחאה היתה רוצה הוא שכתוצאה מחוסר אחריות פיסקאלית נמצא עצמנו במקום שבו יש סכנה למשבר פיננסי. הייתי בספרד השבוע, וראיתי את מה שמתבשל שם ואת הסכנות שאורבות לנו מאחורי הפינה. אני אומר את הדברים האלה מתוך חרדה ואכפתיות לנושא החברתי".
מה ביחס לטענות מובילי המחאה שצריך להגדיל את חלקה של הממשלה בהוצאה הציבורית?
"מה שאתה עושה במגבלות כלכלת המאקרו יביא לכך שההוצאה הציבורית תעלה. ב-2013 היא צפויה לעלות ב-5%, למשל. צריך ללכת לפי מתווה ברודט (דו"ח ועדת ברודט מ-2007, שהמליץ לצה"ל להתייעל ב-30 מיליארד שקל, ה"ו). יש להגביל את הגידול בהוצאה הביטחונית, וזה ישחרר משאבים להוצאה האזרחית. לא הכל זה גידול תקציבי. ראיתי את זה בתפקידי כראש הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, כשנדרשה רפורמה תקציבית. יש לחשוב על תפוקות למול התקציב".
מהו בעיניך ההישג הגדול של דו"ח טרכטנברג?
"אני גאה בעובדה שהצלחנו להעביר את חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש, ובעצירת המתווה של הורדת המס (בפרק המסים של הוועדה, היא המליצה להכביד את נטל המס על בעלי ההכנסות הגבוהות, באמצעות שורה של צעדים)".
הדו"ח גם ספג ביקורת. המוחים טוענים כי לא נעשה מספיק, שהעול הכלכלי עליהם עדיין גדול מאוד. מה תאמר להם?
"שצריך סבלנות. המוחים צריכים לפנות למערכת הפוליטית ולהמשיך לפעול שם".