(צילום: אבי כהן, עריכה: יאיר דניאל)
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר בצהריים (רביעי) את עונשיהם של 14 הנערים שהורשעו במעורבות בסדרה ארוכה של מקרי אונס ותקיפות מיניות שבוצעו במשך שלוש שנים בנערה בת 14 שהייתה חברתו של אחד הנאשמים. כל ה-14 הורשעו בעקבות הודאתם במסגרת הסדרי טיעון.
עוד באותו נושא:
אישום: צעירים שיכרו ואנסו בת למשפחת פשע
אישום: מעסה במלון בצפון אנס תיירת בה טיפל
אישום: אח ב"שיבא" אנס מטופלות בעת שהיו מורדמות
על א', הנאשם המרכזי בפרשה נגזרו שש שנות מאסר. על שאר הנאשמים נגזרו עונשים הנעים בין שעות לתועלת הציבור ל-42 חודשי מאסר, שנגזרו על ח', נאשם מרכזי נוסף בפרשה.
על חמישה נאשמים נוספים נגזר מאסר בפועל, הנע בין תשעה חודשים לבין 42 חודשים. על שלושה נאשמים נוספים נגזרו עבודות שירות, על ארבעה נגזרו שעות לתועלת הציבור, ועל נאשם אחד נגזרו מאסר על תנאי ופיקוח. כמו כן, נגזר על כל הנאשמים יחד לפצות את הנערה שנאנסה בכ-200,000 שקלים.
"מצאנו להוסיף את קולנו ואת קולות בתי משפט אחרים שביקשו להתריע מפני ריבוי תופעות מסוכנות אלה של ביצוע עבירות מין בצוותא על ידי בני נוער נורמטיביים, רובם ככולם, בנים למשפחות אוהבות ותומכות", כתבו השופטים בגזר הדין. "הנאשמים, רובם ככולם, התעלמו מהיעדר רצון של המתלוננת לקיים איתם יחסי מין", כתבו השופטים והוסיפו כי "הם לא ראו לנגד עיניהם את קורבן העבירה, לא בחנו את תחושותיה של אותה נערה, לא ביקשו ליצור איתה כל קשר רגשי וראו בה כלי לסיפוק יצריהם".
השופטים ציינו את מצבה הקשה של המתלוננת, העובדה שאיימה להתאבד, וכי פיתחה תלות אבסולוטית בנאשם המרכזי שהיה בן זוגה, עד שהיא לא הייתה מסוגלת, גם לאחר חשיפת הפרשה, להבין את הפסול בהתנהגותם של הנאשמים, לא ראתה עצמה כקורבן ולא רצתה להעיד נגדם.
הנאשמים המרכזיים לא הבינו הפסול בהתנהגותם
השופטים ציטטו בגזר הדין דברים שכתב נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, בעת שדן בפרשה דומה: "בכל ימי הערעור חזרתי ושאלתי את עצמי מה קרה לנו? כיצד זה ייתכן שאירוע כזה התרחש בקרבנו? נערים ממשפחות טובות גילו אטימות כלפי נערה ופגעו בגופה ונפשה. היכן טעינו? איפה כשלנו? דומה שהחברה הישראלית צריכה להפיק לקחים מהאירוע שלפנינו".
על כך כתבו השופטים את גזר הדין היום: "נמצאנו למדים שכבר למעלה מעשור שנים ייחל וקיבע בית המשפט שתופעות כאלה לא יישנו, לפחות לא בתדירות גבוהה ודומה, שכל פעם שאנו נתקלים בדפוס דומה של אותה תופעה אנו חוזרים ומביעים את אותה תקווה שתופעות כל כך חמורות, בלתי שגרתיות בעליל, המערבות בני נוער ממשפחות טובות, עושים מעשים כל כך חמורים ובלתי שגרתיים עד שאתה מתקשה להבין היכן עובר קו הגבול שיכול להוביל בני נוער נורמטיביים כאלה למעשים מזוויעים".
בתסקירי שירות המבחן עולה שחלק מהנאשמים המרכזיים בהם א' וח' לא הפנימו את הפסול בהתנהגותם. לגבי א' נכתב כי הוא לא לוקח אחריות באופן מוחלט ויש צורך להעבירו לתוכנית טיפול שתיתן מענה למסוכנות שלו. גם לגבי אחרים צויין כי הם מתקשים לקבל אחריות וכי עדיין קיימת בהם מסוכנות.
על פי כתב האישום המתוקן שהוגש נגד א' בן ה-19, הנאשם המרכזי בפרשה, הוא הכיר את הנערה בשנת 2006, כשהיתה בת 14, במסגרת לימודיהם. בין השניים נוצר קשר זוגי, שנותק בשלב מסוים, ולאחריו הם נותרו ידידים. במהלך היכרותם סיפרה הנערה לא' על אהבתה ורגשותיה כלפיו, ואף הוסיפה שתעשה כל מה שיבקש ממנה, כדי שלא ייפרד ממנה. היא גם אמרה שאם ייפרדו היא תתאבד. מכתב האישום עולה כי א' ניצל את תלותה הרגשית בו והתעלל בה, תקף אותה, כינה בשמות גנאי, קילל אותה והעליב אותה.