(גנץ: "לא אתן שיפגעו בזכויות משרתי הקבע")
המאבק התקציבי בין האוצר למערכת הביטחון נמשך ברקע הניסיונות להגיע לפשרה בנוגע לדרישת מערכת הביטחון לתוספת של כארבע מיליארד שקלים וחצי לתקציבה: אחרי שאמש תקף שר האוצר בשיחות סגורות את צה"ל, ואמר שיש להסיט כספים למעונות יום ולדיור לזוגות צעירים, השיבו גורמים במערכת הביטחון ללפיד כי "האוצר מתנהל כמו גוף שיש לו מדינה".
לדברי אותם גורמים, משרד האוצר מסרב להציג בפני ראש הממשלה ובפני המועצה לביטחון לאומי עודפי תקציב, שיועדו לדבריהם להגיע למערכת הביטחון כפי שהתחייב עד 15 באוקטובר. אותם גורמים אומרים כי האוצר מסית נגד אנשי הקבע, שמרוויחים משכורות נמוכות מאוד. "זה יפה לדבר על מעמד הביניים, אבל אלפי משרתי קבע מפוטרים ועוד אלפי עובדי התעשיות הביטחוניות שאולי יפוטרו, זה לא מעמד הביניים?", תמהו במערכת הביטחון.
במערכת הביטחון טוענים כי בדרישות הקיימות, לא ניתן לספק ביטחון, "לא יהיו אימונים, לא יהיו הכשרות והצבא יתנוון". הגורמים האשימו את שר האוצר לפיד כי הוא מערב שיקולים פוליטיים בהחלטותיו ואמרו כי "יש החלטת קבינט שעודפי תקציב יינתנו בעדיפות לביטחון כי היה ברור שאנחנו בתקציב חסר. שר האוצר הצביע בעד ההחלטה הזו. עכשיו באוצר גם מתכחשים לה וגם מסרבים לחשוף עודפים. זה דיון פוליטי מביש ולא דיון ענייני".
אמש לא הצליחו הצדדים ליישב את המחלוקות באשר לתקציב הביטחון. הדיון בקבינט המדיני-ביטחוני שהיה אמור להתקיים אתמול בערב נדחה. בדיון היה אמור הרמטכ"ל בני גנץ, להציג את התכנית הרב-שנתית להתייעלות בצבא, כפי שסיכם משרד הביטחון עם משרד האוצר כבר במאי 2013, שהייתה תנאי האוצר לגידול בתקציב הביטחון. בצה"ל מדגישים כי ההשלכה של הקיצוץ בתקציב תבוא לידי ביטוי ברמת הכשירות של חיל האוויר, כוחות היבשה ומערך המילואים שכבר נפגעו בשנת 2013 וימשיכו להיפגע בשנת 2014. אם נרצה לחזור לרמת הכשירות הטובה אליה הגיע הצבא בעקבות שבע שנים טובות, הסבירו בצה"ל, נדרש לבצע תיקון בתקציב החל משנת 2015.
מנגד, גורמים באוצר תיארו "קרב מסדרונות" שהתנהל בשעות הערב במשרד ראש הממשלה, כאשר מצד אחד, לדבריהם "נכנסו אנשי מערכת הביטחון לנתניהו ותיארו לו תרחישים אפוקליפטיים של מה יקרה אם מערכת הביטחון לא תקבל תוספת.