שר הביטחון, משה יעלון הודיע הבוקר (שני) כי הוא מאשר את המלצת הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, לקצר את משך השירות בצה"ל בארבעה חודשים, מ-36 חודשים הנהוגים כיום ל-32 חודשים. יעלון אישר את הדברים הבוקר בישיבה של ועדת השר יעקב פרי מיש עתיד לשוויון בנטל, בה הציגו נציגי צה"ל לחברי הוועדה את עמדת צה"ל, לפיה יש להיערך לקיצור שירות החובה בצה"ל בארבעה חודשים, החל ממתגייסי יולי 2015, בכפוף לצרכי צה"ל.
שר הביטחון נתן את תמיכתו למהלך לאחר הצגת נתונים של בכירי אדם כוח האדם בצה"ל, ובהודעת לשכתו של יעלון נכתב כי "התרומה של קיצור השירות במתווה זה למשק הישראלי מוערכת במיליארד וחצי שקלים". יש לציין כי מדובר בעמדה מפתיעה מצידו של יעלון, שלא נמנה עד כה מתומכי הרעיון של קיצור השירות.
הביטחון דורש תוספת, קיצוצים צפויים בישיבות ההסדר
יעלון הודיע כי יביא את ההמלצה לאישור הממשלה, וזאת תחת כמה תנאים שהציב. הראשון בהם הוא שימור מודל "צבא העם" הנהוג בצה"ל והמשך הנהגת שירות חובה. השני הוא כי במקרה הצורך, ישרתו חיילים בהם יהיה צורך פרק זמן ארוך יותר, בתנאי קבע. תנאי נוסף שהציב יעלון, עליו ודאי לא ישמחו לשמוע באוצר, הוא תוספת תקציבים למערכת הביטחון באופן שיעזור לה להתמודד עם המודל החדש. שר הביטחון גם הודיע כי לא יהיה מוכן שקיצור שירות החובה יגרור תוספת ימי מילואים לחיילים המשרתים. עוד אמר יעלון, כי המשמעויות של קיצור השירות ייבחנו בשנים הקרובות. כמו כן, הוחלט כי גם מסגרות ישיבות ההסדר והנח"ל ייבחנו מחדש וכפי הנראה תקציביהם יקוצצו בהתאם.
כשדיוני התקציב ברקע, גורמים בצה"ל דאגו לציין הבוקר כי המודל המדובר אינו יכול לצאת לפועל ללא תוספת לתקציב הביטחון. היועץ הכספי לרמטכ"ל, תא"ל ראם רוסק עמינח, קבע שנדרשת תוספת של מיליארדי שקלים מאחר שחלק מהחיילים יחויבו לשרת בתנאי קבע במתווה החדש. את ההסכמה למתווה, נתן יעלון, בין היתר, בהסתמך על הגידול בדמוגרפיה והעלייה במספר המתגייסים הצפוי בשנת 2016.