וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ועדת פלסנר - חוליה נוספת בתולדות השוויון בנטל

איתן הברמן

4.7.2012 / 17:39

למעלה מ-60 שנה תלוי נושא השוויון בנטל בחלל הציבורי, החל בימי המדינה שבדרך, דרך חוק טל ועתה, גם לאחר ועדת פלסנר, השאלה החוקתית, החברתית והמהותית עדיין פתוחה. פרשנות

מתן פטור משירות רגיל בצה"ל לבני ישיבות ש"תורתם אומנותם" הוא עניין חוקתי שגיבושו הוא כעיצוב פניה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. ערכי היסוד של מדינת ישראל וההסכמה החברתית הבסיסית הם "חומרי הגלם" שבהם מעוצב ההסדר.

ויכוח ציבורי, חוקתי, עקרוני וחברתי כזה ראוי שיתנהל בנחת, ביישוב הדעת, שלא ידחוק בו הזמן, כשכל העוסקים בו יהיו מודעים לחשיבותו. עליו להיות מנותק מאינטרסים קצרי זמן, פוליטיים או אישיים. על העוסקים במלאכה לדעת שאת פניה של המדינה שלנו הם מעצבים. תחושתם צריכה להיות שהם עוסקים בגיבוש הסדר שישרת את המדינה לתמיד ובלא שיהיה צורך לשנותו בעתיד, גם אם בפועל לא כך יהיה. לא עוד הסדר זמני, לא עוד הסדר הבא כפשרה צולעת, של לחצים משתנים, אלא הסדר בר קיימא שיעמוד לדורות רבים.

המלצות ועדת פלסנר: 1,500 פטורים לחרדים, סנקציות למשתמטים

אלפי חרדים הפגינו בכיכר השבת בירושלים לקראת פרסום מסקנות פלסנר. עומר מירון
כ-60,000 בני ישיבות זוכים לפטור מלא משירותם הצבאי ומספר מקבלי הפטור גדל בכ-4,000 מדי שנה. הפגנת חרדים לקראת פרסום מסקנות ועדת פלסנר בכיכר השבת בירושלים/עומר מירון

למעלה מ-60 שנה תלוי הנושא בחלל הציבורי שלנו. הוא נולד על רקע אחר ובא בשירותה של תכלית אחרת. המציאות הלכה והשתנתה, פני החברה השתנו, תפיסת המשפט השתנתה, והיום שוב עומד הנושא בפני גיבוש מחדש.

הסדר למען ש"נר התורה לא ייכבה"

ראשיתו של ההסדר הנוגע לבחורי הישיבות בחודשים הראשונים של שנת 1948. הימים היו ימים קשים למדינה שבדרך: היא התמודדה על הקמתה בחזית הבינלאומית, היא הותקפה ונאלצה להילחם בכל מחוזותיה, עסקה בהליכים לקראת הכרזת המדינה והרכבת מוסדותיה, התמודדה עם מחסור חמור בכספים ובכלי נשק לסוגיהם, ועל סדר היום עמדו ארגון הצבא וגיוס לוחמים. לא הייתה בעת ההיא תשתית חוקית המחייבת גיוס. עוד לא קמה מדינה, עוד לא חוקקו חוקיה ו"מרכז-המפקד לשירות העם" הוציא צווים להתגייסות שנשענו על סמכות ציבורית או מוסרית.

מופז באולטימטום לנתניהו: קבל הכרעה תוך ימים

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי
דוד בן גוריון, יוני 1956. AP, AP
"אמרתי שכל סטודנט העוסק בעבודה מדעית בשביל הביטחון לא ישוחרר מעבודה זו, וגם לא ישולח לשירות אחר". ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון/AP, AP

באותה עת התייצבה אצל בן גוריון משלחת של האוניברסיטה העברית, ועל סיכומה רשם ביומנו: "אמרתי שכל סטודנט העוסק בעבודה מדעית בשביל הביטחון לא ישוחרר מעבודה זו, וגם לא ישולח לשירות אחר, ואשר לסטודנטים אחרים אין לשחרר לגמרי, אבל ישתדלו לאפשר המשכת לימודים עד כמה שאפשר". שבועות לאחר מכן הודיע ראש המטה הארצי של ההגנה: "נתקבלה החלטה כי בני הישיבות, לפי רשימות מאושרות, פטורים משירות בצבא", וכי "החלטה זו כוחה יפה למשך שנת תש"ח ובסוף השנה תבחן הבעיה מחדש". כך, בימים הקשים של המדינה שבדרך, כאשר גיוס כוח אדם והכשרתו למלחמה היו בעיצומם, הוחלט על מתן פטור מוגבל למספר בני ישיבות הלומדים במספר מוגבל של ישיבות.

לאחר שקמה המדינה, הורה בן-גוריון לדחות את גיוסם של תלמידי ישיבות אשר "תורתם אומנותם". כתבה על כך הנשיאה לשעבר של בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש: "היו אלה השנים הקשות שלאחר השואה; ולאחר שהישיבות באירופה נהרסו, ריחף חשש כי נשקפת סכנת סגירה לישיבות בישראל בשל גיוסם של בני הישיבות לצבא. על מנת ש'נר התורה לא יכבה', הוחלט להחיל את ההסדר על כ-400 תלמידי ישיבה בשנה, שלמדו במספר קבוע ומוגדר של ישיבות". דומה שההסדר התקבל אז בהבנה ובהסכמה על ידי מרבית שדרות הציבור.

אתגר ערכי וחקתי לחברה הישראלית

בחלוף 60 שנה השתנו פני הדברים לבלי הכר: לא עוד הגבלה על מספר הישיבות, לא עוד הגבלה על מספר בני הישיבות שזכו לפטור. תנאים מגבילים לפטור הוקלו. כ-60,000 בני ישיבות זוכים לפטור מלא משירותם הצבאי ומספר מקבלי הפטור גדל בכ-4,000 מידי שנה. כ-14% ממחזור הגיוס לא מתגייס לצבא בתנאי הפטור של בני הישיבות ועוד מסתמן תהליך של גידול והאצה.

עצם קיומו של פטור משירות צבאי לבני ישיבות ובעיקר בממדים אליהם הגיע בחלוף השנים, מהווה אתגר ערכי וחוקתי למדינת ישראל ולחברה הישראלית. בית המשפט העליון עסק בסוגיה מאז תחילת שנות ה- 70 ברגישות בזהירות וביקש להותירה בידי הכנסת. הסדר הפוטר בני ישיבות משירות בצבא הוא הסדר חברתי חוקתי ראשוני, ולכן לא ניתן היה להשאירו בידי שר הביטחון.

החרדים על דו"ח פלסנר: "גיבוב של רוע ורשעות"

חיילים דתיים וחרדים בצה"ל. GettyImages
חוק טל ביקש לעורר תהליך חברתי שבמסגרתו יבקשו חרדים להתגייס או לשרת בשירות אזרחי בלא כפייה/GettyImages

קביעה זו הולידה את חוק טל, שביקש לעורר תהליך חברתי שבמסגרתו יבקשו חרדים להתגייס או לשרת בשירות אזרחי בלא כפייה. נקבעה בו דחייה אוטומטית של ארבע שנים לשירותם של בני 18–22 ולאחריהם שנת הכרעה שבסיומה יהיו רשאים להתגייס לשירות אזרחי, או לאחד המסלולים שגיבש בעבורם הצבא. אילו כך אירע היה מספר פטורי הגיוס מצטמצם, היקף הבעיה היה מצטמצם והחברה הישראלית הייתה יכולה "לחיות עם התופעה". לו כך היה, יש יסוד לדעה שבית המשפט העליון היה נמנע מלהתערב.

עוד יחקרו בעתיד את השאלה האם חוק טל היה חוק כושל או שמימושו הוכשל, אך בחלוף עשור מעת חקיקתו נבחנה שוב המציאות שיצר ובית המשפט העליון קבע בחודש פברואר האחרון כי מציאות זו פוגעת בעקרונות השוויון ובחוקי היסוד, והיא לא יכולה להימשך.

ומה מציע פלסנר?

על רקע זה קמה ועדת פלסנר. ועדה חשובה על פי תפקידה, בעלת יכולות על פי הרכבה ובראשה ח"כ יוחנן פלסנר - לוחם ללא חת בשירותו הצבאי, בעל רגישות לצרכי המגזר החרדי ובעל תחושה של אחריות לכובד המשימה ההיסטורית והחוקתית שהונחה על כתפיו. אולם, הניגודים בתפיסות העולם והלחצים הפוליטיים הכריעו את גורלה של הוועדה: תחילה פרשו ממנה מי שלא הסכימו למסקנותיה הצפויות ובהמשך הביא לפירוקה ראש הממשלה נתניהו. עם זאת, מסקנות הוועדה הובאו לידיעת הציבור.

מאהל הפרייארים: "דו"ח פלסנר רחוק מאוד ממושלם"

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

עבודת הוועדה התנקזה להצעת חוק שעיקריו שונים מהוראותיו של חוק טל, והם מכוונים "לקדם את השוויון בנשיאה בנטל שירות המדינה והחברה בשירות צבאי ובשירות אזרחי על ידי כלל חלקי האוכלוסיה במדינת ישראל...". הצעת החוק מבקשת לערוך איזון חדש בין עקרונות השוויון לבין ההכרה במעמדן של הישיבות ומקנה זכויות מיוחדות לבני הישיבות. היא איננה מתעלמת מהמציאות בת 60 השנים, אך מבקשת לעצב אותה מחדש ולהביא לשינוי חברתי סוציולוגי במציאות חיינו.

עיקר הצעת החוק מגדיר את חובת השירות לתלמידי הישיבות בשירות צבאי או בשירות אזרחי. מחובה זו ישוחרר "מתמיד בלימוד תורה" על-פי קריטריונים שיקבע שר הביטחון, האחראי על קיומו של חוק שירות הביטחון. מספרם של המתמידים בלימוד תורה יוגבל ל-1,500 בשנה בלבד ובהגיעם לגיל 26 הם יהיו פטורים משירות סדיר. תלמידי ישיבה שאינם מתמידים בלימוד תורה רשאים לזכות בדחיית שירות, אם יתמלאו לגביהם התנאים האלה: הם לומדים בישיבה באורח סדיר (45 שעות בשבוע לפחות), אין הם עוסקים בכל עיסוק נוסף וראש הישיבה נתן תצהיר משפטי על התקיימן של עובדות אלה, טרם מלאו להם 22 שנים, ואם מלאו להם 22 וטרם מלאו להם 23 יהא עליהם להגיש תצהיר הכרעה משפטי שבו יצהירו על סדר ההעדפות שבו בחרו: שירות אזרחי, שירות צבאי או המשך לימודים במעמד של "מתמיד". הנה כך, תלמיד ישיבה שמלאו לו 23, שקיבל דחיית שירות והוא לא משרת בשירות אזרחי ואין הוא מתמיד בלימוד תורה – יתייצב לשירות סדיר. הצעת החוק קבעה עיצומים כספיים אישיים וסנקציות פליליות על אלה שלא ימלאו את הוראות החוק.

אלה עיקר הוראותיה של הצעת החוק שהתגבשה בוועדה, אלא שהוועדה פורקה כאמור והצעותיה ישרתו כנראה דיונים רבים בעתיד ויעניינו בוודאי את חוקרי ההיסטוריה. השאלה החוקתית, החברתית והמהותית של גיוס בחורי הישיבות נותרה בינתיים פתוחה: בהיעדר חקיקה אחרת יחולו על בני הישיבות הוראות חוק שירות הביטחון והפעלתו של החוק נתונה בידי שר הביטחון ובידי הצבא. הנה לכם עוד עניין בעל חשיבות לאומית שלא מטופל בדרך הראויה לו.

לפיד, מופז ומאהל הפראיירים: כל ההצעות החלופיות לחוק טל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully