בג"ץ קבע אתמול (שלישי) כי ראש המנהל האזרחי פעל בסמכות כשהחליט לפנות תושב קדומים מקרקע פלסטינית, שבה נטע עצי זית. בית המשפט קבע כי לא ניתן לטעון לבעלות על קרקע, גם אם אדם החזיק בקרקע ועיבד אותה למעלה מ-10 שנים, כאשר מדובר באדמות פרטיות שהשתלטו עליהם. בהתאם לכך, הורו השופטים לפנות את הקרקע בתוך חודש.
תחילת הפרשה ב-2007, אז הבחינו לראשונה בעלי אדמות פלסטינים מהכפר קדום כי מיכאל לסנס, תושב ההתנחלות קדומים, פלש לאדמותיהם, הקים סביבן גדר ונטע עצי זית. הפלסטינים פנו למשטרה, וראש המנהל האזרחי קיים הליך לבירור התלונות, שבסיומו קבע כי יש לפנות את לסנס מהקרקע.
לסנס ערער על החלטה לוועדת העררים הצבאית, בטענה כי רכש זכויות על הקרקע מתוקף חוק עותמאני החל באזור יהודה ושומרון, וקובע כי ניתן לרכוש בעלות על קרקע אם היא מוחזקת ומעובדת למעלה מ-10 שנים. הפלסטינים עתרו לבג"ץ, בטענה כי החלטת הוועדה אינה סבירה. גם ראש המינהל הצטרף לערעור, וטען כי הוועדה פירשה לא נכון את החוק.
"פסק הדין עושה סדר בג'ונגל ההשתלטות"
מנגד, לסנס טען כי עיבד את הקרקע בהנחיית המועצה המקומית קדומים, על אף שידע שהקרקע אינה בבעלותה. לדבריו, בעלי תפקידים במועצה הנחו אותו לעבד את השטח משיקולי ביטחון ועל מנת לייצר עתודות קרקע להתרחבות עתידית של המועצה.
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת דורית ביניש, קבעה בפסק הדין כי אדם לא יכול לטעון לבעלות על הקרקע מתוקף החוק העותמאני, אם מדובר בקרקע ששייכת לאדם אחר. "המשיב ידע כי אין לו ולמועצה זכות בקרקע בעת שנכנס אליה והתחיל לעבדה, ומכאן שבעצמו חשף כי החזקתו בקרקע אינה החזקה שביושר", נכתב בפסק הדין. היא הבהירה כי החוק חל רק על אדמות נטושות.
בארגון זכויות האדם "יש דין", שסייע לפלסטינים שעתרו לבג"ץ, אמרו בתגובה כי לפסיקה זו השלכות עצומות על מאות אלפי דונמים ברחבי הגדה המוחזקים על-ידי ישראלים הטוענים לבעלות בשל עיבוד בפועל של עשור. "פסק הדין עושה סדר בג'ונגל ההשתלטות על אדמות פלסטיניות בגדה המערבית", אמר עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של הארגון. "נקווה רק שפסק הדין יבוצע, כי בימינו למרבה הבושה זה לא לגמרי ברור".
עוד בנושא
דו"ח באו"ם: מתנחלים משתלטים על מעיינות בגדה
זעם בחוות גלעד: "אם המצב יימשך, ניקח את החוק לידיים"
הסכם מגרון הוגש לבג"ץ, משפחה אחת סירבה לחתום