(יו"ר הוועדה החדשה, וויליאם שאבאס, בביקורת חריפה על נתניהו)
"ישראל לא תשתף פעולה עם ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם" כך העריך היום (שלישי) גורם משפטי בכיר. זאת, לטענתו, כי מדובר "בגוף מוטה עם רקורד מובהק של פעולה נגד ישראל". עם פרסום חלק מהרכב ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם, נערכים בישראל לדוח "גולדסטון 2".
מלחמה בדרום - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
שאבאס: אם ישראל לא תשתף פעולה, זה יהיה מצער
המדינה לבגץ: צוק איתן מבצע, לא מלחמה
ישראלי במשט לעזה: קורא לצהל לא לעלות על האניות
בראש הוועדה יעמוד המשפטן הקנדי וויליאם שאבאס, שידוע בעמדותיו האנטי-ישראליות הנחרצות. מעבר להתבטאות מוכרת של שאבאס, לפיהן נתניהו צריך לשבת על ספסל הנאשמים בהאג, כתב שאבאס בירחון לענייני משפט שבנימין נתניהו הוא כנראה האדם המאיים ביותר על הישרדותה של ישראל. לפני מספר שנים שאל שאבאס "למה אנחנו רודפים אחר נשיא סודאן על דארפור ולא אחרי הנשיא פרס על עזה". בשנת 2009 כתב כי מחמוד אחמדינג'אד הוא פוליטיקאי פרובוקטיבי ושצריך לא רק להתעלם ממנו, אלא להפסיק להגזים במשמעות שנותנים להצהרותיו. האשמה בכך, כתב, היא ישראל.
הוועדה תחקור את פעילותה של ישראל החל מ-13 ביוני, יום לאחר חטיפת שלושת הנערים. זאת, כך טוענים בישראל, על מנת לחקור את פעולותיה של ישראל בלבד מבלי להתייחס לחטיפה.
הוועדה פועלת מכוח החלטה של המועצה לזכויות אדם באו"ם, לה יוגש הדוח. היא יכולה לתת המלצות ולפנות עם הדוח למועצת הביטחון של האו"ם או לבית הדין הפלילי הבינלאומי. בין היתר, היא תוכל לבקש ממועצת הביטחון לשקול את ממצאי הדוח, אך זו לא מחויבת לעשות כן. הסיכוי לקיום דיון בעניין במועצת הביטחון הוא נמוך, שכן ארה"ב מקפידה להטיל וטו על המהלך. אל בית הדין הפלילי הבינלאומי יכולות לפנות רק ישראל או הרשות הפלסטינית, אלא ששתיהן לא אישרו את חברותן וקיים גם ספק אם הרשות יכולה לאשר זאת כלל.
הדוח הקרוב יכול גם לפתח חיים משל עצמו - בדומה לדוח גולדסטון שנכתב לאחר מבצע "עופרת יצוקה" - ואז יוכלו גורמים שונים בעולם להסתמך עליו בהגשת תלונות נגד ישראל. כך, למשל, אם הדוח יקבע כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה, יוכלו גורמים בינלאומיים לנסות ולהגיש תלונות נגד ישראלים על פשעי מלחמה בהסתמך עליו. מדינות בעלות סמכות שיפוט אוניברסלית, דוגמת בריטניה, יוכלו להגיש תלונה נגד ישראלי הנושא תפקיד כזה או אחר או איש צבא, שלטענתן ביצעו פשעי מלחמה. לתלונה שכזו הן יוכלו לבחור להוסיף כנספח את הדוח, למרות שאין לו תוקף משפטי מחייב. לאחר הגשת דוח גולדסטון, מדינות כמו ספרד, בלגיה ואנגליה הגישו תלונות דומות וניסו להסתמך על הדוח כאסמכתא הנתלית על אילנות גבוהים.
בישראל נערכו הפעם ברצינות הראויה להתמודדות בזירה הבינלאומית. להבדיל ממבצע עופרת יצוקה, הגיעה ישראל למבצע "צוק איתן" ערוכה יותר. אגף שלם במשרד המשפטים מטפל רק במשפט בינלאומי, עם ההבנה בצורך לתעד כמה שיותר. כמו כן, הוקם גוף הבודק את התנהלות הדרגים השונים במבצע. דוח גולדסטון, כך אומרים בישראל, אמנם לא חקר באמת בצורה אובייקטיבית, אך הוא שינה את האופן שמסתכלים על המדינה. בישראל הבינו שגם אם נדמה שהתהליכים בזירה הבינלאומית הם כמו קרב אבוד מראש, מוטה ומופרך, הם בעלי השפעה.
לפניות לכתבת גלי גינת: gali.gnt@walla.com