קשה עדיין לומר בוודאות מה הביא את יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, להסכים לחזרה לשולחן המשא ומתן. הסיכומים בין ישראל, הממשל האמריקני והרשות נותרו חסויים לפחות בשלב זה, אולם ברור כי התנאים המוקדמים של אבו מאזן לחזרה לשיחות המדיניות, לא נענו באופן מלא ובחלק מהסוגיות אף לא באופן חלקי. לפי שעה אין הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתנחלויות, בוודאי שלא בגושים הגדולים או במזרח ירושלים. כך גם בנושא הסכמה ישראלית למסגרת משא ומתן על בסיס פתרון שתי המדינות בגבולות 1967. על פי המסתמן, ישראל לא הסכימה לכך ללא הסתייגויות, והתחייבות שכזו לא תיעשה באופן פומבי - כפי שדרשה הנהגת הרשות הפלסטינית בערב יום חמישי שעבר. על אף כן, אבו מאזן צפוי כנראה לקבל בתמורה לחזרתו למשא ומתן את התמורה בעלת הבולטת ביותר לעין - שחרור האסירים הוותיקים.
כבר היום מודים בכירים בצד הישראלי שבכוונת נתניהו לשחרר אסירים, גם כאלה עם דם על הידיים שכלואים בישראל עשרות שנים, עוד לפני הסכמי אוסלו. אלה אסירים שהפכו בעיני הציבור הפלסטיני לסמל הכיבוש הישראלי, ובמידה רבה לאטימות של הצד השני. הרי ישראל שחררה בעבר שוב ושוב אסירים עם דם על הידיים תמורת חיילים חטופים, אך את האסירים שרצחו והרגו בשם שולחיהם לפני הסכמי השלום - היא מסרבת לשחרר. בתוך כך, ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח היום (שבת), לפי גורם פלסטיני בכיר, כי שר החוץ האמריקני עדכן את אבו מאזן כי ראש הממשלה הישראלי הסכים להקפאה שקטה של הבנייה בהתנחלויות, ללא הצהרה פומבית על כך, וכן לשחרור אסירים פלסטינים, עוד לפני תחילת השיחות בין הצדדים. הגורם טען כי קרי התחייב כי השיחות ייערכו על בסיס קווי 1967.
ראוי לציין כי הציבור הפלסטיני אדיש כיום ברובו לענייני משא ומתן, או כפי שמתארים זאת בצד הישראלי - "מו"מ שמום". זו גם התחושה ברחבי הגדה. ההבנה שם היא שסבב נוסף של שיחות יוביל כמו קודמיו, לשום מקום וגם הבנייה בהתנחלויות לא תופסק לחלוטין. אולם שחרור של אסירים ותיקים ששמותיהם מוכרים כמעט בכל בית פלסטיני, יהיה שינוי אווירה עבור הפלסטינים, אולי אפילו פתח לתקווה. רק לפי נושא זה ניתן יהיה לומר בוודאות כיצד ישפיע חידוש המשא ומתן על מעמדו של אבו מאזן. יו"ר הרשות הפלסטינית יישפט בסופו של דבר על פי מעשיו. אם השיחות יתנהלו על בסיס גבולות 1967 וגם אם לאו, זה עניין פחות עקרוני מבחינת הציבור הפלסטיני, בהשוואה לשחרור אסירים ותיקים. אם יצליח אבו מאזן לעמוד בהתחייבותו לשחרר את אותם אסירים שנכלאו לפני הסכמי אוסלו, הרי שמעמדו בציבור הפלסטיני ינסוק פלאים.
מכאן ניתן להבין את הנסיגה החלקית בעמדותיו של אבו מאזן מיום חמישי. ההנהגה הפלסטינית דרשה בכתב התחייבות מצד ג'ון קרי והממשל האמריקני כי השיחות יתנהלו על בסיס פתרון שתי המדינות בגבולות 1967. אולם כאשר הפנימו במוקטעה ברמאללה שהתחייבות בכתב לא תהיה, הבינו גם ששחרור של כ-350 אסירים בהם, 105 ותיקים במיוחד, עשוי להביא לרווח נטו בדעת הקהל המקומית, עוד הרבה יותר ממכתב כזה או אחר מצד שר החוץ האמריקני. הזירה הפנים-פלסטינית היא הסוגיה הבוערת מבחינת אבו מאזן והנהגת פתח. ברשות לא תולים תקוות גדולות במשא ומתן ובכך שאכן יוביל הפעם להקמת מדינה פלסטינית, אך הם מנסים לראות כיצד יביא צעד כזה או אחר לחיזוק נוסף למעמדו של אבו מאזן.
חמאס מצדו כבר גינה את ההסכמה לחזור למשא ומתן. ביום שישי אף קיימו אנשיו הפגנת תמיכה בנשיא מצרים המודח, מוחמד מורסי, דווקא ברחבת מסגד אל-אקצא. מנגד, הניפו אנשי פתח תמונות של אסירים פלסטינים ותיקים. הארגון האיסלאמי מוצא עצמו בנקודת שפל חסרת תקדים בעקבות הדחת מורסי, ויש על אנשיו לחץ גדול לחזור לשיחות הפיוס עם פתח. אולם בחמאס כבר מיהרו לטעון שלא יוכלו לנהל שיחות על פיוס כאשר במקביל מתנהל משא ומתן מקיף. מכאן שמעמדו של אבו מאזן רק יוסיף להתחזק הרי לא רק שהאשמה על טרפוד הפיוס תוטל על יריבו של פתח - חמאס, אלא שאבו מאזן יצליח גם להביא סוף סוף לשחרור של אסירים "איכותיים".
השאלה בסופו של דבר, היא כמה זמן יחזיקו המגעים בין הצדדים. בחמאס ימהרו לחגוג כישלון נוסף של השיחות - ואם להיות כנים, סיכויי הצלחתו של מהלך שכזה נמוכים עד נמוכים מאוד. למרות זאת, כפי שכבר קרה בעבר, קרי התגלה כאיש שאינו יודע לקבל "לא". טובי המומחים והפרשנים מיהרו להספיד את האפשרות של חידוש המשא ומתן ואת מאמציו של קרי, אך שר החוץ האמריקני לעג לכולם. אולי גם הפעם יתברר שגיבור המלחמה האמריקני, שהיה מועמד בעבר לנשיאות ארצות הברית, יצליח לעשות את הבלתי אפשרי וישיג התקדמות מסוימת בין אבו מאזן לנתניהו. מה לגבי הסכם שלום? את זה אפילו החולמים לא מעזים להגות בקול רם.