אייל גולן הוא "המלך" של המוזיקה הישראלית החדשה. כך הכתירו אותו כותרות העיתונים במשך שנים רבות. הוא מעולם לא חשב על עצמו במושגים של מלוכה ונסיכות, אבל עם הזמן התאהב ברעיון. גולן מעולם לא נשבע לעמו, מעולם לא השמיע את שבועת המלך שלו. מה לעשות? ככה זה אצלנו. יותר קל להיות מלך מאשר להתקבל לתוכנית "מאסטר שף". עם ישראל משחר ימיו מחפש מלך שימלוך עליו: שאול, דוד, "ביבי-קינג", הרב פינטו ועכשיו הגיע תורו של "קינג אוף דה מיוזיק" - אייל גולן.
אייל גולן במכתב פתוח: "מתנצל בפני המעריצים"
כמו מלכים אחרים שאנחנו מכירים בהיסטוריה הארוכה של העם היהודי, גולן חוטא ומחטיא. כמו דוד המלך שלא עמד בפיתוי ולקח את אשת מצביאו, כמו משה רבנו שהמרה את פיו של היושב במרומים. המסקנה המתבקשת היא שגם מלכים הם בני אדם. אבל את העם והציבור זה לא ממש מעניין. הם רוצים את המלכים שלהם זכים, מורמים מן העם.
אייל גולן היה שורד את המכה שניחתה עליו, אלמלא נחשפו העדויות של הקטינות מחדרי החקירות. השילוב של הדוניזם, כסף, כוח ותסביך אב, היו קשים מדי לעיכול. לצערי, גולן לא מבין את האחריות שבאה עם הסמכות. הוא, ושלל יח"צניו, עוזריו, נהגיו וחבריו, לא אמרו כנראה באופן חד וברור - די, מספיק, העם גילה מה נעשה בחצר. קצת בושה, או "חשומה" במרוקאית מדוברת.
גולן ממשיך בשלו וממשיך לעשות טעיות תקשורתיות שממשיכות לפגוע באופן קשה בתדמיתו הציבורית שממנה שאב את עוצמתו החברתית והכלכלית. הזמר המפורסם הוא איש ציבור מבלי לרוץ בפריימריז, הוא איש ציבור כי בכוחה של מילה שלו להשפיע על אלפי בני אדם. היתרון, שהוא גם החיסרון בהקשר של אישי ציבור - הוא שאין לו את מבקר המדינה על הראש. אלא שכולנו מבקריו: כל עיתונאי, כל אם לילדים, כל מעריצה וסתם הספר השכונתי הם ראשוני מבקריו.
סע לצימר בנגב, תתבודד קצת
כאיש ציבור, הוא חייב להשעות את עצמו לאלתר. גולן צריך לשתוק, לא לדבר, לא להתרועע במסיבות עונג. הוא צריך לקבל החלטה אסטרטגית מבחינתו שאומרת דבר אחד - העם צריך להתגעגע למלך שהוגלה. אייל אל תשכח, העם שוכח מהר, הוא יסלח לך, אבל רק אחרי שבאמת השתכנע כי בחרת לוותר על המלוכה שכן ויתור כזה הוא אצילי לא פחות מהכהונה עצמה.
קבל עצה: לך עשה מעשה שחקן הכדורסל דורון שפר (להבדיל אלפי הבדלות) שיצא למסע של ניקוי רעלים וסדנאות שתיקה. קח צימר בנגב, שחרר פעם בשלושה חודשים תמונה שלך עם טי-שרט בלויה מימי התיכון במסע אופנים בשביל חוצה ישראל. תפתיע אותנו, תרגש. די עם התמונות של המרצדס, משקפי שמש וצעיפים אופנתיים.
העם אוהב אותך, אבל גם כועס עליך. הוא כועס כי הרסת לו חלום של מלוכה. פתאום הוא גילה שהמלך עירום. אחרי שנה של התנזרות וזמן איכות עם ילדיך (הנסיכים שלך באמת חמודים) העם ירצה לראות את המלך החדש-ישן. כמה הוא יתגעגע אליך. בשנה הזו אל תשחרר מילה, צליל ולא תו. הדיסק הראשון שתוציא לאחר שובך ימכור יותר ממה שכל האחרים מכרו יחדיו.
אינני שותף בחרם המוזיקלי עליך שכן הכותבים, המלחינים והנגנים אינם אשמים. מי שמעניש אותך, מעניש תעשייה שלמה. לא הייתי מכיר אותך לאחותי, או ממנה אותך למשרת הרב הראשי. אבל חזרה לכס המלכות תלויה בדרך בה תנהג. תוכיח שאתה ראוי לזה. השעיה נעימה.
הכותב הוא שותף במשרד "מאיר סוויסה וחנן גרינברג תקשורת"