וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

140 שנות סקרנות: מחפשים חיים על מאדים

גלעד לנדאו

25.8.2012 / 10:00

מגילוי ה"תעלות" במאה ה-19 ועד לסברה שבעבר אולי התקיימו בו צורות חיים פשוטות - מאדים לא מפסיק לסקרן את שכניו למערכת השמש. אך אם אכן יתגלו בו חיים, איך נדע שהם כאלה?

צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק

"הסיכוי שיגיע משהו ממאדים הוא אחד למיליון, כך נאמר, אבל למרות הכול - הם הגיעו", כך נפתחת אופרת הרוק "מלחמת העולמות", המבוססת על ספרו של הסופר האנגלי ה.ג' וולס, מסוף המאה ה-19. בספרו של וולס, חייזרים חסרי רחמים ממאדים פולשים לכדור הארץ וכובשים אותו מידי שליטיו השאננים, בני אדם. הרעיון לעלילה זו לא היה בדיה של וולס בלבד; בשנים האחרונות של המאה ה-19, המחשבה על חיים במאדים הסעירה את דמיונם של רבים באנגליה הוויקטוריאנית. מאז לא איבד הדימוי את עוצמתו, והאפשרות ששכננו האדום מאוכלס ביצורים משונים המשיכה לככב בסיפורי מדע בדיוני, שהזינו בתורם מאמצים מדעיים יקרים לפוגג את המסתורין.

רכב החלל "קיוריוסיטי" של סוכנות החלל האמריקאית, שהונחת על פני המאדים בתחילת החודש - ומאז לא מפסיק לשגר אלינו צילומים, סרטונים וציוצים - הוא רק הניסיון האחרון בהיסטוריה ארוכה של ניסיונות לגשש על פני כוכב הלכת האדום, בחיפושים אחר סימני חיים.

חייזרים חופרים

טלסקופי חלל, מכשירי מדידה משוכללים וכמובן גשושיות כמו "קיוריוסיטי" אספו במאה השנים האחרונות כמות עצומה של מידע לגבי מאדים והתנאים השוררים בו. אך בסוף המאה ה-19, הדרך היחידה ללמוד על מאדים הייתה להתבונן בו מרחוק, בעזרת טלסקופים פשוטים, ולתת דרור לדמיון. לכן, כאשר האסטרונום האיטלקי ג'ובני שיאפרלי זיהה בלילה בהיר במיוחד ב-1877 דפוס גיאומטרי על פני הכוכב, הוא קפץ בהתלהבות למסקנה שמדובר בחותמה של ציוויליזציה מתקדמת. שיאפרלי כינה את הקווים שראה "תעלות המאדים". הוא מיפה אותן ופרסם את התגלית לצד השערה מרחיקת הלכת לגבי קיומם של חיים על מאדים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
ראה תעלות. מפת פני המאדים של ג'ובני שיאפרלי/מערכת וואלה!, צילום מסך

פרסיבל לוואל, אסטרונום ואיש עסקים אמריקאי, קרא על העדויות של שיאפרלי והלך צעד אחד הלאה. בספרו מ-1907, Mars and Its Canals, לוואל קבע באופן חד-משמעי שמבנה מסודר כזה לא יכל להיווצר בתנאים טבעיים. כשברקע המיזם השאפתני של חפירת תעלת פנמה, הניח לוואל כי רשת הקווים המסועפת היא ככל הנראה שייריה של מערכת השקיה מתוחכמת שבנתה ציוויליזציה שנכחדה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מה הם השקו שם? תרשים של פני המאדים של פרסיבל לוואל/מערכת וואלה!, צילום מסך

נדרשו עוד שנים רבות של תצפיות כדי לסתור את תיאוריית התעלות. מחקרים שנערכו בעשורים הבאים כבר גילו כי הטמפרטורות הנמוכות על מאדים והאטמוספירה הדלילה של כוכב הלכת לא מאפשרות, ככל הנראה, קיום צורות חיים מורכבות מהסוג שיחפור תעלות השקיה.

המידע שאסף רכב החלל של נאס"א "מארינר 4", שנשלח לחלוף על פני מאדים באמצע שנות השישים וסיפק תצלום תקריב ראשון של פני הכוכב, כבר סתם את הגולל על פנטזיית החוצנים המתוחכמים. בשלב זה כבר היה ברור שמה שראה שיאפרלי מבעד לאמצעי התצפית המוגבלים שהיו בידיו, היה לא יותר מאשליה אופטית. תמונת ה"תעלות" נוצרה כנראה כתוצאה מסערות האבק הפוקדות חדשות לבקרים את ההרים והמכתשים הצפופים על פני מאדים.

יש חיים בארובות

גם אם אין על מאדים יצורים ירוקים עם חלליות וקרני לייזר הרסניות, אין משמעות הדבר שהוא ריק מחיים. חיים, אחרי הכול, הם תופעה עשירה ומגוונת ביותר, ומתוך המבחר העצום של זנים שונים בכדור הארץ, דווקא אורגניזמים פשוטים כמו וירוסים או בקטריות הם בעלי הסיכויים הטובים ביותר לשרוד בכוכב כמו מאדים.

ארובה וולקנית בעומק חמישה קילומטרים מתחת לפני הים, בשקע קיימן. AP
הישרדות האיים הקריביים. ארובה וולקנית בשקע קיימן, בעומק חמישה קילומטרים מתחת לפני הים/AP

ההוכחה האולטימטיבית ליכולות ההישרדות המופלאות של אורגניזמים פשוטים הגיעה עם גילויים של יצורים מיקרוסקופיים החיים בתוך ארובות וולקניות בקרקעית האוקיינוס. בסביבת הארובות אין אף לא אחד מהתנאים הנחשבים כדרושים לחיים: מתוך הארובות יוצאת מגמה שמחממת את המים לטמפרטורה של מאות מעלות, ובגלל מיקומן בקרקעית האוקיינוס אין בנמצא חמצן או אור. כדי להתקיים, נדרשו היצורים הללו להתאים את חילוף החומרים (מטבוליזם) שלהם לנדל"ן הבעייתי, ובהיעדר חמצן ואור להסתפק בגופרית רעילה לשם הפקת אנרגיה. הקהילות המשגשגות בארובות הוולקניות הביאו מדענים רבים להאמין כי אף שהטמפרטורה במאדים היא מינוס מאה ביום טוב ולחץ האוויר רחוק מאידאלי - קיומם של חיים פשוטים שם הוא אפשרות ממשית.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך

ניסוי שנוי במחלוקת

שני רכבי החלל שנאס"א שלחה למאדים ב-1975 במסגרת תוכנית "ויקינג", נועדו בין השאר לחפש אחר עקבות של חיים מיקרוסקופיים. אך לפני שיכלו מדעני נאס"א לתכנן ניסויים מדויקים לזיהוי צורות חיים זרות, היה עליהם להבין מה בדיוק הם מחפשים, או במילים אחרות, להתמודד עם השאלה הפילוסופית - מהם חיים? ד"ר קרול קלילנד, יועצת לנאס"א בענייני חיים חוץ-ארציים מסבירה כי המדענים נאלצו לוותר על הניסיון למצוא הגדרה חדה וברורה למושג חיים, ובמקום זאת התמקדו בפיתוח תיאוריה שתתאר במושגים רחבים ככל האפשר את המנגנונים המאפיינים תופעות חיות באשר הן.

נכון להיום, עדיין אין תיאוריה כזאת ומדענים ממשיכים להתווכח ביניהם לגבי הקריטריונים ההכרחיים לחיים. ישנה הסכמה על כך שאורגניזמים הם תופעות מורכבות עם רמת ארגון גבוהה, שיש להם מערכת מטבולית באמצעותה הם ניזונים מהסביבה ושבמשך הזמן הם מתרבים. הבעיה היא שאפילו על פני כדור הארץ ניתן למצוא דוגמות הסותרות כל אחד מהקריטריונים הללו. לכן תהיה זו יומרה בלתי מבוססת להניח שרשימה זו תהיה רלוונטית גם לחיים בכוכבים אחרים. כמו כן, נתקלו מדעני נאס"א בקושי נוסף - זיהוי החומרים מהם מורכבים אורגניזמים. בכדור הארץ זו לא בעיה: לכל החיים אב קדמון משותף וכולם מורכבים מיסודות אורגניים כמו פחמן ומימן. עם זאת, לא ברור אם מדובר בהרכב מקרי או שמא אלו הרכיבים היחידים האפשריים במתכון לחיים.

תצורה על פני מאדים המזכירה פנים אנושיות, שצילם רכב החלל ויקינג ב-1976. אי-פי, AP
פני אדם על מאדים? התצלום ששיגר רכב החלל ויקינג ב-1976 ושהסעיר את דמיונם של חובבי החוצנים/AP, אי-פי

לפי פרופ' גילברט לווין, שהיה ממונה על הניסויים למציאת חיים בתוכנית ויקינג, מתוך הקריטריונים, מטאבוליזם הוא המהותי ביותר. בהתאם לתובנה הזו, תכנת לוין את גשושיות ויקינג לאסוף חופן מאדמת המאדים ולהוסיף לה חומרים רדיואקטיביים עשירים באנרגיה. הנחת העבודה של לווין הייתה כי אם חיים יצורים זעירים בדגימת האדמה, הם יעכלו את החומרים ויפלטו גז רדיואקטיבי קל לגילוי. במקביל, אסף לווין דגימת ביקורת אותה הוא חימם לטמפרטורה שתחסל כל יצור חי, והזריק לתוכה חומרים דומים. בניסויים התגלו פליטות של גז רדיואקטיבי בדגימה הרגילה – אך לא בדגימת הביקורת. מכיוון שהחום לא היה אמור להשפיע על המבנה הכימי של הדגימה, לווין הסיק מכך שהיה זה ככל הנראה תהליך ביולוגי במטבוליזם של צורת חיים כלשהי, שעיכל את החומרים. לצערו של לווין, לא רבים חשבו כמוהו וניסוי הוויקינג הפך לאחד מרשימת הניסויים מעוררי המחלוקת, שניתן לפרש בדרכים שונות. קיוריוסיטי, בניסויים העוקבים שתבצע, תסייע, כך מקווים, לפתוח את המחלוקת.

בעקבות המים

קיוריוסיטי היא מכונה מתקדמת בהרבה מוויקינג 1 ו-2. מדובר במעבדה נוסעת המצוידת בקרני לייזר, במיקרוסקופים ובהרבה גאדג'טים אחרים. אך קיוריוסיטי אינה רק תוצר של התקדמות טכנולוגית, אלא גם נציגה של אסטרטגיה חדשה לגילוי חיים. קיוריוסיטי, כפי שהגדיר זאת מדען ראשי בנאס"א, הולכת בעקבות המים. כל החיים על כדור הארץ צריכים מים כדי להתקיים. הסיבה לכך היא שמים הם תווך מוצלח במיוחד, אולי חסר תחליף, לפעולתם של מנגנונים מורכבים הדורשים שינוע של כימיקלים ממקום למקום וריקון מתמשך מרעלים. איפה שיש מים, לפחות בכדור הארץ, יש גם חיים.

תמונה שצילמה הגשושית "קיוריוסיטי" המתעדת את הנסיעה הראשונה שלה עם המאדים, אוגוסט 2012. רויטרס
קיוריוסטי צילמה את נסיעתה הראשונה על פני מאדים, שלשום/רויטרס

למאדים אמנם דימוי של מדבר אדום, אך כפי שמלמדות תגליות מהשנים האחרונות, כאשר כדור הארץ עוד היה כדור מגמה לוהט, זרמו במאדים מים ותנאי האטמוספירה בו היו יחסית נוחים. לכן קיוריוסיטי אמורה לא רק כדי ללמוד על מאדים כפי שהוא היום, אלא בעיקר להתחקות אחר ההיסטוריה הרחוקה והמימית שלו. בהתאם לכך, החיפוש אחר חיים יהיה כרוך במציאת סימנים למים שהשתמרו מתחת לקרקע ובזיהוי של מאובנים וחתימות של מולקולות אורגניות מורכבות משנותיו הטובות של הכוכב. הגשושית "אינסייט", שעליה הכריזה נאס"א השבוע, אמורה לקחת את הפרדיגמה של שחזור עברו של מאדים צעד הלאה ובאמצעות חפירה לשכבות עמוקות יותר מתחת לפני השטח של הכוכב, ללמוד על ההיסטוריה הרחוקה של התהוותו, עם ובלי קשר לשאלת החיים.

כאשר עלה לראשונה הרעיון שעל כוכב לא רחוק מאתנו קיימים חיים, סערה החברה הוויקטוריאנית לא רק בגלל הפחד מהשתלטות עוינת, אלא משום שהמחשבה על עולם אחר, אדיש לענייניהם, ניפצה במשהו את הריכוז העצמי שאפיין את התרבות האימפריאלית באנגליה של אותם הימים. אם הגשושיות ימצאו חיים על מאדים – גם אם יהיו אלה גילומים בסיסיים ביותר של התופעה – אולי תהיה זו הזדמנות נוספת להפיק לקח דומה. בני אדם הם רק מין אחד מתוך מגוון עצום של יצורים חיים בכדור הארץ, ואולי גם ביקום – סיבה מספיק טובה כדי לבלוע את גאוותנו ולדאוג לכך שהחיים בסביבתו המיידית ימשיכו לשגשג.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully