וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בשר טרי ואימוני מתח: כך יאמן צה"ל חיילים חזקים יותר

16.1.2014 / 16:08

מדי שנה מאבד צה"ל גדוד שלם של לוחמים בגלל פציעות בהכשרה. איך נכנסים לכושר בלי לרסק את הרגליים? רצים פחות, מתאמנים גם כשפצועים ומחדשים את הקבנוס באפוד | קצין איסוף

לוחמי גולני במסע בצפון הארץ, ינואר 2013. אלכסי רוזנפלד, דובר צה"ל
3.5% נושרים מההכשרה. לוחמים במסע בצפון/דובר צה"ל, אלכסי רוזנפלד

מדי שנה מכשיר צה"ל עשרות אלפי לוחמים בעבור חילות השדה – ובכל שנה הוא מאבד גדוד שלם כתוצאה מבעיות רפואיות שנוצרו במהלך ההכשרה, בעיקר כאבי גב תחתון ובעיות רגליים. בקרב לוחמים, בעיית שברי המאמץ גורמת ל-2.5% לנשור מההכשרה ובקרב לוחמות זוהי הסיבה לעשירית ממקרי הנשירה. שיעור הפציעות עולה ביחידות עלית ובקורס הקצינים.

אם לא די בכך, המוטיבציה הגבוהה של החיילים והחיילות גורמת להם להסתיר בעיות רפואיות עד שהן מכריעות אותם. בראיון לוואלה! חדשות, מספר ראש חטיבת היבשה בזרוע היבשה תא"ל אורן אבמן על כמה תכניות ניסיוניות שהוא הוביל באחרונה, תכניות שהבשילו בשנה החולפת והחל ממרץ 2014 הן ייושמו בכל צה"ל. "יצרנו קשר הדוק בין הלוחם ומפקד הכיתה לקצין כושר קרבי, קצין בריאות נפש, פיזיותרפיסט, רופא, ומנהל מטבח במטרה לקדם את הרעיון שלנו: שיפור אימון הלוחמים", מסביר אבמן.

ראש חטיבת יבשה, תא"ל אורן אבמן. ינואר 2014. דובר צה"ל
החל את דרכו בגולני. תא"ל אורן אבמן/דובר צה"ל

שיעור הנשירה מההכשרות של חילות השדה נאמד בכ-3.5%. ביחס לצבאות זרים זהו נתון סביר ביותר. הצבא האמריקני מתמודד עם תופעה הולכת וגוברת של לוחמים שמוכשרים בארה"ב לפעילות מבצעית מגוונת ונשלחים לאפגניסטן, שם מתגלה אחוז פצועים גבוה. בשל הכשרה לא נכונה, שיעור הלוחמים שהצבא האמריקני נאלץ להחזיר לארה"ב גדול פי שלושה משיעור הנושרים בצה"ל.

ראש ענף רפואה בזרוע היבשה, סא"ל איציק מלכה, מסביר כי 80% מבעיות הנשר קשורות לתחום האורתופדי. "רוב הפציעות מתחילות לפני שהלוחם מתגייס ואז זה בא לידי ביטוי בשבועיים הראשונים של הטירונות. אם מדובר בפציעה שהתרחשה בזמן השירות, אנחנו נראה את זה בא לידי ביטוי בשבוע השישי או השביעי של ההכשרה". בזרוע היבשה הבינו שנצרך טיפול מערכתי כדי לבנות את לוחמי צה"ל מבחינה מנטלית, פיזיולוגית ומבצעית - כולל שילוב של גורמי בריאות הנפש למרות הרתיעה בקרב הלוחמים.

"אחת הפעולות הראשונות שלנו הייתה להסדיר את האימונים של הלוחמים במהלך פציעה", מסביר אבמן, שהחל את דרכו בצה"ל כלוחם וכמפקד בגולני ושימש גם מפקד חטיבת כפיר. "כשאתה חולה או פצוע אתה מקבל בי"ת או גימ"ל מהרופא. בעבר בי"ת היה מנוחה או תורנות מטבח ושמירה במאהל. ראש ענף רפואה בזרוע היבשה פיתח טבלה שמסבירה למפקד לא רק מה הלוחם לא יכול לעשות אלא גם מה הוא יכול לעשות במגבלות הפציעה. כואבת לו הרגל? הוא יכול לעשות מתח. אנחנו עובדים על תכנית מסודרת כדי להחזיר את הלוחם לכשירות מלאה.

"הבעיה באה לידי ביטוי בעיקר במסעות הכומתה. לוחמים נפצעים ואתה לא בהכרח מבין איך להחזיר אותם לכשירות. כל יום שעובר אתה מפסיד ימי הכשרה יקרים מאוד. כל שנה היינו מפסידים 72 אלף ימי אימונים. זהו. זה נגמר. היום מפקד הכיתה ירכז את הפצועים ויעבוד איתם באופן פרטני על בסיס תכנית רפואית מסודרת של צוות שכולל פיזיותרפיסט, רופא וקצין כושר גופני. אחרת ברור שבעיה שנוצרת בגיל 18 תלווה אותו או אותה לכל החיים".

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
חיילות בתחרות כושר קרבי, 2010. דובר צה"ל
עשירים מהלוחמות נושרות בגלל שברי מאמץ. חיילות בתחרות כושר קרבי ב-2010/דובר צה"ל

כאן נכנסת לתמונה שיטת המקל והגזר. ראש ענף רפואה במז"י מדגיש שכל היחידות מנוטרות וביחידות שבהן יש אחוז נשירה גבוה, בודק צוות מחטיבת היבשה מה הייתה הסיבה לחריגה. במקרים מסוימים מרימים דגל אדום. "מדובר בתהליך הטמעה ארוך, אבל רובו כבר מאחורינו", מוסיף אבמן. "מדובר בהרבה מאוד חיילים ואנחנו רוצים אותם מוכנים למלחמה. בעבר היינו רק רצים. רצנו ורצנו - ללא עבודה על פלג גוף עליון. אני מחזיר את המתח לצה"ל. 220 מתקני מתח מפוזרים בבסיס ההכשרה והטירונות כדי לשפר את יכולות פלג הגוף העליון של הלוחמים".

ראש מדור כושר קרבי בזרוע יבשה, רס"ן אפרת ברוזה, מסבירה שבעבר כלל סרגל המאמצים תרגילי כפיפות בטן ושכיבות סמיכה שלא התאימו לתורת האימון והיו עלולים להסב נזקים גופניים. "אימון על המתח יוצר גוף בריא יותר שיודע לחלק עומסים על הגב בזמן מאמץ בפעילות מגוונת. בנוסף לזה בנינו שיטות אימון למוצבים כמו בחרמון, הר דב, או מוצבי חברון – מקומות שבהם חיילים לא יכולים לצאת לריצה במרחבים".

גבוהים אבל רזים

סוגיה אחרת שמטרידה את אבן היא משקל הלוחמים. "תביט על בני הנוער שמתגייסים. חדורי מוטיבציה אבל רזים", הוא מתאר את היעד הבא שעליו הוא מתכוון להסתער. "רוב בני הנוער שמגיעים ללחימה הם גבוהים אבל רזים. שוקלים 65-70 ק"ג. לשם כך צריך מהפך".

התכנית החדשה בתחום המזון, שבה השתתף אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, לא נוגסת בחלקם של החטיפים והממתקים בתפריט של הלוחמים אך מנגד מטמיעה הרגלי אכילה בריאים, משנה את טבלאות התזונה ונותנת פתרונות ייחודיים למאמצים מיוחדים, כמו שבוע המלחמה שבמהלכו שורף לוחם כ-8,000 קלוריות ביום.

"הורדנו את צריכת השמן בחמישים אחוז בכל זרוע יבשה", מתגאה אבמן, שהוא גם לוחם שידוע גם כלוחם ג'ו ג'יטסו, "איך אני יודע? יש לי מעקב ברור אחר הנעשה ביחידות. ביום הגיוס בודקים להם אחוזי שומן. אחרי חצי שנה שוקלים אותם שוב. אם הם העלו חמישה קילוגרם וירדו באחוזי שומן אז בנינו להם מסת שריר כמו שרצינו. אם קרה ההיפך מישהו כאן לא עבד כמו שצריך".

ברוזה מסבירה את העניין מזווית שונה. "בדקנו חמש פלוגות, ובינתיים המסקנה היא שחבר'ה ששמנים מדי הם בסיכון גבוה יותר להיפצע. אבל רוב הלוחמים לא שמנים מדי. יש חבר'ה טובים. הוספנו להם חלבונים כדי שיגדלו. יחידות הטירונות וההכשרה מקבלות בשר ישירות מהמשחטות ולא בשר מעובד, זה דבר חדש ומשמעותי".

יותר טונה, פחות שוקולד למריחה

מזון הוא אחד הדברים שהכי מטרידים כל לוחם. במשך זמן רב התלוננו צוערים בבית הספר לקצינים כי חסר מזון בחדרי האוכל וכי והם נאלצים להביא אוכל מהבית. "היו בעיות אבל המצב השתפר", מסבירה ברוזה, "נעשתה מהפכה. שלושה סקרי מזון האחרונים הצביעו על שביעות רצון מאוד גבוהה". אבמן מוסיף: "אין מחסור באוכל בצה"ל. אם יש בעיה ללוחמים עם מזון זה בדרך כלל קשור למנהל המטבח. נעשה תהליך בנושא. כל מנהלי המטבח עשו השתלמויות בנושא האוכל והניהול. במקום שבו הסברה לא עבדה הדחנו מנהלי מטבח. היחידות הרלוונטיות מקבלות לא רק בשר טרי אלא מוצרים בריאים, פחות שמן, יכולת להזמין יותר טונה ופחות ממרח שוקולד. הגדלנו את מספר ארוחות הביניים, מורידים מזון טרי לשטח. הצבא מקבל מוצרים מעולים – השאלה היא מה עושים איתם".

ברוזה מספרת כי באחת הבדיקות שנעשו ללוחמים בשטח הם התבקשו לפתוח פאוצ'ים באפודים כדי להראות מה הם סוחבים איתם לאימון בשבוע מלחמה. "'למה אתה סוחב תירס?', אני שואלת אותם. זה גם כבד וגם נטול ערך קלורי. זה טעים להם. אני שואלת לוחם למה הוא לא אוכל ביצים, והוא עונה לי: אסור שתיים ביום. זה לא מעניין. אתה לוחם. אתה צריך את זה. תזונה של לוחם זה עולם אחר. אנחנו מעבירים להם היום טבלאות מזון ברורות לכל אימון. שייקחו קבנוס ומוצרים קלים אחרים שיועילו להם במסעות".

השיפור האחרון נעשה בהובלת קצין הרפואה הראשי תא"ל איציק קרייס. בשנה האחרונה הוקמה מרפאה מיוחדת לרפואת הלוחם. חיילים שמיועדים לקורס מכ"ים עוברים בדיקות מקיפות שנועדו למפות בעיות שאולי יש להם, לבחון את מידת הכשירות שלהם ולאתר גורמי סיכון. בתום הבדיקות מקבל כל לוחם תכנית אימון שהורכבה בידי רופא ספורט, פיזיותרפיסט וקצינת אימון כושר גופני.

"התכנית שאנחנו מובילים ביבשה נוגעת לא רק ללוחם החי"ר אלא גם למפעיל מזל"ט 'רוכב שמיים' שסוחב משקלים, לשריונר שנדרש לייצב את עצמו בתוך טנק, לטען בסוללה ארטילרית וללוחם ההנדסה שצועד עם סנדלים מיוחדים בשדה מוקשים", מסכם אבמן בנימה אופטימית. "אני רוצה שיהיו להם שרירים טובים יותר, שיסחבו משקלים ויהיו כשירים יותר למקצוע הלחימה". האתגר הבא של צה"ל יהיה להכשיר את חייל המילואים. שם יש פערים גדולים ונדרשת עבודה של שנים כדי להעלות את רמת הכשירות של הלוחמים, שעליהם מבוססת יכולת ההכרעה של מדינת ישראל במלחמה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully