וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אוניברסיטה סגורה, חשבון פתוח

עומר רבין

31.5.2009 / 9:37

השביתה באוניברסיטה הגדולה בישראל צפויה להסתיים הערב בקול ענות חלושה. עומר רבין חושב שהגיע הזמן למרי צרכני-סטודנטיאלי

הערב זה כנראה יקרה: בלי מצלמות וניידות שידור שימתינו מחוץ לאולם, בלי התרגשות רבה ואולי אפילו בלי אזכור של משפט מצד יונית לפני המעבר לפרסומות - תסתיים שביתה של חודש וחצי במוסד האקדמי הגדול בישראל שהטרידה ושיבשה את חייהם של קרוב ל-45,000 סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. שביתה שההתמודדות עם נזקיה היא מורכבת יותר מבכל מוסד אקדמי אחר לאור האופי הייחודי של האו"פ שבה לכל סטודנט מערכת אישית מבוססת שעות ספציפיות וקמפוסים ספציפיים מתוך 50 מרכזים שונים ברחבי הארץ – ומעל הכל, שביתה שמסתיימת בתוצאה ידועה מראש וללא כל הישג משמעותי לאף אחד מהצדדים:

העובדים קיבלו הסדר קיבוצי מהסוג שהאוניברסיטה בכל מקרה הייתה מוכנה להתפשר עליו מלכתחילה אבל תרומתו להם לא ידועה – מלבד מימד הקביעות שהוסכם ממילא בין הצדדים, ארגון "כח לעובדים" לא יכול לרשום לעצמו תנופה תקשורתית ותודעתית מספקת ובהנהלה יצטרכו להתמודד עם פגיעה קשה בתדמית "האוניברסיטה הנגישה שלא שובתת לעולם" שבוודאי תיתן את אותותיה גם בסעיף ההכנסות של המוסד וגם בתביעות סטודנטים להחזר כספי בגין נזקי המשבר.

את הישגי השביתה המיותרת כל כך הזו ודאי לא יהיה ראוי לכלול בתכנית הלימודים של הסמסטר הבא בקורס "10526 – דינמיקה של משא ומתן" וגם לא בספרי הלימוד של "ניהול משאבי אנוש" – בכל הקשור לקורסים ב"התנהגות צרכנים" ו"מבוא לתקשורת המונים" הסיפור שונה לגמרי: השביתה ב'פתוחה' לא התרוממה לא בגלל שהיא לא חשובה. מוסד אקדמי מוביל שמפטר את עובדיו כל 3 חודשים ראוי לו שיתמודד עם מאבק עובדים מתוקשר ממש כמו שאוניברסיטה מובילה עם 45,000 סטודנטים ששעריה סגורים ראוי לסטודנטים שבה שתוזכר במהדורות. בניגוד להערכות, לא העיתוי הוא זה שדחק את השביתה אל מחוץ לאג'נדה, חדשות אחרות הרי תמיד היו ותמיד יהיו כאן – זוהי השתיקה של הסטודנטים והאופי המבני של המוסד.

האוניברסיטאות האחרות בישראל אולי קטנות יותר – אך בעיקר מרוכזות יותר. הסטודנטים שלומדים בהם עושים זאת לרוב ב"משרה מלאה", מרוכזים במרכז אחד, ומשהושבתו הלימודים, יש להם די והותר זמן להפגין וליצור בולטות שקורצת לתקשורת, אך לא כך באו"פ – אוניברסיטה שמורכבת מעשרות אלפי סטודנטים בגילאים מבוגרים יותר, רובם אנשים עובדים, מפוזרים בכל קצוות הארץ ובלי שום חוט מקשר ארגוני או גוף סטודנטים חזק שמסוגל באמת לאגד אותם לכדי משהו ששווה אפילו אייטם אחורי במקומון של רעננה – מה שמסביר אולי את ההיענות הפתטית משהו של 30 בלבד מתוך 45,000 הסטודנטים להגיע להפגנה של התלמידים במוסד מול משרד החינוך.

כך, באופן אבסורדי, אפילו שר חינוך חדש ונמרץ כמו גדעון סער שעושה ימים ולילות כדי להשתחל לסדר היום התקשורתי, לא נדרש להתערב פומבית באופן משמעותי במשבר שהשבית את האוניברסיטה הגדולה ביותר.

הנזקים האלה מגיעים לנו

אבל המטריד באמת הוא לא העובדה שהתקשורת מתעלמת, אלא דווקא שהסטודנטים – אלה המממנים מכיסם את האורות הדולקים במשכן המפואר של ההנהלה ברעננה (ובהם, למען הגילוי הנאות, גם כותב שורות אלה) עומדים דום ולא נוקטים בצעדים הצרכניים המתבקשים מתוקף העובדה שיספגו באופן בלעדי כמעט את נזקי השביתה על עצמם: ציוני עובר אוטומטיים הרי כנראה לא יאושרו (ובצדק) ע"י המועצה להשכלה גבוהה, השלמות מפגשים משביעות רצון הן בגדר מדע בדיוני כשלכל אחד מרבבות הסטודנטים יש מערכת אישית ב-50 מרכזי לימוד שונים, וביטול החובות האקדמיות משמעותו פגיעה אנושה באיכות התואר.

אבל באוניברסיטה משדרים עניינים כרגיל ולא רק מאריכים את ההרשמה לסמסטר הקיץ של המוסד, אלא גם רושמים בהמוניהם תלמידים לסמסטר הסתיו שייפתח כאילו מעולם לא הושבת המוסד בחודש אוקטובר – כשהם גובים את דמי הלימוד 4 חודשים מראש ומבלי לתת כל פיתרון אמיתי לסטודנטים הרבים שנפגעו מהשביתה, בהם גם כאלה באפיקי מעבר או במסגרות מקצועיות שהשביתה הסבה להם נזק בלתי הפיך. אלה, חייבים לנער את עצמם ולהבין שסיומו של המשבר בין ההנהלה לבין סגל ההוראה הוא תחילתו של מאבק שלהם בהנהלת המוסד סביב עתידם האקדמי, מאבק צרכני חשוב ומהותי: טוב יעשו הסטודנטים ב'פתוחה' אם רגע לפני שהם שבים לספסל הלימודים, פותחים את ספרי הלימוד ומנסים להשלים את הפערים כשהם שמים את מבטחם במנחים שעד אתמול "פרצו" לכיתות הלימוד והפריעו לקיום שיעורים בהן במסגרת "צוותי אכיפת שביתה", יבקשו גם הם יציבות אקדמית כקונטרה ליציבות התעסוקתית לה זכו מרציהם. יציבות שתובטח באופן המתאים לאופי המוסד שמכתיב את הצורך במסלולים שונים של התמודדות עם נזקי השביתה – מהחזר כספי דרך הקלות בכמות החומר למבחן ועד פקטור דיפרנציאלי (בתיאום עם המועצה להשכלה גבוהה).

כל עוד האוניברסיטה היתה סגורה, יכלו הסטודנטים בה לשבת על הגדר ובאמתלה של אחריות וניטראליות לא לקחת חלק מהותי בסכסוך – אבל עם פתיחת השערים נפתח גם החשבון מול הצדדים שגררו 45,000 תלמידים להשבתה לא חיונית – חשבון שאם לא יגיעו לדרוש את התשלום בעבורו, כנראה שבאמת מגיע להם להתעורר בעוד כמה שנים עם שרידים של תואר אקדמי מתפורר...

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully