עשות: סיפור עם סוף טוב

למפעל 'עשות אשקלון' לקח 42 שנים להגיע ליום שבו המנייה תקפוץ ב-170% ברגע. זה קרה אחרי שבמפעל התקבלה הזמנה בשווי 80 מליון דולר לאספקת צירים מרכזיים למנועי סילון למשך 10 שנים.

כל זה קרה במהלך השבוע האחרון, כשרק לפני שלוש שנים עמד המפעל בפני אפשרות של מכירה לחברה פרטית, תמורת 16 מיליון שקלים בלבד.

"נכון, היינו בקשיים נוראיים, כי הממשלה רצתה אז להפריט את עשות ונחסמה בפנינו כל דרך לקבל אשראי בנקאי למימון חומרי גלם" מספר לוואלה! חדשות פרץ מצרפי, יושב ראש ועד העובדים של המפעל, השייך לתעשיה הצבאית. מצרפי עובד כבר 35 שנה ב'עשות' וכל מה שקורה במפעל עובר דרכו.

"רצו לאלץ אותנו למכור את החברה כי המדינה רצתה להפריט אותה ולהתפטר ממנה. ביקשנו שקט תעשייתי, אפשרות מחודשת למימון אשראי ואת כל השאר נעשה אנחנו". הסתדרות העובדים הכללית עמדה מאחורי ועד העובדים של המפעל, שהיה חוד החנית במאבק ההשרדות והתוצאה: צבר הזמנות נכון להיום עומד על חצי מיליארד שקלים: "אנחנו נעמוד בזה" הבטיח מצרפי, יליד אשקלון בן 56, נשוי ואב ל 4, סב ל 4 נכדים.

עשות אשקלון נוסד בשנת 1967, כמפעל מתכת ליצור מוצרים ביציקה. כעבור מספר שנים התבסס עם מחרטה לעיבוד שבבי, שהפכה למוצר הדגל ונמכרה בעיקר בבתי ספר מקצועיים. במקביל יצר עשות מוצרים שונים לתעשייה הצבאית והחל להתמקצע בתחומים של עיבוד שבבי וייצור חלקים לטנקים.

במהלך השנים הוסיף המפעל תחומי עיסוק והחל לייצר גם חלקים לתעשיית התעופה: "לא מדובר רק בחלקים למנועי סילון" הסביר מצרפי, "אנחנו מייצרים חלקים שונים להיגוי והנסקת מטוסים ומסוקים לחברות המובילות בתחום זה באירופה ואמריקה. ההזמנה בה זכינו, יצור גלים למנועי סילון, היא תוצאה של הכרה בהתמחות שלנו בתחום זה".

לדבריו, התחרה המפעל במספר יצרנים מוכרים בעולם, כשהיתרון הישראלי היה ברור כמעט מהרגע הראשון, "המחיר של כולם די דומה. האיכות שלנו הרבה יותר גבוהה ואת זה הבינו יצרני המנוע מאנגליה" הוא הסביר.

לפני יותר משלוש שנים נקלע המפעל לקשיים כלכליים ומנהליו נאלצו להאבק בעצירת אשראי לרכישת חומרי גלם מהבנקים. "אני משוכנע שידה של הממשלה בדבר" טוען מצרפי, "רצו למכור אותנו בזול לקבוצת משקיעים. אנחנו ידענו את היכולת האמיתית של המפעל.

ניהלנו מאבק עם ההסתדרות, היינו במשרד האוצר, היינו מול משרד ראש הממשלה, הגענו גם לטכס הפתיחה של נמל אשדוד, כדי להשמיע את מחאתנו. באיזשהו מקום, עוררנו כנראה אהדה כי בשלב מסויים, קיבלנו את מבוקשנו – שקט תעשייתי, הקדמת תשלומים של 14 מיליון שקלים עבור רכש במפעל ופתיחה מחודשת של קווי האשראי. עכשיו יתחילו לקטוף את הפירות של המהלכים שעשינו".

במהלך המאבק גם הגיעו עובדי המפעל לדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. בוועדה השתתף מי שהיה אז מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות אייל גבאי: "הפרטת 'עשות אשקלון' החלה בהחלטה של ועדת השרים לענייני הפרטה בשנת 2003" הוא אמר.

"זה לא בא בחלל האוויר, שנתיים קודם לכן, ישבה ועדה שדנה בעיצוב מחדש של התעשיה הצבאית של ישראל. זאת בין היתר, באמצעות מכירת הפעילויות שהן לא בליבה של תע"ש". הליך ההפרטה הפך שנתיים, אמר גבאי, ו"אם זה היה תלוי בי, הייתי מסיים אותו שלושה ימים לאחר מכן. בינתיים התפרסמו הפסדים בשלוש השנים האחרונות, בסך של 86 מיליוני שקלים".

במהלך הדיון טען מנכ"ל המפעל, דן כץ, שהתעשייה הצבאית אינה מאפשרת להנהלת המפעל לבצע צעדים חיוניים לשיפור יעילותו, וקשה לה לעמוד בהסכמים ארוכי טווח עם חברות כמו בואינג וסוויס.

"הלקוחות האלה הם חסרי סבלנות, נגמר להם האוויר...עד היום הצלחנו להחזיק מעמד. נוצר מצב, בו אנחנו נקראים מדי שבוע להתייצב בפני הנהלות של חברות ולהסביר מה מתרחש במפעל". "אנחנו לא יכולים לתת לנושא כזה לעבור מבלי שתיערך בדיקה" אמר בדיון מבקר המדינה מיכה לינדנדטראוס "הבדיקה תיערך. אני תומך ברעיון שאומר, לעצור את תהליך ההפרטה של המפעל עד סיום תהליך הבדיקה. חד משמעית".

בסוף הדיון אמרה יושבת ראש הוועדה מלי פולישוק, ש"מכיוון שכל הפרטת התעשיה הצבאית לפנינו, הנושא מקבל עוד יותר משנה תוקף ולכן חשוב לעצור את התהליך".

נכון להיום, שווי השוק של 'עשות', שעדיין נשלטת בידי התעשיה הצבאית, נאמד ב 192.6 מיליון שקלים, כש-15% מהמניות נמצאות באחזקה ציבורית.

המהלכים שנעשו לשיפור יעילות המפעל, היו מתוכננים והתגלו כיעילים. המפעל מעסיק היום קרוב ל 450 עובדים, מרביתם מאשקלון ומהסביבה. הוא השקיע 20 מיליון שקלים ברכישת ציוד מתקדם ביותר לעיבוד שבבי והיה ליצרן מתכת מדוייק ואמין, ציוד שבזכותו זכה במספר מכרזים משמעותיים. סל המוצרים של החברה כולל תמסורות לטנקים ונושאי גייסות משוריינים (נגמ"שים), חלקים לטנק המרכבה, רכיבים לתעשיית התעופה וכן מרכיב החודרן בפגזים חודרי שיריון.

בסך הכל, מייצרת החברה כ 20 אלף סוגים שונים של מוצרים: "מרכז הפיתוח שלנו, עובד עכשיו על מוצר שעדיין אי אפשר לפרסם, אבל הוא קשור לתעשיית האנרגיה" סיפר מצרפי.

בעשות מנסים לשכוח את ההרפתקה של נסיון ההפרטה ומתנחמים בכך ששכר העובדים גבוה מרמת השכר הנהוגה במשק. "זה מגיע להם" סבור מצרפי, "אחרי ההשקעה שהם השקיעו במהלך המאבק. הם וויתרו על מרכיבים בהקף של כ 15% משכרם, יום העבודה התארך מבלי שהם קיבלו תוספת. אני מקווה שעכשיו אפשר יהיה להגדיל את השכר".