וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא מה שהבטיחו לנו

יעל קישיק

18.8.2005 / 13:19

אחרי איומי מתנגדי ההתנתקות והדמוניזציה של התקשורת, יעל קישיק מרגישה כמעט מאוכזבת מהשקט היחסי בו עובר הפינוי

לאט לאט כל ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפון השומרון מתפנות. גנים וכדים התרוקנו ראשונות, אבל זה היה ברור. אחר כך הצטרפו אליהן התנחלויות צפון הרצועה, הדרום כבר כמעט והתרוקן לחלוטין ואפילו מעוז כל הבלגן של ימי הפינוי הראשונים, נוה דקלים, הולכת ונמחקת מהמפה.

מפתיע שזה קרה בסך הכל תוך יומיים? לאו דווקא. במשך חודשים ארוכים האכילה אותנו התקשורת בדמוניזציה מתמשכת של תושבי רצועת עזה. כן, הם רצו שהחיילים יסרבו. כן, הם קראו קריאות גנאי שלא צריכות להתקבל בשום צורה. כן, הם חסמו לנו את הכבישים כשרצינו לחזור הביתה מהעבודה. הם ניסו למנוע את הפינוי בכל דרך שנראתה להם הגיונית, גם אם לפעמים היא נראתה לנו מהצד הזויה ונגועת במשיחיות מטורפת. אבל הם גם אמרו כל הזמן שהם לא יפעלו באלימות נגד החיילים שיבואו, אם יבואו בכלל, לפנות אותם. את זה העדפנו שלא לשמוע או פשוט לא להאמין לזה. זה לא התיישב עם הדמות שבנינו לעצמנו.

ועכשיו, במקום כל הדם והיזע והדמעות שכל כך חיכינו להם במשך החודשים האחרונים, הסתכם השבוע הראשון לפינוי בלי שום דם, חוץ מכמה שריטות קטנות, בהרבה יישובים ריקים, לא מעט יזע - רק בגלל שהוא נפל על הימים הכי חמים בשנה, ובעיקר הרבה מאוד דמעות.

ולא, לא מדובר בדמעות תנין, כפי ששמעתי מישהו אומר. זה קשה לעזוב בית אחרי כל כך הרבה שנים ומותר לבכות על כך. אני אתוודה ואספר שבחודש שעבר כשעברתי מדירה שכורה אחת לשנייה מרצוני האישי והחופשי לחלוטין (ותוך אלף ואלפי הבדלות) אפילו אני הזלתי דמעה או שתיים.

בינתיים, ערוצי הטלוויזיה מחכים בקוצר רוח לכל התלהמות הכי קטנה שיש. כי הרי לזה בדיוק התכוננו כל כך הרבה זמן. הבטחנו מלחמת אחים, אז נייצר אחת. ואם התושבים מתפנים במקרה בשקט ושוכחים לפגוע בחיילים, אז זה רק בגלל שהושגו הבנות מיוחדות מראש, או שפשוט "בואו נחכה", כי בטח בסוף הם יתפרעו.

דימוי השטן שעוצב במיוחד למתנחלים לא פסח גם על כוחות הביטחון. גם בכירי הצבא הבינו שמחכה להם בלגן אחד גדול. כך, כשאלוף פיקוד דרום, דן הראל, רצה להודיע על שלב הפינוי שבא לאחר המבצע "יד לאחים" הוא הודיע בחוצות שהלילה יחל שלב "הפינוי בכוח – אשר לא יכלול פינוי בכוח". ניגוד מסויים? נראה שכן. כולם כינו את שלב הפינוי הכפוי כפינוי בכוח, מתוך ציפייה אמיתית שיהיה צורך להפעיל כוח. אבל ברגע שהאלוף הראל ראה שאחוז נכבד מהתושבים עזבו את הרצועה בלי הרבה מהומות, אפילו לפני תחילת הפינוי הכפוי, ואחרי שהוא ראה שאין באמת הרבה אלימות, גם הוא הבין שהפעלת כוח לא הולכת באמת להיות פה.

נכון שיש פה ושם התלהמויות ואפילו כמה סרבנים פתאום צצו (ובואו לא נשכח שדיברו על הרבה יותר מזה) ויש אפילו מתנחלים שמתבצרים על גגות, בתמונות שטיפה מזכירות את ימית. אבל חיילים (טפו, טפו, טפו) עדיין לא נפגעו ממשהו שהוא לא מכות קלות, הקשורות בעימות קל עוד יותר. ובינתיים נדמה שהכל בשליטה וחוץ ממחאה לגיטימית של אנשים שמאבדים את ביתם ואת מה שייצג את חייהם בעשרות השנים האחרונות, אין באמת אירועים חריגים. וגם אם יש, אז זה בדרך כלל בא מקרב המסתננים מהגדה המערבית, שאולי מנסים להראות לראש הממשלה ולכולנו מה הם יעשו אם במקרה יעבור לו בראש לגרש גם אותם מביתם. ישמור השם.

נדמה שלקראת השבוע השני של הפינוי צריך להתאפס, להודות שיכול להיות שהם דווקא די בסדר ולשמור על פרופורציות. גם אם חשבנו - ובואו לא נכחיש שבאיזשהו מקום חלק מאיתנו אולי אפילו קיווה - שהמהומה תהיה גדולה יותר, לא חייבים לחפש סנסציות בנרות. לא צריך לנסות ולחפש כל פח שמוצת ולשדר את זה בדיווח מיוחד של חמש שעות מהשטח ולא כל מתנחל שלא פתח את הדלת מיד למפנים הוא סרבן פינוי (אולי הוא בדיוק צריך להתלבש או משהו...?)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully